אדריכלות

    סוד הגן: שלושה גנים שכונתיים חדשים שלא נראים כמו כל השאר

    לא רק גומי סינתטי, גדרות ברזל היקפיות וצמחייה חסכונית: בקריית טבעון, בנס ציונה ובבאר שבע תוכננו פינות ירוקות שחורגות מהסטנדרט בלי להתפשר על בטיחות

    גיא נרדי

    |

    18.01.16 | 23:49

    פארק הארגמן בנס ציונה. התכנון החדש מציע תמהיל מגוון, שכמו נועד לפצות על הסתמיות של השכונה: יש בו צמחייה נמוכה, שיחים, עצים, המון דשא, מתקני משחק, פרגולות להצללה, מזרקות קופצות ומוארות, אגמון "אקולוגי" ושבילי בטון מסורק (צילום: משרד צור וולף  )
    פארק הארגמן בנס ציונה. התכנון החדש מציע תמהיל מגוון, שכמו נועד לפצות על הסתמיות של השכונה: יש בו צמחייה נמוכה, שיחים, עצים, המון דשא, מתקני משחק, פרגולות להצללה, מזרקות קופצות ומוארות, אגמון "אקולוגי" ושבילי בטון מסורק (צילום: משרד צור וולף )
    הבנייה החדשה בנס ציונה יצרה שכונה חסרת זהות, והגן נועד לספק "סביבה ירוקה המציעה מיקרו-אקלים" (צילום: משרד צור וולף )
    גן השומרים בקריית טבעון. האדריכלים יצרו גן ידידותי ומזמין בשכונה ותיקה בלי לפגוע בעצי החורשה (צילום: עמית האס )
    תוכנית הגן בקריית טבעון. גזעי העצים משמשים כמעקות הפרדה, שבילים ומתקני משחק (תוכנית: אב אדריכלות נוף)
    פארק מרמלדה בבאר שבע. רצף פעילויות ואתגרים לכל ענף ספורט בנפרד – ריצה והליכה ספורטיבית, טיול, רכיבה על אופניים והחלקה בגלגיליות (צילום: חברת אשטרום )

    גל הבנייה ששוטף את הארץ משנה את פני היישובים הוותיקים: אלה הופכים מעיירות קטנות לערים מנופחות ומְפּוּרבָרוֹת עם מרכזים עייפים ומוזנחים ושכונות שינה. כך זה באור עקיבא, בחדרה, בנתניה, בראשון לציון, באשקלון, בבאר שבע ועוד. האדריכלות הופכת לסטנדרטית, הנוף נעשה הומוגני, והכל נראה אותו דבר – גם הגנים השכונתיים.

     

    תקני הבטיחות הנוקשים שאומצו בישראל בשנות ה-90 של המאה הקודמת יצרו גינות סטריליות והומוגניות שמאופיינות במרבדים צבעוניים של גומי סינתטי, במתקני משחק אחידים מפלסטיק ובגדרות ברזל פנימיות והיקפיות. אפילו הצמחייה חוזרת על עצמה - חסכונית במים, ירוקת-עד וקלה לתחזוקה. בכל זאת, מצאנו שלושה גנים חדשים שמציעים חלופה מרעננת. אפשר לזהות בהם זיקה להקשרים סביבתיים והיסטוריים וחיבור למציאות.  

     

    >> ביקור נדיר בגן ציבורי שהציבור אינו מכיר

     

    >> הפארקים הכי יפים והכי מבוזבזים

     

    טבעון: גן השומרים

     

    בקריית טבעון מתבלט גן השומרים שתכננו בארי בן שלום וארנה בן ציוני (אב אדריכלות נוף). הגן נמצא בחורשת אורנים ותיקה המשקיפה על עמק יזרעאל, לא רחוק מגבעות שייח' אבריק ומהפסל המיתולוגי של השומר אלכסנדר זייד. האתגר שאיתו נדרשו אדריכלי הנוף להתמודד היה לא פשוט: שימור של עצי החורשה מחד, ויצירת גן ידידותי ומזמין בשכונה פרברית ותיקה, בתקציב לא גדול - מאידך. באופן מפתיע, אדריכלי הנוף בחרו לא לשתול צמחים חדשים: הם "שזרו" את השבילים בין העצים הקיימים, ובגזעי העצים שנאלצו לכרות מטעמי בטיחות, יצרו מעקות הפרדה, שבילים ומתקני משחק. בתקופה שבה העיסוק בפרטים נתפס כפריבילגיה וכבזבוז, והנטייה היא לאחידות, הגן הזה מרשים הן במקוריות שלו והן בפשטותו המעודנת.

     

    גן השומרים בקריית טבעון. מקוריות ופשטות מעודנת (צילום: עמית האס    )
      גן השומרים בקריית טבעון. מקוריות ופשטות מעודנת(צילום: עמית האס )

       

      נס ציונה: פארק הארגמן

       

      אדריכל הנוף ליאור וולף (צור-וולף אדריכלי נוף) תכנן גן במרכזה של שכונה חדשה, במקום שבו היו פעם גבעות כורכר ופרדס של ראובן לרר, מראשוני היישוב. האדריכלים מדברים על זיקה עמוקה בין השכונה לגבעות הכורכר ההיסטוריות ועל אירוס הארגמן שפורח שם, אך למעשה, הבנייה החדשה יצרה שכונה חסרת זהות ולא השאירה הרבה יותר משברי מבטים לעבר הנוף הטבעי. אין זה מפתיע אפוא שהגן שבלב השכונה נועד לספק, לפי התוכנית האדריכלית, "תמונת נוף הניבטת ממרפסות הבניינים וסביבה ירוקה המציעה מיקרו-אקלים".

       

      התוכנית מחלקת את המרחב ל"פלחים", שעל פי המתכננים אמורים לשחזר את הצורניות של שכבות הכורכר. התכנון החדש מציע תמהיל מגוון, שכמו נועד לפצות על הסתמיות של השכונה: יש בו צמחייה נמוכה, שיחים, עצים, המון דשא, מתקני משחק, פרגולות להצללה, מזרקות קופצות ומוארות, אגמון "אקולוגי" ושבילי בטון מסורק. אפילו בריכת ההשקיה שהיתה שם בימי הפרדס שנעקר, שולבה במרחב החדש.

       

       

      תוכנית הפארק בנס ציונה. ה"פלחים" אמורים לשחזר את הצורניות של שכבות הכורכר (באדיבות משרד צור וולף  )
        תוכנית הפארק בנס ציונה. ה"פלחים" אמורים לשחזר את הצורניות של שכבות הכורכר(באדיבות משרד צור וולף )

         

         

        באר שבע: פארק מרמלדה

         

        ורדית צורנמל ומיכל טורנר (צורנמל-טורנר אדריכלות נוף) חתומות על גן שאינו נמצא בתוך שכונת מגורים, אלא בין צירי תנועה סואנים ביום ומפוקפקים בלילה, סמוך לתחנת הרכבת של האוניברסיטה. בעבר היו שם מגרש קריקט (ביום) ואזור לא נעים במיוחד (בלילה), והאתגר היה לייצר אתר אטרקטיבי שימשוך קהל רחב ומגוון.

         

        >> לכתבות נוספות על אדריכלות בבאר שבע

         

        ביטוי פיזי לגיוון התכנוני נמצא בשבילים, הצבועים בגוונים שונים ומאפשרים רצף פעילויות ואתגרים לכל ענף ספורט בנפרד: ריצה והליכה ספורטיבית, טיול, רכיבה על אופניים והחלקה בגלגיליות. כמו בפארק בטבעון, גם כאן שולב העיצוב בחורשת אורנים קיימת תוך יצירת מערכת טופוגרפית חדשה של גבעות ומרחבי דשא. לדאבונן של האדריכליות, העירייה החליטה לסגור את הפארק בגדרות ובשערים כדי להגן עליו מפני ונדליזם, מה שחיבל בניסיון לייצר מרחב מזמין, מקשר ומחבר. ועדיין, המקום נראה יותר טוב מגנים ישראליים רבים אחרים.

         

        >> לכתבות נוספות על אדריכלות נוף

         

        תוכנית הפארק בבאר שבע. מערכת טופוגרפית חדשה של גבעות ומרחבי דשא (תוכנית: צורנמל טורנר אדריכלות נוף )
          תוכנית הפארק בבאר שבע. מערכת טופוגרפית חדשה של גבעות ומרחבי דשא(תוכנית: צורנמל טורנר אדריכלות נוף )

          הדמיה של פארק מרמלדה. לכל שביל יש גוון שונה (הדמיה: צורנמל טורנר אדריכלות נוף )
            הדמיה של פארק מרמלדה. לכל שביל יש גוון שונה(הדמיה: צורנמל טורנר אדריכלות נוף )

             

             

             

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "סוד הגן: שלושה גנים שכונתיים חדשים שלא נראים כמו כל השאר"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד