בניין המטה הבינלאומי של ענקית התוכנה לאבטחת מידע צ'ק פוינט, בשכונת ביצרון בתל אביב, עומד לזכות בקרוב בתוספת בולטת: שניקירות ירוקים שיתנוססו בחזית הדרומית והמזרחית שלו. האלמנט העיצובי יקלע לשתי מטרות: יצירת נוף טבעי יפה לעין, והצללה מפני השמש כדי לצמצם את צריכת האנרגיה בבניין ולווסת את הטמפרטורה השוררת בו. הקירןץ הענקיים - 48 מטרים גובה בשיא, ו-2,000 מטרים רבועים שטחם הכולל - ייבנו במסגרת שיפוץ מקיף בבניין בן שמונה הקומות, שתוכנן אצל ישר אדריכליםאך נזקק למתיחת פנים שתהלום את הצרכים המשתנים של צ'ק פוינט ואת מספר העובדים הרב. לשם כך יזמה החברה תחרות מוזמנים שבה זכתה ההצעה של ניר קוץ אדריכלים, הכוללת תוספת בנייה של 14 אלף מ"ר - הכפלה מעשית של השטח הקיים לכדי 29 אלף מ"ר. העבודות החלו בדצמבר ואמורות להסתיים באביב, ובסופן תהיה לבניין - שמסתתר מאחורי מגדל "אלקטרה" וקומפלקס "מכבי" בדרך יגאל אלון - כניסה חדשה מרחוב שלמה קפלן הסמוך.

האגף החדש רוכב על האגף הישן ויוצר אטריום (חלל כניסה) משותף. גינת גג גדולה נשתלת בקומה השמינית (המפלס של גג הבניין הקיים) כדי לספק שטחים ירוקים לרווחת העובדים, להקטין את "אפקט אי החום העירוני" ולווסת את מנעד הטמפרטורה בחללים שמתחתיה. פרגולה תצל על גג הבניין, על גינת הגג ועל המשרדים הפונים מערבה. לצורך חיבור שני הבניינים ייערכו שינויים פנימיים במערך המשרדים בצד המזרחי של הבניין הקיים, שבו ימוקמו שטחים ציבוריים ואזורי המתנה.

המודעות הסביבתית אמורה להתבטא גם במערכת של מיחזור מים אפורים, שתשמש כמקור להשקיית שטחי הגן. עודפי המים הממוחזרים יופנו לשימוש חוזר להדחת מי האסלות. החיסכון יתבטא גם בתאורת לדים. לדברי האדריכל אריה קוץ, האגף החדש תוכנן תוך התחשבות בסביבה ובמבנה הקיים, והחזיתות החדשות ישתלבו בבניין הישן מבחינת החומר והפרופורציות.

בניין צ'ק פוינט כיום, מכיוון שדרות ההשכלה (הדמיה: ניר – קוץ אדריכלים)
בניין צ'ק פוינט כיום, מכיוון שדרות ההשכלה (הדמיה: ניר – קוץ אדריכלים)
בונים את האגף החדש. העבודות התחילו בדצמבר (הדמיה: ניר – קוץ אדריכלים)
בונים את האגף החדש. העבודות התחילו בדצמבר (הדמיה: ניר – קוץ אדריכלים)

>> וגם הגגות נצבעים בירוק

היקף ההשקעה והחיסכון

השיפוץ בצ'ק פוינט דומה לתהליך שנקרא Retrofit (רטרופיט) – שדרוג של מבנים באופן שהופך אותם לירוקים. בישראל כמעט לא מתבצע "שדרוג ירוק" לבניינים קיימים, ויוזמות ממשלתיות ברוח זו נקטעו. הבניין הראשון בארץ שהשלים את התהליך וזכה לתקן בנייה ירוקה הוא בית הדין הרבני באשקלון, שבו הוחלפו מערכות מיזוג ותאורה, חלונות ומערכות מים. התאורה חסכונית וכוללת חיישנים, לזיגוג יש בידוד תרמי משופר, וגם הברזים האלקטרוניים מונעים בזבוז מים מיותר.

החצר הפנימית והכניסה לבית הדין הרבני באשקלון לפני השיפוץ (צילום: יפתח הררי אדריכלים – ייעוץ בנייה ירוקה)
החצר הפנימית והכניסה לבית הדין הרבני באשקלון לפני השיפוץ (צילום: יפתח הררי אדריכלים – ייעוץ בנייה ירוקה)
המצב כיום. החזית אינה מעידה על החיסכון המשמעותי שהושג באמצעות מערכות מים, תאורה וזיגוג מבודד (צילום: יפתח הררי אדריכלים – ייעוץ בנייה ירוקה)
המצב כיום. החזית אינה מעידה על החיסכון המשמעותי שהושג באמצעות מערכות מים, תאורה וזיגוג מבודד (צילום: יפתח הררי אדריכלים – ייעוץ בנייה ירוקה)

האדריכל יפתח הררי, יועץ לבנייה ירוקה שהיה מעורב בשדרוג בית הדין באשקלון, אומר ששיפוץ ירוק יקר בכ-10% משיפוץ רגיל, אבל טומן בחובו יתרון משמעותי של חיסכון בכ-25% בצריכת האנרגיה לטווח ארוך. מאחר שההשקעה באשקלון הייתה גדולה במיוחד, החיסכון הכספי יורגש רק כעבור שש-שבע שנים לדבריו. פרויקט נוסף שהררי מתכנן הוא שיפוץ "בית פרומין" בירושלים, מקום מושבה של הכנסת לפני שהוקם המשכן הנוכחי. המבנה אמור להפוך למוזיאון ונמצא בשלבי תכנון ראשוניים כמבנה שאינו צורך אנרגיה.

סרטון על בית פרומין והמוזיאון המתוכנן

במדינות אחרות אפשר לראות דוגמאות שונות לשדרוגים ירוקים כאלה. המקרה המפורסם ביותר הוא השיפוץ ב"אמפייר סטייט בילדינג" בניו יורק, שמנהליו ביקשו להפוך אותו לסמל סביבתי. ב-2008 גובשה תוכנית השיפוץ, שכללה בין השאר החלפה של 6,500 חלונות ונורות. עלות השיפוץ הייתה 13.2 מיליון דולר, והחיסכון היה 38% מצריכת האנרגיה בבניין - כמות ששוויה הכספי מוערך ב-4.4 מיליון דולר בשנה. כלומר, תוך כשלוש שנים ההשקעה הוחזרה.

אמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. השקעה של 4.4 מיליון דולר הוחזרה תוך שלוש שנים (צילום: gettyimages)
אמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. השקעה של 4.4 מיליון דולר הוחזרה תוך שלוש שנים (צילום: gettyimages)

היזם היהודי-אמריקאי מייקל הידרי הקים חברה לייעול אנרגטי של מבנים קיימים, תחת השם "סמבה אנרג'י" (Samba Energy). כשביקר בישראל, לאחרונה, ישב הידרי בבית קפה תל אביבי ששופץ לא מכבר, והתבונן בהשתאות בנורות הליבון שחיממו את המקום. "זה די מביך", אמר, "הדבר הראשון שאנחנו עושים בשיפוץ הוא החלפת הנורות ליעילות יותר". לדבריו, השיפוץ בגורד השחקים הניו יורקי נתן לו השראה לשדרוג של בנייני משרדים אחרים, שם נוספו גגות סולאריים והוחלפו חלונות ומערכות מיזוג ותאורה. גם בבניינים אלה הוחזרה ההשקעה הכספית תוך שלוש שנים, ונוצר חיסכון באנרגיה בשיעור של 38%. עכשיו הוא מנסה ליישם את הרעיונות גם בארץ, בין היתר באמצעות ההצעה שזיכתה אותו בניצחון בתחרות "הבית הירוק בישראל".

תעודת זהות אנרגטית

שדרוג ירוק של מבני מגורים הוא תהליך מסובך יותר. בחודשים האחרונים הכין האדריכל רוני דניאל מהמועצה לבנייה ירוקה מחקר, שנערך ביוזמת חברות בידוד (תרמוקיר, איטונג, גולמט, פולינום, כרמית מיסטר פיקס ועוד), ושהעלה כי 35% מצריכת החשמל הביתית בישראל יוצאת על מיזוג, 12% על חימום מים ו-8% על תאורה. "מחצית מאזרחי המדינה גרה בבתים לא מבודדים", אומר דניאל, "והמשק משלם על זה בייצור חשמל, בזיהום ובתלות בדלקים. צריך להקפיד שהירידה במחירי החשמל לא תגרום לצרכן לבזבז יותר, כי אז נפסיד מכל הכיוונים, כצרכנים וכמשק".

בניגוד למבני ציבור, שבהם ההשקעה הכספית מוחזרת מהר יחסית, במבני מגורים ההחזר עלול להימתח על פני 15 שנה ויותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שיותר ממחצית ממבני המגורים בישראל נבנו לפני שנות ה-90, ולכן הבידוד שלהם לקוי. לפי אותו מחקר, בידוד של המבנים הללו יביא לחיסכון שנתי של 450 מיליון שקל. הואיל ורוב הדיירים בבניינים האלה הם עניים, יש צורך בהתערבות ממשלתית - הלוואות, מענקים או שיפוץ במסגרת תמ"א 38. אפשרות נוספת, שכבר הועלתה לדיון, היא שחברת החשמל תעניק הלוואה לשדרוג אנרגטי של בניינים, וזו תוחזר לה במסגרת החשבון השוטף של הצרכנים.

דניאל ממליץ ליישם "תעודת זהות אנרגטית", שמסבירה לרוכשים ולשוכרים פוטנציאליים עד כמה הדירה חסכונית בחשמל. לדעתו, הצרכן הישראלי אינו מודע לנושא. "אנחנו משלמים על דירת המגורים שלנו הרבה כסף, אבל הדירה היא המוצר שאנחנו יודעים עליו הכי פחות", הוא טוען. "אנשים לא מבררים אם הדירה מאווררת ואם היא מבזבזת אנרגיה".