הדפסה
לכתבה באתר
סלפי מעלית ראשון ואחרון
"הנה סלפי המעלית הראשון והאחרון שלי. כל מהות האינסטגרם זה לאהוב את עצמך, אבל אני מנסה לעשות את זה באיזושהי מידתיות ובלי אובר־נרקיסיזם, לשתף כשאני בסיטואציה מעניינת בחיים שלי ולא כדי שיראו איך התלבשתי יפה הבוקר. בכלל, הרשתות החברתיות נותנות לאדם מוכר וחשוף לבחור בעצמו מה לחשוף.
"כשאני מסתכלת בראי, כמו פה בתמונה, אני לא מחפשת את הפגמים שלי, כי כל בחורה יודעת מה הפאקים שלה. לכל אחת יש את מה שהיא רואה מעוות במראה. הייתי שמחה אם היו לי רגליים קצת יותר ארוכות, אבל עם מבנה אי אפשר להתווכח, לא משנה כמה TRX וסקוואטים אעשה, ואני לאט־לאט משלימה עם זה. כשהייתי ביסודי גם רציתי שיהיה לי ציצי גדול, אבל היום אני מאוהבת בציצי שלי, כי חזה קטן זה הרבה יותר יפה בעיניי, ובטח שיותר מתאים לי. אני חושבת שקיבלתי את עצמי ככה, כמו שאני, לא מזמן, אולי לפני שנה–שנתיים. בגיל ההתבגרות הכל עוד זז בפנים, אחר כך יש גיל כזה שנהיים יותר 'נכונים', התעצבתי קצת והכל התייצב".
בצד השני של העדשה
"ביום הולדת 20 לקחו אותי להופעה של עדי אשכנזי,
שאני מאוד אוהבת. ישבנו לאכול גלידה, חברה שלי הביאה מצלמה וצילמתי בה גם אני. אחת לתקופה יש לי חופש ארוך כזה, במיוחד אחרי הפסטיגל, שבו אני לוקחת כמה שבועות ברגוע, ואז בא לי לחזור לנגן על פסנתר, ללמוד שפה חדשה או - עכשיו - ללמוד צילום. אנחנו כמה חברות שמתארגנות לעשות קורס ביחד וזה יכול להיות מגניב מאוד.
"את תחום הצילום אני מכירה מהצד השני, של לעשות פוזות של כאילו־דוגמנית, אז נראה לי שיהיה מגניב לקחת מצלמה ולראות מה יוצא. בכל יום אני מצלמת בנייד כמעט כל סיטואציה ובלילה מוחקת עשרות תמונות, כי הכל בעצם ספאם. היכולת לתעד רגע ולעשות את זה טוב זו זכות. ירדן הראל למשל, חוץ מזה שאנחנו חברות, מצלמת מדהים. עשינו פרויקטים ביחד והיא צילמה אותי בעבר לשער, אז זה בכלל עושה לי חשק, כי אני רואה אותה ואומרת לעצמי שאולי גם אני יכולה".
החבר
"אורן (רוגובין, קנ"ו) ואני מכירים מילדות. היינו יחד בלהקת צופי תל אביב. אני הייתי בלהקה של הקטנים והוא היה גדול ממני, וכל החברות שלי היו מאוהבות בו. כשהן שמעו שהתחלנו לצאת הן צרחו כאילו מדובר בבראד פיט. לפני שנתיים נפגשנו במקרה ביומולדת של חבר משותף, הסתכלנו אחד על השנייה ולא קרה שום דבר. חצי שנה אחרי זה נפגשנו שוב, הוא עשה את הצעד הראשון ומשם זה התחבר. אז עוד יכולתי ללכת ברחוב – סביב 'גאליס' הייתה כבר קצת היסטריה אבל זו הייתה רק ההתחלה, והוא לא ממש ידע מי אני. הייתה לנו התחלה מאוד אינטנסיבית, כל הזמן היינו ביחד. אני חצי חיה אצלו וחצי אצל ההורים, כי גם הוא חי על הקו של תל אביב־ירושלים בגלל לימודי אדריכלות בבצלאל".
מתעמלת
"אפילו כשהייתי יותר קטנה הייתי יוצאת לרוץ סתם, כי זה מנקה את הראש. לפני שנתיים אנה ארונוב
הביאה אותי למאמנת ליקי רוזנברג ופשוט התאהבתי. באימון הראשון שלי הקאתי מרוב מאמץ על איזה עץ אקראי בפארק הירקון. מאז היא הפכה לחברה קרובה שלי, אני ממש מכורה ולא יכולה בלי זה. אני ממושמעת ומתמידה שלוש פעמים בשבוע באימון כוח. לפעמים אנחנו רצות יחד ובשאר הזמן אנחנו אוכלות. אני כבר לא יכולה להסתכל על תמונות מלפני, כי הגוף שלי התעצב וקיבל צורה שונה. רואים את ההבדלים".
ביומולדת 22
"זו הפעם הראשונה שעשו לי מסיבת הפתעה. אני האדם הכי לא ספונטני שיש, החיים שלי מאוד מאורגנים ובדרך כלל אני שונאת הפתעות. בפעם הזאת החברים שכרו אוהל ענק בחוף דור ואורן ניסה לעבוד עליי וכיסה לי את העיניים. מחשש שאבין לאן נוסעים הוא אפילו עשה סיבוב בזיכרון יעקב, כדי שלא אדע את המיקום.
"אני זוכרת את הרגע שהוא הוריד לי את הכיסוי. הסתכלתי וקלטתי את כל החברים שלי. היה לי מין רגע של התפכחות בסגנון של 'תשחררי, אנשים אוהבים אותך, רצו לעשות לך שמח ונסעו עד פה בשבילך. כל זה בשבילך'. זה היה כל כך כיף, בחיים לא נהניתי ככה: אוכל, ים, משחקים. זה הוכיח לי גם כמה החברים שלי אוהבים אותי, וגם שהפתעות יכולות להיות נהדרות".
עם טל פרידמן ב"הכל הולך"
"ממש כיף בעולם המבוגרים, הם נחמדים. שם זו אני ולא דמות שאני משחקת. כשהתוכנית רק עלתה, הצבתי לעצמי הרבה גבולות ונראה לי שראו את זה. לאט־לאט התגבשתי עם הקאסט והבנתי את המקום שלי, ובתוכניות האחרונות אני מרגישה שהשתחררתי. בהתחלה לא האמנתי שאני שם, נראה לי הזוי שהיה לי אודישן עם קרן מור.
מה? אנחנו באותו לבל? הרבה פעמים קורה שטל פרידמן אומר
דברים גסים ואני צוחקת שזה לא לגיל שלי, דוחפת איזו דאחקה על זה שאני כוכבת ילדים ואסור לדבר לידי ככה. שקוע לי עמוק במערכת שאני צריכה לסנן אמירות שהן לא פוליטיקלי קורקט.
"בהמשך אני רוצה לעשות עוד טלוויזיה, תיאטרון וגם פיצ'ר. אני לא פה כדי לעורר פרובוקציות, אז זה יהיה מאוד מטופש אם אחרי עונה חמישית ב'גאליס' אעשה גרסה ישראלית ל'חמישים גוונים של אפור', אבל עדיין, בעתיד, אם יידרש ממני עירום – זה לא ביג נואו־נואו, זה רק צריך להיעשות במידה ובטיימינג נכון".
עם החברות מהתעשייה ביום ההולדת של לירן כוהנר
"מה שמחבר בינינו אלו צחוקים, אהבה לאוכל, לבגדים ולספורט, כי אנחנו מתאמנות יחד. כולנו גרות קרוב אחת לשנייה, וזה אחלה שיש חברות שמבינות באופנה, שאני יכולה לשאול אותן מה נכון ללבוש לאירוע. אמנם חלקן מוכרות, אבל אנחנו לא עובדות כולנו באותו המקום. בשבילי אלו חברות לכל דבר. לא משנה לי איפה הכרנו, אלא העובדה שיש בינינו חיבור מעניין ואמיתי".
הסטייל שלי
"אני אוהבת להתלבש לא חשוף אלא סגור ורחב, אבל אני מנסה להיפטר מההרגל הזה, או לקחת אותו במידה. הצבעים האהובים עליי הם שחור, בז', לבן, אפור, קצת מנומר וקצת פרחוני. הפריט הכי יקר שקניתי הוא זוג משקפי שמש – אני אפילו לא זוכרת של מי – שהשתמשתי בו רק פעם אחת.
"אני אוהבת נעליים, בגדים ותיקים, ואם יש לי יום חופש אין סיכוי שלא אקנה משהו. גם אם אני רואה משהו שבא לי עליו אבל יודעת שיש לי משהו דומה בארון, אני לא יכולה להשאיר את זה בחנות, כי זה עושה אותי כל כך שמחה, ולא רק ליום־יומיים. אני נהנית מעצם הרכישה גם אחרי חודש".
________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- דוגמנית-העל פרייה בהה אריקסן חוזרת למרכז הבמה
- אקססוריז, שמלות ופריטים לבית עם אלמנטים מלכותיים
- מאיפה משקפי השמש של אנה ארנוב ועוד פריטים שווים?
