אחרי ארבע שנים של תכנון ושלושה גלגולי ייעוד, מרכז התרבות שאמור היה לקום במתחם השוק הסיטונאי המתחדש בתל אביב, לא יקום. הציבור הרחב לא ייהנה מפירות עסקת הנדל"ן שהניבה לעירייה ולחברת "תנובה" כ-950 מיליוני שקלים. בשתי מלים: הפרויקט בוטל. ביותר מלים: מאחורי ההחלטה מסתתרים מהלכים תמוהים, קבלת החלטות חובבנית ובזבוז של כספי ציבור. וכמו במתחם שרונה הסמוך, שבו זכויות בנייה להקמת גורדי שחקים לא הביאו איתן אף מרכז תרבות, אלא רק עוד ועוד חנויות ומסעדות - בהצלחה מוגבלת - כך גם עומד לקרות כאן: עוד קניון ענק בשכונת מגדלים.
יציאתו לדרך של פרויקט השוק הסיטונאי לוותה, ב-2010, ביחסי ציבור קולניים. אלומות אור צבעוניות האירו את שמי תל אביב; ימי השקה, שארגנו יזמי הפרויקט - משה ויגאל גינדי, חברת גינדי השקעות ורבוע כחול נדל"ן – זימנו להיכל התרבות אלפי מתעניינים ברכישת דירה; וכלי התקשורת סיקרו בהרחבה את מצעד אנשי העסקים והסלבריטאים שפקדו את המקום.
הפרויקט העצום, שמתפרש על 117 דונם במשולש הרחובות קרליבך, החשמונאים ודרך בגין, יצא לדרך. את מקומם של הזרקורים ויחסי הציבור תפסו מערבלי הבטון, שיצקו מאז 11 מבני מגורים בני 14 קומות (בתכנון ישר אדריכלים); פארק מרכזי מוגבה בשטח 14 דונם (בתכנון אדריכלית הנוף הנודעת מרתה שוורץ - שהתבטאה בחריפות נגד הפרויקט - ואדריכל הנוף המקומי ליאור וולף); אשכול גנים (בתכנון ישר אדריכלים); בית ספר יסודי ומרכז ספורט עירוני (בתכנון אליקים אדריכלים); שטחי מסחר (בתכנון יסקי-מור-סיון אדריכלים); וחניון תת קרקעי משותף. אל כל אלו עתידים להצטרף עוד ארבעה מגדלי מגורים בני 40 קומות (בתכנון ישר אדריכלים), שנמצאים בשלבים שונים של אישור והקמה.
בסך הכל יהיו במתחם כ-2,000 דירות, שדייריהן – ובהם דמויות מוכרות כמו מורן אטיאס, איל קיציס, טל פרידמן ואורי מלמיליאן – יזדקקו גם למוסדות ציבור, ולא רק לדירה עם מעלית וחניה. מוסדות הציבור סודרו ברצועה שחוצה את המתחם מרחוב קרליבך לרחוב החשמונאים. הרצועה הזו אמורה הייתה לכלול בית ספר יסודי, מרכז ספורט ומבנה תרבות בחזית המערבית של הרצועה. בית הספר נמצא כבר בשלבי גמר; בניית השלד של מרכז הספורט קרובה להשלמה; ומה עם מרכז התרבות?
כאמור, הוא בוטל. מדוע? "בגלל סוגיות שקשורות לצרכים של בית הספר הצמוד", מנמק אלי לוי, מנהל אגף הנכסים של עיריית תל אביב, בשיחה עם Xnet. "בגלל העלויות העצומות ואופי הבניין שהיה בעייתי, החלטנו, בסופו של דבר, לבטל את הבנייה בפינה הזו של המתחם".
אבל על ביטול הבנייה הוחלט רק לאחר שהוכנו לו שלוש תוכניות שונות. "אחרי הגלריה העירונית חשבנו להעביר למגרש את תיאטרון גשר", אומר לוי, "ואחר כך את מרכז ביכורי העיתים. אך בגלל שהמגרש קטן מאוד, נוצרה פטרייה ענקית למעלה, שפגעה בשטחי בית הספר ובמגרש המשחקים שנמצא בסמוך אליו".
לפטרייה ולסיבות להיווצרותה נגיע בהמשך.
הבטיחו את המוזיאון הבא של ת''א
מבנה התרבות קיבל מגרש בן כשלושה דונם (כשליש מ-8.6 הדונם שהקצתה תוכנית העירייה למבני ציבור ברצועה), שמוגבה ממפלס רחוב קרליבך בכשמונה מטרים. תחילה ביקשה העירייה להקים במגרש "פורום תערוכות", בשטח של כ-7,900 מטרים רבועים, המתפרשים על פני תשע קומות צרות למדי, וכוללים חללים "גמישים" לנוחות הצגתן של תצוגות מתחלפות.
עלות הפרויקט נאמדה בכ-80 מיליון שקלים, וחובת היזמים במטלה ציבורית, הזרימה לקופת העירייה כ-60 מיליוני שקלים בעבור המבנה. שישה משרדי אדריכלים מובילים בתכנון מבני ציבור הוזמנו, ב-2012, לתחרות לתכנונו: מן-שנער; גרובמן אדריכלים בשיתוף חן אדריכלים; וינשטיין-ועדיה; עדה כרמי-מלמד; וקימל-אשכולות. המשתתפים נאלצו להתמודד עם צורתו המשונה של המגרש המוגבה, שאין לו דופן פעילה לרחוב, ועם העובדה שקומותיו העליונות אמורות "לרחף" מעל שטח בית הספר.
קימל-אשכולות זכו בתחרות. כדי להתגבר על המכשולים שהציב המגרש ולהגיע למיצוי שטחו, תכננו האדריכלים "מבנה פטרייה" שקומתו התחתונה קטנה מקומותיו העליונות, שגם להן תוכננו שטחים משתנים בגודלם. התכנון המורכב של מבנה כזה נגזר מאילוץ – בחירה של מגרש לא מתאים, שלה אחראית העירייה.
אלא שהתוכנית לא יצאה מעולם לדרך, משום שכעבור כשנתיים וחצי הוחלט לבטל את חלל התערוכות ולעבור לתוכנית אחרת: משכן חדש לתיאטרון "גשר".
רוכשי הדירות לא רצו לידם את תיאטרון גשר
ב-2015 ביקשה העירייה להעביר לכאן את התיאטרון, שפועל ב-15 השנים האחרונות בתיאטרון נגה בשדרות ירושלים ביפו. התוכנית, שנחשפה ב-Xnet, עמדה לתת לתיאטרון שני אולמות להצגות - אחד בן 600 מושבים ואחד בן 400 מושבים.
אבל התוכנית גררה ביקורת ומחאה של רוכשי הדירות במתחם. לטענתם, המבנה אינו נראה כפי שהוצג להם בהדמיות המקוריות של "גינדי": בתוכנית החדשה של קימל-אשכולות, הם טענו, הוא גבוה יותר ממה שהובטח להם (בגלל הגבהתו הנוספת מעל מפלס הרחוב בדיעבד). רוכשי הדירות חששו, כפי שפורסם בערוץ האדריכלות של Xnet, שהתיאטרון יפגע באיכות חייהם, יחסום את הנוף ליותר דירות בבניין הסמוך, ושההמון שיפקוד אותו בערבים יפריע למנוחתם, יתפוס מקומות חניה ויגביר את עומס התנועה והפקקים הצפויים ממילא בכניסות למתחם (במיוחד בזמן חפירות הרכבת הקלה).
העירייה כבר הקציבה כ-100 מיליון שקלים להקמה ומימון העברת התיאטרון למבנה החדש, ודרשה שאת יתרת הסכום - כ-41 מיליון שקל - יגייס התיאטרון במהירות כדי לעמוד בלוחות הזמנים הדוחקים של קבלני הפרויקט. התיאטרון לא הצליח לגייס את הסכום הנדרש בזמן, ובראשית 2016 גם חלופה זו נפסלה. המבנה חזר בפעם השלישית אל שולחן המתכננים, הפעם כמשכנו החדש של מרכז "ביכורי העתים".
מרכז ביכורי העתים יטייל בעיר
מרכז "ביכורי העתים", ללימודי אמנויות הבמה ותקשורת דיגיטלית, שוכן כיום ברחוב שפרינצק הסמוך למתחם השוק הסיטונאי, ומשמש בית לאירועי תרבות, פעילות קהילתית וחוגים. עכשיו הוא זקוק למבנה חלופי, משום שהמשכן הוותיק עומד להיהרס בדצמבר לטובת בית ספר חדש. כעת מתברר, כי גם הוא לא יעבור לשוק הסיטונאי: התוכנית הזו בוטלה לאחרונה, ובמסגרת משחק הכיסאות הזה, הוא יועתק זמנית למבנה ברחוב לינקולן 16 (פינת סעדיה גאון, מאחורי חנות "ויקטורי".
במבנה הזה, ששימש בעבר כמתקן תקשורת של "בזק", יוקצו ל"ביכורי העתים" כ-1,000 מטרים רבועים, שאותם שכרה העירייה לחמש שנים. אך המרכז יישב שם רק באופן זמני, עד שמשכנו הקבוע - במגדל שיקום ברחוב הארבעה פינת ליאונרדו דה וינצ'י (גם הוא בתכנון ישר אדריכלים) - יהיה מוכן.
השטח יסופח לטובת חצר בית הספר
עם ביטול התוכנית להעברת "ביכורי העתים" למתחם השוק הסיטונאי, השטח המוזר נותר ריק מתוכן. "כשזכינו בפרויקט, לפני כארבע שנים, חגגנו", מספר האדריכל איתן קימל, "אבל אחרי הזכייה הגיעה שורה ארוכה של שינויים, עד שהפרויקט נעצר". הנהנה העיקרי יהיה בית הספר היסודי (בתכנונו של משרד אליקים אדריכלים), שהוא מבנה בן שלוש קומות המוגבה מהרחוב בכתשעה מטרים, שטחו כ-4,000 מ"ר ויהיו בו 18 כיתות לימוד. חצר בית הספר יושבת מעל מרכז הספורט העירוני, ואולם הספורט של המתחם יהיה משותף גם לבית הספר.
מה יקרה כעת? "השטח שכרגע נותר מהמגרש", אומר האדריכל אלי אליקים, "סדר גודל של 500-600 מטר רבוע, יסופח לטובת חצר המשחקים של בית הספר". לדבריו, בנוסף לכך יהיה שטח "שבבוקר ישרת את בית הספר, ואחר הצהריים הוא יוכל לשמש כגינה קהילתית על גג הקניון (המצוי מתחת לבית הספר)". איתן קימל, שחווה כבר ביטול דומה של פרויקט (אחרי זכייתו בתחרות לתכנון בית עיריית נתניה, שלא קרה מעולם), מעריך שבשטח המדובר "לא יקום אף פעם בניין. ככל שהפרויקט של גינדי מתקדם, כך הקמת מבנה הציבור הופכת למסובכת עד בלתי אפשרית. המתחם מסיים את תפקידו כאתר בנייה, והתיאומים עם הסביבה והשימושים שמתחתיו נהיו מסורבלים".
קניות כן, תרבות לא
המגבלות של השטח שהוקצה במתחם הענק למבנה התרבות היו ידועות לעירייה, ולא ברור מדוע הן לא נלקחו בחשבון מראש. בשעה שמוסדות התרבות צריכים לנדוד ממקום למקום ברחבי העיר, ונאלצים לפשוט יד כדי לקבל תרומות, יזמי הנדל"ן נהנים משטחי בנייה נדיבים בתמורה למימון מטלות ציבוריות שלא מתממשות.
מתחת למגרש המיותם, שיהפוך לחצר של בית ספר, נבנים עכשיו לא פחות מ-250 עד 300 חנויות בשטחי מסחר להשכרה, בשני מפלסים שונים. שלוש דקות הליכה מכאן, במתחם שרונה, חלק הארי של השטחים הבנויים מאוכלס גם הוא בחנויות; הלאה, בקניון עזריאלי שבמורד רחוב קפלן, יש 180 חנויות ועסקים, ומולו עתיד לקום קניון נוסף, למרגלות מגדל "עזריאלי שרונה". כמה עוד אפשר לקנות - ומי יקנה? ומדוע לעודד קניות בלבד, ולא תרבות?
תל אביב עולה לשמיים: כך תיראה עיר המגדלים בקצה בסיס הקריה. לחצו על ההדמיה
