"ההורים שלי אוהבים לחבר אותנו לכל התרבויות והדתות שסביבנו, ובגלל זה אנחנו עושים כל מיני דברים שקשורים לכל מיני דתות. בערב שישי, למשל, אנחנו תמיד יושבים בערב ביחד כולם מסביב לשולחן, באווירה של שבת. בחנוכה אנחנו מדליקים חנוכייה, ובפסח אמא מספרת לנו סיפורים מההגדה ותמיד יש הרבה מצות. ביום כיפור אמא אוהבת לצום.

 

"אני הולך גם להרבה דברים שקשורים לנצרות, כי הרבה חברים שלי נוצרים. למשל, החברים מהכיתה הזמינו אותי לטקס בכנסייה שלהם, שעושים לכל ילד בכיתה ג' - זה טקס שהכומר מברך אותם והם כולם לובשים לבן והולכים ביחד ומחזיקים נר כזה ושרים שירים נוצרים.

 

"בשישי בצהרים כל הגברים בשבט הולכים יחד למסגד להתפלל את תפילת יום שישי. אני יושב עם סבא ואבא שלי והשייח מספר לנו כל מיני סיפורים מהקוראן, שגם קשורים לדברים שקרו בזמן האחרון. למשל, הוא סיפר סיפור על האיסלאם ועל ארגון דעאש ואמר שמה שהם עושים זה לא נקרא איסלאם, למרות שהם טוענים שהם מוסלמים. האיסלאם הוא דת של אהבה ושל סליחה אחד לשני, ומה שהם עושים זה טרור. האיסלאם זה לא טרור".

 

עוד סיפורים בסדרה:

  

המשפחה שלי

---------------

 

אני: עידן פוואז, בן 8.

 

אמא: חדיג'ה פוואז (31), עובדת ב"יד לבנים" הבדואי ומטפלת במשפחות בדואיות שכולות.

 

אבא: אברהים פוואז (39), איש צבא קבע. אבא שלי חוזר הביתה רק בימי חמישי ונשאר עד ראשון. כל שאר השבוע הוא רחוק מאתנו, בבסיס. כשהוא חוזר אני שמח וקופץ עליו, וכשהוא לא בבית אני מאוד מתגעגע אליו וגם עוזר לאמא, כי כשאבא רחוק, אני הגבר בבית.

 

אחים ואחיות: מריה בת 9, וארז בן שנה וחצי.

 

משמעות השם שלי:  לאמא שלי חשוב שנסתדר גם בחברה הישראלית וגם בבדואית וגם בנוצרית, ובגלל זה היא קראה לנו בשמות שיש להם משמעויות לכל העמים שאנחנו חיים בתוכם: עידן וארז הם שמות שיש להם משמעות גם בעברית וגם בערבית, ומריה הוא שם נוצרי.

 

פירוש השם שלי בעברית הוא משהו מהעבר הרחוק, ובערבית  - ענף קטן עם טעם טוב ועדין, שבתקופת מוחמד היו מנקים איתו את השיניים.  

 

הבית שלי

------------

 

הישוב: עילבון*.

 

* עילבון: מועצה מקומית השוכנת מערבית לכנרת ומונה מעל 5,000 תושבים. הכפר מחולק לשלושה חלקים. רוב תושבי הכפר נוצרים ומתגוררים במרכז הישוב, ובשני צדיו יושבים שני שבטים בדואים גדולים: מצד אחד שבט פוואז ומן הצד השני שבט מוואסי. כל שבט מונה בסביבות 500 נפשות.

 

השבט: אני גר בתוך השבט שלי, פוואז, שבו כולם תמיד עוזרים אחד לשני. הרבה פעמים קרובי משפחה שומרים עליי, ואני מבלה הרבה שעות עם בני הדודים שלי בבתים שליד. כל האחים של אבא הם שוטרים או בצבא.

 

החדר: יש לי חדר לבד, וארז אחי הקטן בחדר של ההורים. כשיגדל קצת הוא יהיה איתי בחדר.

 

בית הספר שלי

-----------------

 

בית ספר יסודי עילבון. אני הולך לבית הספר ברגל. בימי שישי אני לא לומד כי זה היום הקדוש לבדואים, וביום ראשון אני לא לומד כי זה היום הקדוש לנוצרים.

 

מה מיוחד בביה"ס? יש אצלנו גם תלמידים נוצרים וגם תלמידים בדואים. רוב הילדים נוצרים. אנחנו לומדים ביחד, אבל בשיעורי הדת מפרידים אותנו. בכיתה שלי יש רק שני ילדים בדואים. כל השאר נוצרים.

 

המקצוע שאני הכי אוהב: ספורט.

 

המורה שאני הכי אוהב: המחנכת שלי אסמהאן, כי מחנכת אצלנו היא כמו אמא, והיא שומרת עליי כל היום. וגם את המורה לספורט, פאדי, אני מאוד אוהב, כי הוא משחק איתנו כדורגל.

 

הזמן הפרטי שלי

-------------------

 

אחר הצהרים: אני מכין שיעורי בית, ואז יש לי חוגים כמעט בכל יום (כדורגל, קרטה ואנגלית מדוברת). אחר כך אני משחק עם החברים, בעיקר עם השכנים שלי, שהם גם קרובי משפחה. הכי הרבה אנחנו משחקים כדורגל בחוץ וגם כדורגל ב"אקסבוקס".

 

הכי אוהב לעשות בעולם: להיות עם החיות בדיר ובאורווה. יש לנו עזים וכבשים וגם סוסה וסייח. יש לי בבית גם שתי חתולות.

 

הכי אוהב לעשות עם אמא: לשמוע סיפורים על העבר שלה ולתחקר אותה.

 

הכי אוהבת לעשות עם אבא: לנסוע בג'יפ בשטח.

 

הכי אוהב לעשות עם האחים: לשחק איתם, וגם להציק למריה.

 

טלוויזיה: צופה קצת בסוף היום.

 

מחשב: חולה על זה, ומשחק המון גם ב"פלייסטיישן" ו"אקסבוקס".

 

החבר/ה הכי טוב: יש לי המון חברים טובים מכל מיני דתות. בבית הספר כמעט כל הילדים נוצרים, והחבר הכי טוב שלי שם הוא רביע. בחג מולד למשל הוא הזמין אותי והלכתי לקשט איתו את העץ הגדול.

ליד הבית יש לי בעיקר חברים בדואים, שהם מהשבט שלי והם קרובי משפחה. החברים הכי טובים שלי הם מגד ובאסל ואנחנו משחקים יחד הרבה אחר הצהרים.

בחופשות ובטיולים אנחנו מבלים הרבה עם החברים היהודים של אבא מהצבא. אני אוהב לשחק עם נויה מתל אביב, שהאבות שלנו חברים טובים ואנחנו הרבה יחד בחופשים.

 

אוכל: אני תמיד מעדיף לאכול אוכל שהוא לא בשר. כשהייתי קטן הראו לי סרט עם טקס עקיקה. זה טקס שכשילד מגיע לגיל שנה שוחטים כבש. הסבירו לי שצריך לראות את זה כי אז אלוהים יברך אותי, ומאז שראיתי את זה אני לא כל כך אוהב לאכול בשר.

 

מאכל אהוב: נודלס עם עוף וירקות.

 

המטלות שלי בבית: אני אוסף את הביצים מלול התרנגולות שבחצר שלנו. הן מטילות בכל יום 5-6 ביצים. אני לא לוקח את כל הביצים. תמיד אני משאיר שתי ביצים, כדי שהן ידעו איפה הן צריכות להטיל בפעם הבאה. חוץ מזה, אני מסדר את החדר שלי, אבל לא צריכים לבקש ממני, כי אני מאוד אוהב שהכל מסודר. ובכלל, אני אוהב להיות גדול ולעשות הכל בלי שאמא תצעק.

 

החלומות שלי

----------------

 

טקס שינה: קודם כל אני מסדר את המדים של בית הספר למחר, ואז אמא משכיבה אותי עם נשיקה ותמיד היא שואלת אותי אם אני רוצה לספר לה משהו לפני שאני הולך לישון. ואז אני נרדם או עם ספר או עם הטלוויזיה.

 

כשאני אהיה גדול אני רוצה: להיות שוטר וגם כוכב כדורגל עולמי. מעדיף כדורגל.

 

תחקיר לכתבה: סיגל קפלן .

 

*  *  *

מכירים ילדה או ילד שמתאימים לפרויקט 100 ישראלים קטנים? ילדים שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל  את פרטי הילד/ה (שמות ההורים, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.