הדפסה
לכתבה באתר
את הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה,
שתיערך ב-2016, יתכננו האדריכלים נוי לזרוביץ, אריאל בלונדר, בניה בואר, והמדענים ד"ר עידו בצלת וד"ר יעל אילת ון-אסן. הצעתם גברה על 27 הצעות אחרות שהוגשו לפני כמה חודשים לוועדת השיפוט, מטעם משרד התרבות והספורט, שבוחרת את הביתן שייצג את המדינה בביאנלה המתקיימת בפעם ה-15. בראש הוועדה עמד פרופ' גלעד דובשני, ולצדו האדריכלים זאב דרוקמן, נחום כהן ודפנה פישר-גבירצמן, מנהלת מוזיאון פתח תקווה דרורית גור-אריה, וכן ג'ודי אברמוביץ ומריה יריב מטעם המשרד.
הפרויקט הזוכה, שיתמקם בביתן הישראלי בביאנלה שאותו תכנן האדריכל זאב רכטר ב-1952, ייקרא "א- א̇הל ב- ביולוגיה" – A is for Architecture, B is for Biology"". מדובר במיצג שישתרע על פני שלושת מפלסי הביתן, והוא יתפתח ככל שהמבקרים יהלכו בתוך הביתן מתוך דיאלוג עם הביתן של רכטר.
חברי הקבוצה הזוכה מנסים לחקור את החומר הביולוגי כמשאב מתחדש וזמין, שמתחיל לשמש כחומר גלם לבנייה בטכנולוגיות חדשות, וכמקור אנרגיה חלופי. כפי ששמו של הביתן מעיד, הוא עוסק ביחסים בין האדם לסביבה הטבעית שלו, ובאופן שבו האדריכלות משתלבת ומשקפת את התמורות ב"עידן הביולוגי, שאנו חיים את תחילתו" כפי שטוענים מתכנני הביתן. בהצעתם הם טוענים, כי "במערכת היחסים של האדם עם סביבתו תופסת האדריכלות מקום מרכזי. בעולם המודרני, העיר והמבנים שבתוכה הם גורם מרכזי בצריכת האנרגיה ובהשפעה על הסביבה. התמורה הכללית אל עבר הפרדיגמה הביולוגית, הניכרת בתחומי ההנדסה השונים החל ממדעי המחשב ועד להנדסת חומרים, מתחילה לתת את אותותיה גם בספירה האדריכלית".
בהצעתם של האדריכלים והמדענים, הם ינסו להוכיח כי ישראל הצפופה והמסובכת בסכסוכים מדינים היא מקרה מבחן ייחודי למערכת היחסים של האדם מול סביבתו. התערוכה מבקשת להציע מבט אל תוך המציאות הישראלית המורכבת דרך מושג ה"חוסן", שהוא מושג טעון מבחינה ביקורתית ועל בסיסו נעשה מחקר אדריכלי-מדעי. "התפתחותה המואצת של המדינה במאה השנים האחרונות הביאה תהליכים כלל-עולמיים של יחסי האדם וסביבתו לכדי ביטוי מובהק", נכתב בהצעה.
''זה השיח החם כיום''
"אנחנו בממשק בין ביולוגיה לאדריכלות", אומרת נוי לזרוביץ בשיחה עם Xnet, "כשאנחנו לוקחים בחשבון את העולם המתפתח והבנייה בת-קיימא. צריך ללמוד הרבה מעולם הטבע, ביו-מימטיקה היא העולם החם היום. מה שאנחנו נציג לא שואב השראה עיצובית מהטבע, אלא נסמך על לימוד מעמיק של העקרונות שהטבע ברוב חוכמתו הטמיע. המטרה היא להביא תוצר אדריכלי חדש שיכול לתרום גם סביבתית, בין השאר לחיסכון באנרגיה. זה השיח החם היום. אנחנו עומדים על ספו של שינוי פרדיגמטי, טכנולוגי ועיצובי שמשנה את היחס של האדם לסביבה. זה תהליך שיחלחל".
ומה תראו בביתן?
"אנחנו באמצעו של תהליך מחקר ביו-מימטי. מצד אחד מתנהל המחקר של האדריכלים בקבוצה, ומצד שני יושבים ביולוגים שמספקים חומרים, ואנשי תוכנה שמוציאים אלגוריתמים ממבנים טבעיים. ההדמיות שאנחנו מציגים כעת הן רק הצהרת כוונות - אנחנו בתוך תהליך. יהיה גם ביתן בתוך ביתן, שמציג את תוצאות המחקר, עם חומרים סינתטיים - לא קש וכדומה - תוך הצגת טכנולוגיות בנייה חדישות עם חומרים מתקדמים וחכמים, שיידעו להגיב לתנועת הקהל".
בחירה מפתיעה
האוצרות של הביתן הישראלי לביאנלה לאדריכלות נחשבת לפרויקט יוקרתי, שרבים המתמודדים עליו מדי שנתיים, וכך גם השנה: בין 28 ההצעות שהוגשו, שעל חלקן הגדול חתומים כמה מתמודדים שניגשו יחד בקבוצה, אפשר למצוא אדריכלים בכירים, אנשי אקדמיה, אמנים ואוצרים. הבחירה נתפשת כהפתעה: בעשור האחרון, הייתה המשכיות בלתי-רשמית של הזוכים מתוך מעגל אקדמי מסוים, כפי שתוארה בכתבה שפרסמנו השנה בערוץ האדריכלות של Xnet. חברי הקבוצה הזוכה קוטעים את הרצף הזה, לא רק מבחינה פרסונלית אלא גם מבחינה תמטית: אחרי שנים ארוכות שבהן נגע הביתן הישראלי להיסטוריה הייחודית של האדריכלות המקומית - אדריכלות של קיבוצים, בנייה פרוורית בעשור האחרון, ההשפעה האמריקאית על האדריכלות המקומית אחרי 1973, התנחלויות וכדומה - הביתן הבא מתנתק מנושא בעל עמדה פוליטית, ומייצג עניין אדריכלי-הנדסי-מדעי שאינו קשור בהכרח לכאן.
"אנחנו מאוד מופתעים שזכינו", אומרת נוי לזרוביץ, שהמחקר הנוכחי ממשיך את התזות שלה ושל בניה בואר בתוכנית עזריאלי למחקר. "התמודדנו מול אושיות אדריכלות, ואנחנו נעשה את כל המאמצים לייצג את ישראל בכבוד ולהביא דבר חדשני ומרתק".
הקבוצה הזוכה גברה על שתי קבוצות נוספות שהעפילו לשלב השני בתחרות. כמו בעבר, הליך השיפוט החשאי אינו כולל חשיפת פרוטוקולים של הוועדה.
על חברי הקבוצה הזוכה
מחקרה של אדריכלית נוי לזרוביץ, בוגרת תואר שני בטכניון, עסק באדריכלות ובהנדסת חומרים, תוך בחינת חומרים חכמים ואפשרות ליישם אותם במעטפות בניין המגיבות לסביבה (Smart Material Systems for High Performance Building Envelopes). עובדת במשרד "מושלי-אלדר אדריכלים".
אריאל בלונדר, מרצה לאדריכלות ובוגרת הטכניון ובעלת תואר שני מ-AA בלונדון, אצרה ועיצבה במשותף עם יאשה גרובמן את תערוכת "חמישה רגעים" שחנכה את האגף החדש במוזיאון תל אביב. היא אצרה תערוכות נוספות על עיצוב ואדריכלות, ונמנית על מקימי ה"פאב-לאב" בחולון שאותו גם ניהלה.
אדריכל בניה בואר הוא בוגר תואר ראשון ושני בטכניון, ועובד במשרד "צמיר אדריכלים ומתכנני ערים". בין השאר, יזם שיתוף ציבור בפרויקטים של תשתיות. מחקרו "מורפולוגיות מעונפות - העיר והאלמוג" מנסה לשאוב ידע מצורת האלמוגים כדי לשפר את זרימת האוויר בערים צפופות.
מחקריו של ד"ר עידו בצלת, בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, בהרווארד וב-MIT, נעים בין הנדסה ביו-מכנית לביולוגיה סינתטית, עיצוב ביולוגי וביוניקה, ממשקי אדם-מכונה וננו-רובוטיקה. הוא גם פסנתרן ומלחין יצירות בהשראה ביולוגית, ולאחרונה הקים את המכון למחקר ביוני (Bionics Research Institute) וגם עומד בראשו.
ד"ר יעל אילת ון-אסן, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל ובעלת דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, היא אוצרת וחוקרת המתמחה בממשק שבין אמנות-עיצוב, מדע וטכנולוגיה. הקימה את המחלקה למדיה דיגיטלית בבית הספר "קמרה אובסקורה", והקימה את התוכנית ללימודי אוצרות בבית הספר לאמנות "קלישר".
