אנשים

    למרות התחזיות הקודרות של הרופאים: "ידעתי שהילד מבין הכל"

    אמרו ללימור יצחק שבנה, גלעד, סובל מפיגור קשה ויהיה מרותק לכיסא גלגלים כל חייו. בגיל שש הוא התחיל ללכת, ובגיל 13 התחיל לקרוא ואמר לראשונה בבירור "אמא"

    לימור יצחק, בת 46, גרושה ואם לתומר (20) וגלעד (18). בוגרת לימודי פסיכותרפיה, עובדת בהייטק, מתגוררת בהוד השרון (צילום: תומריקו)
    לימור יצחק, בת 46, גרושה ואם לתומר (20) וגלעד (18). בוגרת לימודי פסיכותרפיה, עובדת בהייטק, מתגוררת בהוד השרון (צילום: תומריקו)

    "כשהייתי בת 15, במסגרת מחויבות אישית בבית הספר, סייעתי לנער מתוק עם פיגור שכלי קשה. הייתי מטיילת איתו בהוד השרון כשזרועותיו כרוכות סביבי, כי הוא היה מוגבל בהליכה, ובדרך שרתי לו וסיפרתי לו מה עובר עליי. באחת הפגישות אצלו בבית הוא עבר התקף אפילפסיה. כשיצאתי משם, הבטתי לשמיים והרגשתי שההתמודדות הזאת עוד תפגוש אותי במהלך חיי. אחר כך התגייסתי לצבא, שם הכרתי את מי שהפך לבעלי כשהייתי בת 22. ההיריון הראשון שלי היה קשה, וגם הלידה הייתה קשה מאוד, אבל ברגע שהניחו את תומר עליי, ידעתי שהכל בסדר איתו.

     

    >> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    "בהיריון השני עשיתי את כל הבדיקות, כולל מי שפיר. הלידה הייתה קלה, גלעד אפילו קיבל ציון 10 במבחן אפגר. כשהניחו אותו עליי, התחילו לי כאבי בטן ב'מקלעת השמש' – האזור הרוחני של הבטן. הייתה לי הרגשה לא מוסברת שמשהו לא בסדר איתו. חזרנו הביתה, הוא ינק כמו שצריך, אבל תחושת הבטן לא עזבה אותי. בגיל חודש אמרה הרופאה ההתפתחותית שיש לו היפוטוניה, הוא לא מרים את הראש. התחלנו להבין שההתפתחות שלו לא תקינה.

     

    "ערב אחד, כשגלעד היה בן עשרה חודשים, הילדים כבר היו בפיג'מות. ניגשתי לרגע לשים כביסה מקופלת בארון, וכשחזרתי, מצאתי את גלעד מפרכס וקודח מחום. טסנו למיון, והיה רגע שבו המוניטור הראה קו ישר. נצמדתי אליו ולחשתי לו: 'נעשה את זה יחד, כולנו איתך'. בתוך שניות הוא חזר לנשום. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיה לו התקף כזה, מאותו רגע הבנתי שאנחנו צריכים עזרה, ובגיל שנה וחצי גלעד נכנס לבית איזי שפירא.

     

    "עד גיל שלוש גלעד היה 'שק תפוחי אדמה': לא זז, לא זוחל. המומחים אמרו שהוא סובל מפיגור שכלי קשה, ויהיה כל חייו מרותק לכיסא גלגלים, אבל אני ידעתי שהילד הזה מבין הכל, ושיום אחד הוא ילך. הבאנו מטפלת הביתה וחזרתי לעבודה במקביל לשגרת הטיפולים. כבר כשהיה בן שנתיים התעקשתי לשלוח אותו לרכיבת סוסים טיפולית, למרות שאמרו לי שזה מוקדם מדי.

     

    "בגיל שש, אחרי הרבה השקעה, גלעד נעמד על הרגליים, ואז החלטתי לממש את הפנטזיה של כל אמא: ללכת יד ביד עם הבן שלה לגן. החלטנו לשלב אותו פעם בשבוע בגן רגיל. לא היה פשוט לשכנע את המערכת ולמצוא משלבת, אבל הצלחנו, וזה עבד מדהים. המשכנו עם השילוב הזה גם בבית הספר היסודי, וגלעד היה מאושר. לא ויתרנו גם על בר מצווה: רבנית רפורמית לימדה אותו את הדרשה באמצעות לוח תקשורת מיוחד, והוא עלה לתורה בעזרתו. היה טקס מרגש, הגיעו הרבה אורחים, וגלעד היה כוכב הערב.

     

    לימור יצחק עם גלעד. "בזמן שכולם חשבו שהוא רדום, הוא פשוט הקשיב" (צילום: אלבום פרטי)
      לימור יצחק עם גלעד. "בזמן שכולם חשבו שהוא רדום, הוא פשוט הקשיב"(צילום: אלבום פרטי)

       

      "בתחילת גיל ההתבגרות שלו הרגשנו שהוא מתוסכל. הוא למד בבית ספר אגם ברעננה, וכבר לא היה בבית ספר רגיל יום בשבוע, והתחילו התפרצויות זעם בבית. ערב שבת אחד ראיתי בחדשות כתבה על השייטת יסמין פיינגולד, שטבעה בירקון ועברה טיפול בתא לחץ בבית החולים אסף הרופא. ביום ראשון בבוקר התקשרתי לשם והתחלנו סדרה מפרכת של 60 טיפולים. נסענו כל יום שעה וחצי לכל כיוון, הרופאים לא הבטיחו לנו דבר, ומימנו הכל בעצמנו. גלעד היה אז בן 13, ואחרי שבועיים של טיפול התחיל להגיד 'אבא' ו'אמא' ('אמא' הוא אמר קודם בצורה משובשת, ועכשיו דייק). גילינו שההבנה שלו מאוד גבוהה. במקביל, החלטנו לשפר את יכולת ההיגוי שלו ולקחנו אותו לד"ר אלעד ושדי. גילינו באמצעות מקלדת מיוחדת שהוא יודע לקרוא ולכתוב. כל הידע הזה היה כלוא בתוכו, ולא הבנו איפה זה היה כל השנים. שאלתי אותו, והוא ענה לי באמצעות המקלדת שבזמן שכולם חשבו שהוא 'רדום' – ככה הוא הגדיר את זה – הוא פשוט הקשיב.

       

      "בשנה האחרונה התחלתי להרצות על הסיפור של גלעד, אני מרגישה שזו זכות גדולה להיות אמא שלו. היום הוא בן 20. יש לו ביטחון עצמי ומודעות לחיצוניות, חשובים לו הבגדים והג'ל בשיער. הוא גולש ביוטיוב ובאייפד, יודע למצוא שירים וסרטים ומביע בכתיבה את רצונו להיות פחות תלוי בנו, למרות העובדה שהוא תמיד יהיה סיעודי. האתגר הנוכחי הוא למצוא לו מסגרת שאליה ייכנס בגיל 21. ביקרתי בכפר 'עלה נגב' והחלטתי שאני רוצה להקים דיור מוגן כזה במרכז הארץ. עכשיו אני מתניעה את המהלך ומחפשת שותפים לדרך (המייל שלי: limory961@gmail.com). 

       

      השורה התחתונה:

       

      "היו רגעי תסכול, בעיקר כשאנשי מקצוע לא האמינו בגלעד, אבל הצלחנו לנטרל את הקולות האלה ואף פעם לא התייאשנו".

       

      ______________________________________________________

       

      מה עושים כשהילדה לא יודעת קרוא וכתוב בכיתה ו'? הקליקו על התמונה:

       

      איילת שלום עם בתה ברקן. "כן, הצליח לי". הקליקו על התמונה (צילום: ישראל יוסף)
      איילת שלום עם בתה ברקן. "כן, הצליח לי". הקליקו על התמונה (צילום: ישראל יוסף)

       

       

      מה הסיפור שלכם?

       

      אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il

       

       
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "למרות התחזיות הקודרות של הרופאים: "ידעתי שהילד מבין הכל""
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד