אנשים
ערוצים

הרגע בו הכל השתנה: "עפתי לגובה 5 מ' ונפלתי. אני נחשבת לנס רפואי"

מוניקה פיץ עבדה כמנהלת מכירות בינלאומית שסוגרת עסקאות של מיליוני דולרים. אחרי שעברה תאונה קשה ופוטרה, הייתה חייבת להמציא את עצמה מחדש

מוניקה פיץ, בת 47, נשואה ואם לבן, צלמת ובעלת הבלוג "נשים אמיתיות", מתגוררת ברמת השרון.  "הרופאים היו בטוחים שלא אוכל ללכת לעולם" (צילום: צביקה טישלר)
מוניקה פיץ, בת 47, נשואה ואם לבן, צלמת ובעלת הבלוג "נשים אמיתיות", מתגוררת ברמת השרון. "הרופאים היו בטוחים שלא אוכל ללכת לעולם" (צילום: צביקה טישלר)

"נולדתי בפולין, על גבול גרמניה. בגיל 13 עליתי לארץ עם משפחתי, וכעבור שנתיים וחצי שבנו לגרמניה. בתחילת שנות ה־30 שלי, כשכבר היה לי תואר בכלכלה עסקית, הגעתי הנה שוב.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

"לפני 12 שנה התחלתי לעבוד בחברת הייטק ישראלית כאשת מכירות אזורית. מהר מאוד הגעתי לתפקיד מנהלת מכירות של חטיבת אירופה. שעות העבודה היו מטורפות, וטסתי המון. בעלי לא אהב את זה, והנישואים שלנו התפרקו. אחרי שנה וחצי בתפקיד, כשאני על הגל ומביאה הצלחות לחברה, נסעתי לשלושה ימים של השתלמות וגיבוש בפורטוגל עם העובדים הבכירים. ביום השני נסענו לאחר צהריים של כיף במגרש קארטינג. לא רציתי לנסוע, אבל אמרו לי: 'בואי', והשתכנעתי. 

 

"הקריירה שהייתה לי הלכה והתרחקה ממני. סבלתי כל הזמן מכאבים, לקחתי כדורים. ברגע אחד אומלל הפכתי ל־50 אחוז מהבן אדם שהייתי"

"אני לא זוכרת מה קרה שם, רק את מה שסיפרו לי. יש שתי גרסאות: הראשונה, שעליתי עם הקארטינג במהירות על איזו ראמפה, והשנייה, שנכנסתי בצמיגים שעומדים מסביב כחומה. בכל מקרה, עפתי באוויר לגובה של חמישה מטרים, נפלתי על האדמה, המכונית נפלה עליי והקסדה נמעכה על הראש שלי. איבדתי מיד את ההכרה. הובהלתי לבית חולים מקומי עם שטף דם במוח בגודל של אפרסק, ובמשך 28 שעות הייתי בתרדמת. הרופאים היו בטוחים שאם אתעורר, לא אוכל ללכת יותר לעולם, או שאגמגם. אני נחשבת לסוג של נס רפואי.

 

"אחרי עשרה ימים בבית החולים הוטסתי לארץ. סבלתי משבר בעצם הבריח, ובמשך ארבעה חודשים הייתי בבית בניסיון להשתקם. חזרתי לעבוד בחצי משרה, אבל עם איסור מפורש לטוס לחו"ל. כמה חודשים אחרי התאונה, עם סחרחורות שלא נפסקות, נפלתי שוב, ועצם הבריח התפרקה מחדש. שנה אחרי התאונה עברתי השתלת עצם בריח ויצאתי שוב לחצי שנה של שיקום.

 

"הקריירה שהייתה לי הלכה והתרחקה ממני. סבלתי כל הזמן מכאבים, לקחתי כדורים. ברגע אחד אומלל הפכתי ל־50 אחוז מהבן אדם שהייתי. אחרי כמה חודשים עברתי ניתוח נוסף, שבו הוציאו לי את הפלטות ואת הברגים שהכניסו לי בניתוח הראשון. אחרי הניתוח הזה ניסיתי לחזור לעבודה, אבל חודשיים לאחר מכן פוטרתי.

 

"הרגשתי שאיבדתי הכל. אחרי שהבאתי הצלחה אחרי הצלחה, וראיתי שמבחינתי השמיים הם הגבול, בבת אחת הכל נחתך והתרסק. לאט־לאט נסגרתי והתכנסתי בתוך עצמי. התרחקתי מהמון אנשים. הביטוח הלאומי קבע לי 100 אחוז אובדן כושר עבודה, והתחלתי לקבל את העובדה שאני לא יכולה לחזור לתחום שבו עבדתי.

 

"את הפרופיל העסקי שלי בלינקדאין לא שיניתי. לא יכולתי. לא הצלחתי להיפרד מהעבר, ממי שפעם הייתי. לא יכולתי לספר על כך לעצמי ובטח לא לאחרים. התביישתי בי. בשיחות עם אנשים הרגשתי את הרחמים, והיה לי מאוד קשה עם זה. מה שהציל אותי היה העובדה שנולדתי לוחמת. שמתי לעצמי מטרה להשתקם. 

 

"הרגשתי שאיבדתי הכל. אחרי שהבאתי הצלחה אחרי הצלחה, וראיתי שמבחינתי השמיים הם הגבול, בבת אחת הכל נחתך והתרסק. הסתגרתי בתוך עצמי"

"לפני חמש שנים התחלתי לעשות את מה שתמיד אהבתי – לצלם. ההתלהבות של האנשים שראו את העבודות שלי נתנה לי כוח להמשיך. בזכות הצילום, תחום שלמדתי בשנים האחרונות, נפרדתי ממנהלת המכירות הבינלאומית שהייתי, זו שהייתה עושה עסקאות בסדר גודל של מיליוני דולרים. לפני שנה הגשמתי חלום: הקמתי את הבלוג נשים אמיתיות, המוקדש לנשים שעברו אירוע מטלטל, אבל הצליחו להתרומם ולהמשיך הלאה. אני אחראית לצילומים, וקולגה שלי, שנכנסה איתי לשותפות, היא הכותבת של הבלוג. יש לנו כבר יותר מ־40 נשים שמחכות להצטלם. 

 

"את אבי, בעלי, הכרתי שנתיים אחרי התאונה. הוא היה אז גרוש ואב לשלושה. מהרגע הראשון היה בינינו חיבור עצום. הוא היה כמו מלאך, הבין אותי ותמך בי. הבן שלנו, אדם, היום בן חמש וחצי, הוא הדבר הכי יפה וטוב שקרה לי. הוא ובעלי נתנו לי כוח להמציא את עצמי מחדש.

 

"היום, תשע שנים וחצי אחרי התאונה, אני עדיין סובלת מכאבי ראש ונוטלת כדורים. רק השבוע כמעט נפלתי ברחוב. הזיכרון שלי לטווח קצר לא ישתקם לעולם. מצד שני, אני בעלת סטודיו לצילום ואני גאה בעצמי.

 

שורה תחתונה:

"היום אני שלמה עם מה שאני עושה, אבל גם מודעת למה שהפסדתי".

 

_______________________________________________________

 

אורית יוסף עברה תאונה שבעקבותיה לא ידעה לבצע את הפעולות הכי פשוטות. הקליקו על התמונה:

 

"שמתי אוכל על הגז או במיקרו, ושכחתי אותו". הקליקו על התמונה (צילום: דנה קופל)

 

מה הסיפור שלכם?

 

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il

 

 

 
הצג:
כל התגובות לכתבה "הרגע בו הכל השתנה: "עפתי לגובה 5 מ' ונפלתי. אני נחשבת לנס רפואי""
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
RUNY