שבוע האופנה שהתקיים בניו יורק בתחילת ספטמבר חשף על המסלולים חידושים טכנולוגיים מעוצבים, שהשתלבו בעשרות הקולקציות לעונת אביב-קיץ 2015. המעצבת רבקה מינקוף הציגה על המסלול שני צמידים אופנתיים בעלי פונקציות טכנולוגיות: האחד משמש כמטען לטלפון הנייד, השני יכול לקבל התראות מהטלפון הנייד. המעצבת ויויאן טאם הציגה תיק קלאץ' שעוצב יחד עם חברת Zeuse, שהופך לתחנת עגינה לטלפון הנייד. לא מדובר במדע בדיוני או בהדמיות, אלא במוצרים שכבר נכנסו לשוק ומסמנים את הכיוון הברור אליו צועדת תעשיית האופנה העולמית – פריטים מעוצבים וחכמים, שיכולים לשרת את המשתמש הרבה מעבר לרמה האסתטית.

 

 

>> הורידו כאן את האפליקציה החדשה של Xnet לאייפון או לאנדרואיד

 

 

בזמן שהאופנה החכמה הבליחה על מסלולי שבוע האופנה, התקיים בניו יורק אירוע ההשקה הבינלאומי של MICA - My Intelligent Communication Accessory, צמיד אופנתי ומעוצב של בית האופנה הנחשב Opening Ceremony, שפותח ויוצר על ידי קבוצת New Device group של אינטל ישראל - הוכחה נוספת ליכולותיה של הטכנולוגיה הישראלית ככלי עזר למעצבים בולטים בעולם, לאחר שבעבר ייצרה חברת הדפסות תלת הממד "סטרטסיס" מרחובות, נעליים עבור המעצבת ההולנדית איריס ון הרפן.

 

 

עוד בערוץ האופנה

 

 

היצירות של ון הרפן ואופנינג סרמוני הגיעו בשבוע שעבר לראשונה לחולון: ון הרפן מציגה אותן בתערוכה נפלאה במוזיאון העיצוב בחולון, ואילו MICA נחשף במסגרת הכנס Fashion TechDate שהתקיים ביוזמת מקאן תל אביב ואתר האינטרנט גיקטיים, במסגרת שבוע האופנה Hof14.

 

 

תשעה סטארט-אפים בתחום האופנה הוצגו לקהל שפקד את הכנס, כל אחד מהם עונה על צרכים אופנתיים אחרים – מהתאמת איפור או בגדים בקנייה אונליין (Easy Face, Zeekit), דרך פלטפורמה שמאפשרת למעצבים להעלות את הפריטים שלהם להצבעת הגולשים עוד לפני הייצור (Famuza), עבור לסטיילינג אונליין (Stylit), ועד טכנולוגיות לחיפוש באינטרנט של פריטים באמצעות סריקתם בסמארטפון (Snapget).

 

 

אלא שבעוד החידושים שהוצגו בכנס מתנאים בטכנולוגיות פורצות דרך, רובם שכחו את הגורם המרכזי להצלחה בתחום האופנה – אסתטיקה מעוררת חשק. המצגות שיצרו הסטארט-אפים למוצרים שפיתחו היו אולי מספקות כהמחשה בכנסים טכנולוגיים, אך לא היה בהן את הניצוץ הנדרש להדליק קהל שוחר אופנה, שדורש סביבה עיצובית מפותחת, סקסיות וויזואליות ברמה גבוהה. דפנה בלוך, מעצבת אינטראקטיבית המתמחה בתחום האופנה, אומרת כי "פעמים רבות פונים אליי לקוחות עם סטארט-אפ בתחום האופנה שאולי פועל כאלגוריתם מתוחכם, או מתבסס על ניסיון עשיר ביזמות של המפתח, אבל ברבים מהמקרים חסר בו הערך המוסף שהופך אותו למעורר תשוקה אצל המשתמש".

 

 

MICA של אינטל ואופנינג סרמוני מצליח במקום שבו מוצרים רבים מתחום ה-Wearble נכשלו, בעיקר הודות לעובדה שהוא נוצר תחת ידיהם של מעצבי אופנינג סרמוני, קרול לים ואומברטו ליאון. לצמיד, שמחירו 495 דולר, מספר סגנונות: אחד מעור נחש שחור עם פנינים מסין ואבני לאפיס ממדגסקר, ואחר מעור נחש לבן משובץ באבני עין הנמר מדרום אפריקה וזכוכית געשית (אובסידיאן) מרוסיה.

 

 

הבאז המתחולל בעולם סביב הצמיד החדשני נמצא בנסיקה, ולא רק בחוגי האופנה. החדשנות הטכנולוגית שלו מאפשרת להשאיר את הטלפון הנייד בבית ולהמשיך להיות מחוברים אליו בעזרת הצמיד האופנתי, שמאפשר לקבל דרכו הודעות טקסט, מיילים והודעות על אירועי פייסבוק, כמו גם גישה לשירותים כמו לוח שנה. במילים אחרות, הצמיד הזה הוא תחליף לנייד שלכם, רק ללא האפשרות לנהל שיחה קולית (רעיון שממילא הולך ומייתר את עצמו עם השנים).

 

 

"מה חשוב יותר, יופי או חוכמה?", שאלה מהנדסת התוכנה מאינטל, מיכל ווסק, שהציגה את הצמיד בכנס, ומנתה מספר טכנולוגיות חדשות הפועלות כיום בתחום ה-Wearable, המאפשרות לחבר כמעט כל אובייקט לאינטרנט, ובכך לייצר סביבה חסכונית ועשירה באינפורמציה. כדוגמה עתידית הביאה ווסק פיתוח חדשני שמאפשר למשתמש לסרוק את גופו ולדמות תהליך של מדידת הבגדים בחנות מבלי למדוד אותם פיזית. "השוק הזה מגלה הזדמנויות עסקיות אמיתיות, ויש בו פוטנציאל להמון, המון, המון כסף", הדגישה ווסק, וסיימה בארבעה טיפים חשובים להצלחה בתחום: לייצר מוצר בעל ערך, שיהפוך מאופנתי לנצחי; לייצר חוויית משתמש בין האובייקט ללקוח; להימנע מסרבולים המעכבים את האימוץ המהיר של החידוש, כמו למשל, סוללה שנגמרת מהר מדי; והכי חשוב – להתייחס לעיצוב של המוצר ולא לשכוח את הקונטקסט שלו: איזה פריט זה, מתי לובשים אותו ולאן.

 

 

 

 

סטארט-אפ נוסף שבלט לטובה מבין החידושים שהוצגו בכנס הוא Awear, שנוסד ב-2013 על ידי לירון סלונימסקי ומאפשר למשתמש לגלות את כל הפרטים על בגדים של אחרים. הרעיון נולד לאחר שסלונימסקי ניגשה בבית קפה למישהי בשולחן הסמוך וביקשה לדעת מאיפה הבגד שהיא לובשת, וזו סירבה לשתף אותה במידע. סלונימסקי הפכה את הפנייה המביכה למיותרת, כשפיתחה צ'יפ קטן מבוסס טכנולוגיית בלוטות׳, שנועד להיות מוטמע בפריט עצמו, בין אם בלוגו המותג, או בסוליית הנעליים. באמצעות האפליקציה הייעודית של סלונימסקי, יוכלו המשתמשים לסרוק את הפריטים שנושאים את הצ׳יפ ממרחק של עד עשרה מטרים, ולקבל על מסך הנייד הפניה לאתר שמאפשר קנייה של המוצר. לדברי סלונימסקי, כל פריט יכול להפוך לפרסומת מהלכת, ובמקביל, בעלי המותג יוכלו לקבל נתונים סטטיסטיים על כמות החשיפה וכמות החיפושים של מוצריהם.

 

 

לצד יתרונותיו, מעלה הפיתוח הזה גם שאלות אתיות, משום שמעצם מהותו הוא הופך את המתלבשים לקמפיינים מהלכים של המותגים שהם לובשים. לפיכך, כל חברה שבוחרת להוסיף את הצ'יפ לפריטיה, תצטרך לעדכן את הלקוח בקיומה של הטכנולוגיה, ולאפשר לו לכבות את הצ'יפ בהתאם לרצונו.

 

 

 

 

 

סטארט-אפ ישראלי מעניין נוסף הוא Famuza, שמציע למעצבים אלגוריתם המאפשר לחזות את מידת הביקוש לפריט, עוד בטרם נכנס לתהליך הייצור. מדובר בפלטפורמת מכירה פעילה המיועדת למעצבים צעירים וסטודנטים לאופנה, ובין המעצבים המשתתפים בה כבר היום נמנים הילה טולדנו, סאשה נאזר ונובוריש דוג. כל מעצב יכול להעלות אל האתר סקיצה של דגם שעיצב ולהחליט בהתאם להצבעות הגולשים על הפריטים שכדאי לו לייצר, וכן באילו כמויות, צבעים וכד'. "אנחנו למעשה אומרים למעצבים, בואו תציעו לקהל הרחב את הרעיונות הכי משוגעים שלכם, ואם ההמונים תומכים בכם, אנחנו נייצר וכולנו נרוויח", אומר אסף חכמון, ממייסדי הסטארט-אפ.

 

 

האלגוריתם של פמוזה מאפשר למעשה לחזות את הביקוש לפריט ולצמצם משמעותית את אי הוודאות הגדולה בעבודתם של מעצבי אופנה. העיצובים שהגולשים אוהבים במיוחד מועברים לייצור בתנאי סחר הוגן באחד המפעלים שהחברה משתפת עמם פעולה, ללא כל צורך במעורבות או השקעה כלכלית מצד המעצב. הפריטים המוכנים מוצגים למכירה באתר, והרווחים מתחלקים בין החנות למעצב. כמו כן, הגולשים יכולים ליהנות מהנחה משמעותית על הדגם האהוב עליהם באמצעות רכישה מוקדמת, המגדילה משמעותית את סיכויי הייצור של הפריט. היתרון הגדול ברעיון זה הוא האפשרות שהוא מציע למעצבים להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם ולצמצם את הסיכון לכישלון. אלא ששם גם טמונה הבעיה המרכזית של המיזם, משום שהוא הופך את היוצרות ומייצר תהליך שבו המעצב הוא בובה של הלקוחות, ולא מכתיב של טרנדים, שפה וסגנון. הצלחה גורפת של הרעיון הזה, תשנה מן היסוד כמה מהעקרונות החשובים ביותר בהתנהלותה של תעשיית האופנה העולמית, ורק ימים יגידו אם מדובר בשינוי לטובה או לרעה.