זהו אחד המבנים הגבוהים הוותיקים של העיר, טרום עידן המגדלים: מגדל המלך דוד שבאמצע רחוב הירקון, ממש מול חוף ימה של תל אביב, בצמוד למלון דן. בעלת הדירה היא אמנית שגרה בירושלים והחליטה לשפצה כדי להשכירה לקהל יעד מפולח היטב - דיפלומטים, שהמיקום והנוף מתאימים להם היטב. לשיפוץ הכולל ולעיצוב החדש פנתה לאדריכל רואי דוד, שבחר בסגנון מודרני, יוקרתי ומאופק, ובפלטת צבעים מושכלת, שמהדהדת את הנתון העיקרי של הדירה - הים האינסופי שנשקף מהחלונות הגדולים.
הלקוחה היא עדנה מירון וופנר, אמנית Sumi-e מוכרת (Sumi-e ביפנית משמעו ציור בדיו שחור). זו אמנות עתיקה בת כאלפיים שנה, שתחילתה בסין והמשכה ביפן, והיא נטועה עמוק בזן-בודהיזם. היא דוגלת באיזון בין ניגודיות להרמוניה ובין יופי פשוט למהודר. כמה מיצירותיה של בעלת הדירה, המשלבת בין אלמנטים מהתרבות היפנית והמיסטיקה היהודית, תלויות מעל שולחן האוכל, וזו אחת הדרכים שבהן חדר משהו מהשלווה והאסתטיקה המינימליסטית היפנית לעיצוב הישראלי-מודרני של הדירה התל אביבית.
"רציתי להכניס את פלטת הצבעים הנעימה והמרגיעה של הים, כך שהיא תהפוך לחלק משגרת יומם של הדיירים", אומר דוד. אין ספק שהים כאן נראה כמו ציור:
בתכנונה המקורי כללה הדירה מרפסת ענקית שהיתה לא פרופורציונלית ביחס לשטח המגורים בפנים, ורוב הזמן נותרה לא מנוצלת. התכנון החדש הכניס אותה פנימה, והרוויח סלון מרווח שפונה החוצה אל הטיילת והים הפתוח. רוב הרהיטים הם פריטי נגרות שתוכננו בידי סטודיו האדריכלים והוזמנו במיוחד, למעט כמה פריטים מודרניים קלאסיים, כמו הכורסה האיקונית עם ההדום הנלווה של בני הזוג Eames. אבל כמו תמיד כאן בבלוג, אנחנו נתמקד בצבעים.
בסלון שחור-גרניט, אפור, לבן חולי, חום וכחול אוקיאנוס:
התקרה והקירות נצבעו בגוון חולי בהיר מאוד ולרצפה נבחרו אריחי גרניט באפור בהיר, שמאזנים את קיר הארונות הכהה, שדלתותיו השחורות משובצות בקוביות עץ בגדלים משתנים. באיזור פינת הישיבה נפרש שטיח פרסי שמוסיף חמימות.
כמה אביזרים דקורטיביים, במראה אתני ובעבודת יד (כניגוד לרהיטים המודרניים), נבחרו בקפידה.
בפינת האוכל שחור גרניט, ירוק, לבן חולי, צהוב חלמון וחום:
שולחן האוכל מורכב מפלטת עץ מאסיבית שהונחה על רגלי זכוכית שקופה, כך שהיא נדמית כמרחפת. שילוב חומרים של עץ אגוז טבעי, גרניט ופליז יוצר הרמוניה נייטרלית, שמוארת באמצעות המנורות הכהות של המעצב הבריטי טום דיקסון. הן מוסיפות נקודת צבע צהובה, שמהדהדת בעיקר בתוכן. כאן הקלישאה של הלימונים מתאימה היטב.
גם בארונות המטבח שילוב של עץ כהה ומסגרת בשחור-גרניט:
הנישה בקיר הארונות כוסתה במראה, שמשקפת את כחול הים ממול:
חדר השינה נייטרלי לגמרי, כך שהעיצוב אינו מהווה תחרות לנוף המרהיב. גם כאן חיפויי עץ לקיר (הכה טרנדיים עכשיו), קירות ווילונות לבנים, ציורים בדיו שחור מעל המיטה והעיקר - חלון גדול שממסגר את הים.
החלון שבחדר האורחים אינו פונה לים, ועדיין, נופה העירוני של תל אביב נראה כמו תמונה ממוסגרת. כמו בחדר השינה הראשי, פלטת הצבעים נייטרלית והגוון ששובר אותה במעט הוא ירוק בקבוק קלאסי. שם בצורת עציץ קקטוס, כאן בבקבוק המונח על שידת הצד.
הדירה אינה מלאה בפריטים, אין בה עדיין דיירים. ובכל זאת היא נעימה ויוצאת תחושת חמימות, בזכות השימוש הנכון בגווני העץ השונים.
לאמץ ולצבוע:
תמיד כדאי להתייחס לסביבה, בוודאי כשהנוף כל כך יפה. אם זכיתם לגור בבית עם נוף מעורר השראה, השתמשו בו גם בבחירת הצבעים.
צילומים: יואב גורין.
תכנון ועיצוב: סטודיו רואי דוד.
3 חברים, בניין שכולו נופש: לשיפוץ יוצא דופן בטיילת תל אביב לחצו על התמונה: