האלוף הוא עירום: גיא ברנע רוצה שבקיץ הבא תתרחצו בים בלי בגדים

לפני שבועות אחדים הגיעה לחוף עג'מי שביפו חבורה שהתנהלה בניגוד לכללים המקובלים ושברה את שגרת המקום. היו אלה ספורטאים וספורטאיות מנבחרת ישראל בשחייה לצד צעירים נוספים, וכולם לבשו בגדי ים מעוצבים וצבעוניים. הקבוצה נכנסה למים, וחבריה עשו שם מה שמתרחצים רבים אחרים אולי היו רוצים לעשות, אבל לא מעזים: הם הורידו את בגדי הים והשתכשכו במים בעירום מלא.

עוד בערוץ אנשים:

• זמנך עבר? ממש לא: הקסם של אהוד בנאי והפליטים, 30 שנה אחרי
• ידעתי שהילד מבין הכל: אם לבן מוגבל מרגישה שניצחה את המערכת
• מאחורי השירים הגדולים: הדמויות והסיפורים שבין המילים והצלילים
  

במעמקי הים הוצב עבורם מתלה מיוחד עם קולבים, המכונה "המלתחה הצפה", ולצידו עמדה בחורה שדאגה שאף אחד מבגדי הים שנתלו עליו לא ייסחף בין הגלים. הצעירים התקרבו למתקן, תלו עליו את בגד הים ונשארו עירומים. לפני שיצאו מהמים, חזרו למלתחה ולבשו את בגד הים שוב.

מאחורי הרעיון עמד אדם שמכיר היטב את המים ואת שלל האפשרויות הטמונות בהם – זהו השחיין האולימפי גיא ברנע (30), שיזם את פרויקט "המלתחה הצפה" במסגרת קמפיין למותג בגדי הים שלו. האירוע תועד, הועלה לרשת, גרף עשרות אלפי צפיות וגרם לברנע ולשותפיו להבין שאולי יש כאן משהו שהוא יותר מגימיק. "זה היה כל כך כיף ומגניב, שלא בא לנו שזה יסתכם בפרסומת בלבד", אומר ברנע. "גם קלטנו שבשום מקום בעולם לא עשו כזה דבר, אז פתחנו הדסטארט לפרויקט, ועכשיו אנחנו נמצאים במגעים עם עיריית תל אביב. אנחנו רוצים להביא את המלתחות הצפות לכמה שיותר חופים בארץ. זה פרויקט ללא מטרות רווח. הוא מביא איתו משהו חברתי. אנחנו מאמינים שהשחייה בעירום יוצרת חיבור עם הטבע, משחררת, מצחיקה ויוצרת תחושת שובבות".

ככה זה נראה:

מתמודדים עם דברים משוגעים

לפני שהחל לצלול בעירום, נהג ברנע לשחות כשהוא לובש בגד ים, ואחרי יציאתו מהמים היה גופו לא פעם מקושט גם במדליה. הוא שוחה מגיל שש. בתחילה עודדו אותו הוריו לשחות כחלק מהתמודדות עם אסטמה, ובתוך זמן קצר תפסה הבריכה חלק מרכזי בחייו. כשהיה בכיתה ג' התחיל להתאמן מדי בוקר, לפני שהלך לבית הספר, ובגיל 17 עזב את ביתו שבעומר ועבר לפנימייה במכון וינגייט. "הדליק אותי לעשות משהו מיוחד, שאני טוב בו, בזמן שכולם משחקים בחוץ", הוא מספר. "יש אנשים שחושבים שספורטאים שמקדישים הרבה זמן לאימונים מפסידים דברים בחיים, אבל אני וכל החבורה שהייתה איתי לא הרגשנו שאנחנו מפספסים משהו. זאת הייתה מסגרת חברתית מיוחדת, והיה לי טוב".

ברנע בילדותו. "לא הרגשנו שאנחנו מפספסים משהו"(צילום: אלבום פרטי)

כשסיים את התיכון, קיבל מצה"ל מעמד של ספורטאי מצטיין ועבר לאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, שם השתתף בנבחרת השחייה ולמד מינהל עסקים. כעבור שנתיים לקח פסק זמן מהלימודים לטובת אימונים לקראת אולימפיאדת בייג'ינג. "באולימפיאדה שחיתי 100 מטר גב והגעתי לחצי הגמר. זה היה הישג מטורף מבחינתי. בכלל, זו הייתה חוויה משוגעת. אני זוכר שהנשיא שמעון פרס התקשר לברך אותי. זה היה כמו חלום".

אחרי האולימפיאדה חזר לאוניברסיטה כדי לסיים את התואר, ובאליפות אירופה שהתקיימה כעבור שנה זכה במדליית ארד ב-50 מטר גב. בהמשך חזר לארץ כדי להשלים שירות צבאי. במקביל, המשיך להתאמן ולשבור שיאים בבריכות ברחבי העולם. "המוטיבציה שלי הייתה לרגש אנשים", הוא אומר. "מה שרציתי זה לראות את אמא שלי בוכה מהתרגשות ביציע, או לדמיין את האחים שלי עומדים וצועקים מול הטלוויזיה. הספורט הוא משהו מאוד ויזואלי: אנשים מסתכלים עליך כל הזמן. אתה עובד פיזית, אבל זה דורש גם עבודה מנטלית. מתמודדים עם דברים משוגעים. משחים של 50 מטר נמשכים פחות מחצי דקה, ואם אני מפספס את התנועה הכי קטנה, זה יכול להכריע אם אעלה לגמר או לא. זה מאוד קיצוני: ההישג תלוי במאית השנייה, ורק אני אחראי לזה. זה אני מול השעון.

"בכל פעם אני מתמודד עם זה באופן שונה. קרה שלפני תחרויות שהועברו בשידור חי לארץ נכנסו מחשבות לא טובות: פתאום אני מרגיש לא טוב בכתף, או שאחד המתחרים נראה לי מסוכן במיוחד. כל מיני מחשבות יכולות להיכנס. כדי להגן על עצמי, אני ממציא לעצמי משפט וחוזר עליו שוב ושוב כמו רובוט. ככה אני שומר על עצמי באזור מסוים. בספורט הזה צריך לפעול כמו טייס אוטומטי, כי רק ככה התנועות יוצאות כמו שצריך. לפעמים אני גם אומר לעצמי דברים על אחרים בשביל להירגע. למשל, שאת השחיין ההוא אני הולך לפרק. אני שומר על עצמי במצב שקט ולא נותן לשום דבר להיכנס לראש. אפילו את הקהל אני לא שומע". 

גיא ברנע. "בספורט הזה צריך לפעול כמו טייס אוטומטי, כי רק ככה התנועות יוצאות כמו שצריך"(צילום: יובל חן)

להצליח מחוץ למים

לפני שלוש שנים, אחרי השיאים ששבר והמדליות שהביא הביתה, החליט ברנע לנסות להצליח גם מחוץ למים. "תמיד עשיתי עוד משהו תוך כדי שחייה, כי רק לשחות זה מחרפן. אני תמיד מפוצץ באנרגיות וברעיונות. במים אני חושב על כל הפרטים הכי קטנים של השחייה, אבל המשחה נמשך רק 24 שניות. אחרי שסיימתי את התואר התחלתי להרגיש בשל יותר והתחשק לי להקים מותג בגדי ים לגברים".

ברנע החליט ליישם את הרעיון ופנה למעצבים רון נדל ודוב אדר. "קודם לא עסקתי בכלל באופנה, אבל הייתה בינינו כימיה טובה. הם יורדים לפרטים, פדנטים בקטע משוגע, ממש כמו שאני רגיל לעבוד בספורט".

אחרי שלוש שנים של עיצובים, בדיקות והכנות השיקו השלושה את המותג Weekends at. במקביל, המשיך ברנע באימונים ובתחרויות, אם כי פחות מאשר בעבר. "באוגוסט האחרון השתתפתי באליפות עולם והגעתי אליה אחרי שנה שבה התעסקתי יותר בבגדי ים מאשר באימונים", הוא מודה. "זה הרגיש לי הכי טבעי. כרגע אני לא מתכונן לעוד תחרויות. בא לי לנוח קצת. העשייה הזו מרגשת אותי ואני מרגיש שאני רעב יותר לדבר החדש. עשיתי המון בקריירה, התרגשתי מכל הדרך, אני מאוד מסופק, ועכשיו אני מרגיש שבא לי להצליח בדברים אחרים".

_______________________________________________________

גם איתי צ'מה היה שחיין אולימפי שעשה הסבה מפתיעה. הקליקו על התמונה:

"בחורה אחת זרקה עליי ספר. ספר בערבית, עבה כזה. כנראה לא התייחסתי אליה מספיק". הקליקו על התמונה (צילום: אביגיל עוזי)