בשבועות האחרונים התגבשו צוותי תכנון רבים של אדריכלים, חוקרים, אמנים ואוצרים, שמגבשים הצעת תכנון לביתן שייצג את ישראל בביאנלה ה-15, שתיערך ב-2016 בוונציה. ועדת השיפוט שתבחר את ההצעה הזוכה טרם נבחרה; היא תורכב, כך נמסר לערוץ האדריכלות
של Xnet, רק לאחר שכל ההצעות יוגשו.
זו לא הפעם הראשונה שבה אין מכריזים על שמות השופטים מראש, כך שהמגישים יוכלו להבין מה הם סיכויים לאצור את הביתן הישראלי לביאנלה. האם לצוותים שמתגבשים יש בכלל סיכוי להיבחר? האם הוועדה תורכב משופטים בלתי תלויים וללא ניגודי עניינים והיכרויות אישיות, או שמא גם הפעם היא תורכב משופטים שיבחרו אוצרים שמלמדים יחד איתם באותה אקדמיה?
הביאנלה לאדריכלות בוונציה 2014: הביתנים והזוכים
שיח בדלתיים סגורות
ישראל משתתפת בביאנלה לאדריכלות מאז 1991. מאז ועד היום היא הציגה את הביתן הלאומי שלה בתשע ביאנלות נוספות (ב-1996, ומאז 2000 מדי שנתיים). האדריכלים והאוצרים שייצגו את ישראל בביאנלות הראשונות נבחרו על ידי ועדת היגוי, שפנתה לדמויות בולטות באדריכלות המקומית: האדריכלים עמרי איתן ודוד גוגנהיים אצרו את הביתן ב-1996, והאדריכל הלל שוקן אצר את הביתן ב-2000 לאחר שעמותת האדריכלים טרפדה את מינויו של מהנדס העיר ישראל גודוביץ'. מאז 2006 ההליך נעשה בצורה פתוחה הרבה יותר: ועדת ההיגוי מפיצה קול קורא, שבו מוזמנים אנשי המקצוע להגיש הצעות.
ובכן, מי היו ועדות ההיגוי ומי האוצרים?
- ב-2006 אצרה את התערוכה "גלגל הצלה", האדריכלית טולה עמיר.
ועדת השיפוט שבחרה בה הורכבה מהאוצרים של הביתן הקודם (2006): סיגל ברניר, אדריכלית הנוף יעל מוריה (שגם אצרה את הביתן ב- 2004, יחד עם סיגל ברניר), האדריכל וראש המחלקה לארכיטקטורה לשעבר בבצלאל, צבי אפרת
(אוצר הביתן ב-2002, ואחד המעומדים לאצור את הביתן ב-2000), אדריכל סנאן עבדל קאדר (שמרצה יחד עם אפרת וברניר במחלקה לאדריכלות בבצלאל), אדריכל עופר קולקר, ומהנדס עיריית ירושלים לשעבר, אורי שטרית. בין העבודות שהוצגו בביאנלה, בחרה עמיר להציג את עבודתם של בני הזוג צבי אפרת ומאירה קובלסקי בלוחמי הגטאות, ללא מתן קרדיט לשותפם לפרויקט האדריכל דרור אבירם. בהמשך חויבו השלושה במתן פיצוי והתנצלות לאבירם, לאחר שהפרו את זכויות היוצרים שלו.
- ב-2008 ועדת ההיגוי הורכבה מברניר, טולה עמיר, האדריכל רם כרמי, מעצבת התכשיטים והמרצה דגנית שוקן שטרן, ועורך הבטאון "אדריכלות ישראלית", עמי רן.
- ב-2010 אצרו את הביתן "קיבוץ – אדריכלות ללא תקדים" ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, יובל יסקי, יחד עם גליה בר אור. בוועדת ההיגוי ישבו ברניר (מלמדת עם יסקי במחלקה לאדריכלות) והאדריכלים אולריך פלסנר, דן איתן, גידי בר אוריין ותאה קיסלוב.
- ב-2012 אצרו את הביתן "נושאת מטוסים" האדריכלים ארז אלה ודן הנדל (שמרצים בבצלאל לצד יסקי וברניר) יחד עם האוצרת מילנה גיצין אדירם. ועדת ההיגוי הורכבה מברניר, בר אור, יסקי, והאדריכלים עודד רפופורט ואריה קוץ.
- ב-2014 אצרו את התערוכה "URBURB"
האדריכל אורי שלום והאמן רועי ברנד (שניהם מרצים בבצלאל) יחד עם קרן יעלה גולן ועידית קופסקי. ועדת ההיגוי הורכבה ממוריה, אלה, הנדל, אדריכל העיר ירושלים, עופר מנור והאדריכלים אלונה ניצן שפטן והלל שוקן.
סיגל ברניר, השופטים הם קליקה סגורה?
"אני לא חושבת שזו קליקה סגורה. יש הרבה אדריכלים שהנושא של תערוכות זה לא סוג העניין שלהם, לא כי זו קליקה סגורה. אני לא זוכרת, למשל, שהגישו הצעות מאריאל. יש קבוצת אנשים שמתעניינים בדבר הזה. כאלו שמתעניינים בתרבות, בעיצוב, באמנות - וזה לא כולם".
למה לא מפרסמים את שמות השופטים?
"הרבה פעמים האנשים שרלוונטיים להגשת הצעות, אלו גם האנשים שרלוונטיים לשיפוט. והרבה פעמים ממנים אותם אחרי, מכיוון שיש כל כך מעט אנשים (שמעוניינים לאצור / לשפוט, נ"ר)".
''ההצעות היו מאותו הכפר''
האם ההצעה שתיבחר השנה תייצר עוד תערוכה שדנה בנושא תיאורטי-רוחבי, שמספק בריחה מן המציאות הבוערת בישראל? האם שוב הטקסטים שייכתבו יפנו לקהל קטנטן של יודעי ח"ן, או שיצליחו להיות רלבנטיים לאנשים נוספים? ובעיקר: האם הביתן הישראלי יואיל להגיש הצעות לפתרונות של סוגיות דחופות יותר כמו משבר הדיור והתחבורה, תמ"א 38, פינוי בינוי ועוד? יפן, שללא ספק קובעת טעם וטרנדים באדריכלות ועיצוב ברחבי העולם, לא היססה בביאנלה של 2012: צמרת האדריכלים שלה, כמו שיגרו באן, טרחו על פתרונות דחופים לנפגעי הצונאמי. הביתן שלה, אגב, היה הביתן הזוכה בביאנלה.
גורם בכיר שמעורה בתהליך קבלת ההחלטות בוועדות השיפוט של הביתן הישראלי לביאנלה, אומר בשיחה עם Xnet כי ההצעות שמוגשות לוועדה נוטות לעסוק בנושא טרנדי. "הבחירה היא לא תמיד כזו בגלל הוועדות, אלא כי ההצעות היו מאותו הכפר. גם באמנות זה ככה", אומר אותו גורם.
על הטענה כי יש אלפי אדריכלים בארץ ולכן צריך להרחיב את מעגל השופטים והאוצרים, במקום לשמור אותו כחוג קבוע ומצומצם, עונה אותו גורם בחריפות: "אין בארץ אלפי אדריכלים שמלמדים ומכירים את השטח ושיודעים מה זה ביאנלה. צריך מישהו שמבין בתיאוריה ומכיר את השדה הבינלאומי. זו הבמה הכי יוקרתית של ישראל. זה בכלל לא מרשים אותי שיש אלפי אדריכלים".
האם ועדת ההיגוי הבאה תבחר אוצרים שימצאו נקודת מבט אחרת שדרכה ניתן להציג את המרחב הישראלי לעולם כולו? שאלה טובה. צוות השופטים טרם נבחר, כאמור, וממשרד התרבות נמסר כי "ועדת השיפוט מתמנה לאחר חלוף המועד האחרון להגשת מועמדות. בכל מקרה, שמות חברי הוועדה לא יפורסמו לפני שיסתיים שלב הגשת ההצעות. זאת, כדי להימנע מהפעלת לחצים עליהם במהלך הליך הבחירה".
בתקנון שמצורף לקול הקורא מצוין, כי התקנון החדש מבטל את התקנונים הקודמים. כמעט מיותר לציין, שגם במקרה הזה, כמו בתחרויות אדריכלים או במתן פרסים, פרוטוקולים של ועדות השיפוט לא מתפרסמים באופן פומבי, כמו גם רשימת ההצעות שהוגשו לוועדה.
