הדפסה
לכתבה באתר
זה קרה בדיוק לפני עשור, ב-26 בדצמבר 2004. צונאמי אדיר החריב את חופי האוקיינוס ההודי וגרם למותם של 280 אלף בני אדם. כ-8,000 נהרגו רק בתאילנד, מרביתם בחופי קאו לאק (Khao Lak) שבדרום המדינה, כשעה נסיעה מנמל התעופה של האי פוקט.
זהו אזור פסטורלי, עתיר חופי ים יפהפיים עם מים צלולים, חולות לבנים ודקלים, שמסביבם הרים וג'ונגלים. הפסטורליה נמחתה בן רגע באסון, כשיותר מ-4,000 בני אדם נספו בין הגלים העצומים ששטפו את דרום-מזרח אסיה. עד אותו יום, פעל במקום מלון קטן שנקרא סיטה גארדן בונגלו (Sita Garden Bungalo), מלון שהיה אהוב על תרמילאים בזכות הבונגלוס הפשוטים והמחירים העממיים. את אתר הנופש הזה הקים וניהל הגרמני ריצ'ארד דורינג, מחברם של כ-20 מדריכי טיולים, שהגיע לאזור בשנות ה-80 והתאהב.
>> לאתר המלון
גל אימתני בגובה 10 מטר הגיע במהירות עצומה באותו יום, והשמיד כמעט כל דבר שעמד בדרכו. בין הנספים באזור היו שני ישראלים - עוזי שגיא מקיבוץ חורשים ואיה שפירא מרמת השרון, שניהם בני 28 במותם. גם נכדו של מלך תאילנד נספה. מבין אורחי המלון של דורינג עצמו, חמישה נופשים טבעו למוות ו-22 הצליחו להינצל. המלון עצמו לא שרד, “נשאר ממנו רק חור באדמה", מעיד דורינג.
זמן קצר אחרי האסון החלו עבודות השיקום. דורינג גייס חברים גמלאים שעזרו לו לבנות את המלון מחדש. גם נציגי רשתות מלונאות באו כדי לבנות סניפים חדשים. שנים אחדות לאחר הצונאמי נראה היה שהאזור הצליח להשתקם, ועדיין נותרה השאלה אם תיירים יסכימו לחזור אליו.
בונים מחדש. דורינג (במרכז) עם חבריו. באדיבות ריצ'ארד דורינג
ובכן, התיירים חזרו, ואיתם גם המשקיעים. על השטח של "סיטה גארדן" ההרוס נבנו שני מלונות חדשים של בונגלוס, שכל אחד מהם עוצב בסגנון שונה. הראשון הוא סיטה גארדן המחודש והעממי של דורינג; השני הוא יוקרתי יותר ומעוצב היטב - קאסה דה לה פלורה (Casa de La Flora), השייך לתאגיד המלונות הבינלאומי דיזיין הוטלס (Design Hotels), שבבעלותו 260 בתי מלון ב-50 מדינות.
"דיזיין הוטלס" מתארת את עצמה בפרסומיה כבעלת מלונות “מקוריים”, שאנשיהם משתוקקים לתת לאורחים שירות מעולה, עיצוב ואדריכלות מעוררי השראה. הסניף שלה בקאו לאק מורכב מ-36 בונגלוס בצורת קובייה. למעשה, מדובר בווילות יוקרתיות כפי שאפשר לראות להלן:
בעלי המלון ביקשו מבית העיצוב התאילנדי VaSLab לתכנן חזות נועזת, אך בו בזמן תשרה אווירה חמימה בזכות הטבע והצמחייה (מלה שמופיעה גם בשמו של המלון - פלורה). החוק המקומי של קאו לאק עזר בהשגת המטרה, משום שהוא אוסר על הקמת מבנים שיהיו גבוהים יותר מדקל הקוקוס. זאת, כדי לשמר את המאפיינים הטבעיים של האזור. הבונגלוס עשויים בטון ועץ, עם קירות מעוקמים וגגות משופעים. צורתם, על פי המעצבים, מזכירה צמחייה הנובטת מן הקרקע. גם מעצב התאורה התבקש להבליט את הבונגלוס כאילו הם צומחים מהאדמה.
החדרים אובזרו במיטות ובארונות שעוצבו על ידי Anon Pairot Design Studio. הקווים ישרים ונקיים, עם קירות מאבן, רצפות ותקרות מעץ וחלונות ענק בחזית הבונגלו שנפתחים לכיוון הים "כמו פרחים", על פי המעצבים. המלון כבר זכה להיכלל ברשימת המלונות הטובים ל-2012 של כתב העת האמריקאי "קונדה נאסט טראבלר" וברשימת חמשת המלונות הטובים ביותר בתאילנד שהרכיב העיתון הבריטי ”טלגרף". הוא גם קיבל מועמדות לפרס מלון השנה 2012 מטעם המגזין האנגלי "World Architecture News".
בכל בונגלו יש בריכה פרטית, שירות צמוד 24 שעות ביממה ומערכת קולנוע חדישה - שונה לגמרי מהתנאים העממיים שמספק המלון הסמוך של דורינג. כצפוי, השכן לא מתלהב מהמתחרה החדש. “זה אחד הדברים המגעילים ביותר שראיתי בחיי", מתאר דורינג את הבונגלוס של קאסה דה לה פלורה. לדבריו, לא זו בלבד שהסגנון הנוצץ אינו מתאים לקאו לאק, אלא שהתרמילאים הסירו את האזור ממפת הדרכים שלהם אחרי הצונאמי, משום שהוא נתפש כיקר במיוחד. ואכן, התרמילאים מתקשים למצוא מקום זול בסביבה, כשענקיות תיירות כמו תומאס קוק (Thomas Cook) ונקרמן (Neckermann) ממלאות את החופים בפרויקטי יוקרה.
התשובה העממית
סיטה גארדן המחודש של דורינג, ששטחו 3,200 מ"ר, כולל בית אחד וחמישה בונגלוס פשוטים מאבן. לדברי דורינג, הבונגלוס נבנו מלבנים אקולוגיות שיוצרו באזור, והחדרים עוצבו כך שהאיוורור יהיה מירבי. הבעיה היא שאין בהם אפילו טלוויזיה, וכאן טמון ההבדל התהומי בין האכסנייה העממית של דורינג למלון היוקרה השכן.
בנוסף לשיקום בית ההארחה שלו יזם דורינג פרויקט למען התושבים, שנועד לסייע להם להתגבר על טראומת הצונאמי: תיירים מוזמנים להלוות למקומיים סכום של 10,000 יורו על פני תקופה של עשר שנים, ובתמורה הם יוכלו להשתמש בבונגלו למשך כשבועיים בשנה. כשמחירי המלונות היוקרתיים באזור מרקיעים שחקים, זו עסקה לא רעה בכלל.
>> ומה קרה בצונאמי ביפן? כך התגייסו אדריכלי-העל לשיקום ההריסות
