"נולדתי בעפולה, הצעיר מבין שבעה ילדים. מעולם לא הרגשתי שייך או מוערך. בבית הספר שמו עליי תווית של בעייתי. הפרעתי בכיתה, לא הקשבתי, לא למדתי. היום אני מבין שזו הייתה צעקה: אני כאן, תראו אותי.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- הנווט מחיל האוויר ניווט את דרכו לקולנוע ולפרס אופיר
"בגיל 11 נחשפתי לראשונה לאלכוהול, בבר מצווה של מישהו מהשכונה. זה עשה לי טוב, עצר את כל הרעשים בראש והלהבה בבטן. בגיל 14 ניסיתי חשיש בפעם הראשונה. התחושה הייתה של חוויה שאותה חיפשתי כל החיים, תחושת שקט עילאי. הפסקתי להיות מוטרד. מכאן זה התגלגל. בכיתה י' החלטתי לעזוב את בית הספר והתחלתי לקנות ולמכור חשיש. בצבא שירתי בחיל האוויר, אבל בשלב הזה השימוש בסם הפך לכפייתי, והבנתי שאני מכור. התחלתי להתנסות בסמים קשים כמו הרואין, ואחרי השחרור בקוקאין ובסמי הזיה.
"כשהשתחררתי מהצבא, אמרו לי בבית: 'לך תתחתן, תהיה בן אדם'. באותה תקופה הכרתי את ענת, נערה מזכרון יעקב. פגשתי אותה בתחנה המרכזית בעפולה ואמרתי לה: 'איזה פרח, הייתי מוכן להיות הגנן שלך'. היא לא התייחסה אליי, אבל אני ידעתי שיבוא יום והיא תהיה האמא של הילדים שלי. גיליתי שהיא לומדת בכפר נוער בעפולה, והתחלתי לחזר אחריה. חשבתי שאם היא ילדה טובה, דרכה אפסיק עם השטויות.
"כשענת הייתה בת 18, התחתנו. גרנו בעפולה, ונולדו לנו שלושה ילדים. השתדלתי להסתיר את השימוש בסם, אבל אשתי הבחינה שמשהו חריג קורה. בשיחה עם אחי היא שמעה לראשונה שאני מכור לסמים. הוא אמר לה לעזוב אותי, והיא מצידה נתנה לי אולטימטום: אם לא אשתנה, היא תקום ותלך. ידעתי שאם היא תעזוב אותי, זה יהיה הסוף שלי. רציתי מאוד להיגמל, ולא הצלחתי. בשלב הזה התחלתי להסתבך בפלילים. נעצרתי שלוש פעמים על שימוש בסמים ואלימות, הוגשו נגדי כתבי אישום, נכנסתי ויצאתי מהכלא. בפעם השלישית שנכלאתי, הוחזקתי במאסר בכלא רימונים. הייתי מיואש. כבר לא מצאתי מפלט בסמים. שקלתי להתאבד.
"בבית הכלא היה סוהר בשם חביב אוחנה. הוא המלאך של חיי. מדי פעם הוא היה פונה אליי ומשכנע אותי שאנסה להיגמל. הוא אמר לי: 'יש לך ילדים כל כך יפים, משפחה שמחכה לך'. תמיד חשבתי, למה שהוא ירצה לעזור לי? התייחסתי לדברים שלו בביטול.
"יום אחד, בזמן שישבתי בתא, הרמתי את הראש לשמיים ופניתי בקול לאלוהים: 'אבא שבשמיים, תעזור לי. אני מבקש להיות נקי ואין בי כוח. אני מפחד למות'. חביב נעצר ליד התא שלי ושאל כהרגלו מה שלומי, ואני התחלתי לבכות. ביקשתי ממנו להתקבל לפרויקט 'רעות', טיפול גמילה לאסירים בכלא. רשימת ההמתנה הייתה ארוכה, אבל חביב נלחם בשבילי. הצלחתי להתקבל.
"במשך 16 חודשים עברתי טיפול אינטנסיבי. שם, מול הקבוצה, הייתה הפעם הראשונה שדיברתי. שם הבנתי מאיפה זה מגיע, על מה יושבת מחלת ההתמכרות, על אילו חסכים. שם לראשונה הרגשתי אהוב. אף אחד לא שפט אותי. ידעתי שאני מסוגל להשיג הכל. אחרי שנתיים וחצי השתחררתי וביליתי עוד שנה בהוסטל לשיקום. כשחזרתי הביתה, הייתי איציק אחר. כשהרגשתי מספיק חזק, פניתי לשירות בתי הסוהר וביקשתי לתת הרצאות לאסירים ולספר את הסיפור שלי. באחת ההרצאות נכחו חברי סגל בכירים. אחד מהם קם ואמר לי משפט שלא אשכח: 'אולי בשביל כל העולם אתה סתם בן אדם, אבל בשביל האסירים אתה עולם ומלואו'. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מסטול ללא שימוש בסמים. הוצפתי בגאווה ובאושר.
"היום אני עובד בשני בתי כלא כמדריך של אסירים בתהליך גמילה. זו אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי. הפכתי עבורם מודל לחיקוי. כשמטופל יוצא נקי וחוזר למשפחה או מתחתן, זה השכר האמיתי. במקביל, אני מספר את הסיפור שלי בחוגים לקרימינולוגיה באוניברסיטאות ברחבי הארץ, והקמתי בעפולה מועדון לבני נוער.
"אשתי היא הזכייה האמיתית שלי. היא לא רצתה שהילדים יחוו משבר גירושים, ולכן לא קמה ועזבה. היא האמינה בי, וכל יום התפללה לבורא עולם וביקשה ממנו שאצא מזה. הילדים התביישו בי במשך שנים. היום אני מפצה אותם בגדול. הם כבר לא מתביישים באבא, אלא גאים בו. נולד לי נכד שהוא כיום בן עשרה חודשים, ואני אבא וסבא מאוד נוכח בחיים שלהם. הקשר עם חביב הפך לקשר חברי קרוב. הוא האדם שאני חייב לו את חיי.
שורה תחתונה:
"אני נקי כבר 11 שנה ו־27 יום. הייתי בקצה, אבל בחרתי בחיים".
______________________________________________________
גם היא התמכרה לסמים ולאלכוהול, והיו עוד טראומות. הקליקו על התמונה:
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il
