לבושה שמלת סטרפלס בצבע טורקיז של בית האופנה טיפאני, עמדה בסוף החודש שעבר אריתה פרנקלין על הבמה בתוכנית הטלוויזיה של דיוויד לטרמן, והוכיחה כי גם בגיל 72 היא עדיין זמרת הסול עם הכי הרבה נשמה בסביבה. פרנקלין התארחה בתוכנית הלילה במטרה לקדם את אלבומה החדש Aretha Franklin Sings the Great Diva Classics, שיראה אור ב-20 באוקטובר, ובו גרסאות כיסוי לקלאסיקות של דיוות אחרות. יריית הפתיחה המפתיעה היתה קאבר ללהיטה של אדל, Rolling In the deep מאלבומה "21", ובאלבום עוד קאברים נוספים לשירים כמו I Will Survive של גלוריה גיינור, ו-Nothing Compares 2 U של שינייד אוקונור ופרינס.

 

 

 

 

הדעות לגבי ההופעה הטלוויזיונית של פרנקלין התפלגו לשניים: אלה שהיללו את הקאמבק המפתיע של מי שזכתה לכינויים "קולה של אמריקה" ו"מלכת הנשמה", ואת העיבוד המרהיב שהתעלה על זה של אדל, ואלה שביקרו את לבושה של פרנקלין, אישה שחורה, מבוגרת, גדולה, ש"העיזה" לעלות לבמה בשמלת סטרפלס שחשפה את ידיה המידלדלות ולא ממש תמכה בחזה השופע שלה. "למיס אריתה אסור להלביש את עצמה", נכתב בתגובה אחת מיני רבות לכתבה על הופעתה, שפורסמה באתר Gawker. "היא לא היתה יכולה ללבוש שמלות סטרפלס בעבר, והיא לא יכולה גם עכשיו".

 

 

>> הורידו כאן את האפליקציה החדשה של Xnet לאייפון או לאנדרואיד

 

 

ימים ספורים לאחר ההופעה אצל לטרמן, התייצבה פרנקלין לאירוע נוסף בניו יורק, הפעם לבשה חליפת מכנסיים מחמיאה בצבע צהוב לימון, שארזה היטב את מידותיה החדשות. לכל המתעניינים, פרנקלין שמחה לספר כי השילה בשנה האחרונה 11 ק"ג ממשקלה, בהמשך ל-38 הקילוגרמים שהתפיידו מעליה כבר לפני ארבע שנים. את משקלה הנוכחי היא לא מפרסמת, אבל בראיונות שהעניקה לאחרונה היא מברכת על החלטתה לרזות. "אני חולה בסוכרת, ובמשך שנים רבות סבלתי מעודף משקל. עכשיו אני חוזרת לגודל הטבעי שלי", סיפרה למגזין קליקאון דטריוט, עיר הולדתה, שבה היא מתגוררת גם היום. "עכשיו אני מרגישה בבית, והבטחתי לעצמי לעולם לעולם לא להיות גדולה שוב. אני חושבת פעמיים על מה שאני מכניסה לפה. יש לנו כאן אוכל מאוד טוב, אבל הבעיה עם אוכל הוא שאתה צריך לדעת לשלוט בו, אחרת הוא עלול לשלוט בך".

 

 

עוד בערוץ האופנה

אריתה פרנקלין: "אני חולה בסוכרת, ובמשך שנים רבות סבלתי מעודף משקל. עכשיו אני חוזרת לגודל הטבעי שלי. עכשיו אני מרגישה בבית, והבטחתי לעצמי לעולם לעולם לא להיות גדולה שוב. אני חושבת פעמיים על מה שאני מכניסה לפה. יש לנו כאן אוכל מאוד טוב, אבל הבעיה עם אוכל הוא שאתה צריך לדעת לשלוט בו, אחרת הוא עלול לשלוט בך"

 

 

העיסוק בלבושה ובמידות גופה של פרנקלין לאורך השנים, ובעיקר הדיון הנוכחי, שופך אור על היחס של החברה לנראות של נשים מבוגרות, ובפרט שחורות, שלא נרתעות ממחשופים עמוקים. האם מדובר בחוסר מודעות של הזמרת? לא בטוח. בראיון שהעניקה פרנקלין לפני חמש שנים לאתר האופנה WWD, בעקבות הופעתה בטקס ההשבעה הראשון של הנשיא ברק אובמה, היא חשפה ידענות רבה במתרחש בעולם האופנה ואף גילתה כי את הבגדים שלה להופעות היא מעצבת אצל חייט, שתופר אותם במיוחד עבורה ובהתאם למידותיה. מחוץ לבמה, אמרה, היא מעדיפה ללבוש מכנסי ג'ינס וחולצות של J.Crew, בדומה לאישה שחורה וגאה אחרת, הגברת הראשונה של ארצות הברית. אם בכל זאת ננסה לאפיין את סגנון הלבוש של פרנקלין, הרי שיהיה זה שילוב בין אופנת מחאה שחורה להעצמה נשית של מי שמיקמה את עצמה בתרבות הפופולארית כדיווה.

 

  

מאז פריצתה הגדולה בתחילת שנות ה-60, עם אלבומה השני Aretha (בחברת התקליטים קולומביה), הפכה פרנקלין לסמל של תנועת זכויות האזרח בארצות הברית. "קולה של התנועה, קולה של אמריקה השחורה", כפי שתיארה אותה המשוררת האמריקאית ניקי ג'יובאני. בעידן שבו זמרות שחורות עכשוויות, כמו ביונסה, נראות מולבנות ורחוקות מאוד מהמראה הטבעי שלהן, מפתיע עוד יותר לראות היום את פרנקלין על עטיפת אלבומה Aretha משנת 1961: נערה שחורה, לבושה חולצת משבצות טרטן בצבעי אדום וירוק, לאוזניה עגילי פנינה קטנים ואת שיערה המקורזל מכסה פאה של שיער חלק, המסודר באלגנטיות בסגנון התקופה, כיאה לילדת כנסייה ששרה שירי גוספל. סגנון זה ליווה אותה תקופה ארוכה, על עטיפות האלבומים ובהופעותיה, עד שפרנקלין תמציא את עצמה מחדש, 13 שנה מאוחר יותר, במה שבדיעבד מסתמן כבסיס הסטייל הפרנקליני המוכר עד היום.

 

במשך שנים ארוכות נהגה פרנקלין להציג פריטי לבוש צעקניים, מסנוורים ועתירי גלאם, כמו שמלות צבעוניות ומעילי פרווה. למרות שהיא מודה כי בבית היא אוהבת ללבוש מכנסי ג'ינס, על הבמה היא מופיעה לרוב בשמלות צבעוניות גדולות, בין אם זו שמלת כתפיות צמודה מפאייטים בצבע בורדו, או גלביות ענק עם שרוולי עטלף רחבים. אחד השילובים המעניינים שעשתה היה בין שמלת גלבייה כחולה ממשי משובצת אבנים, למעיל פרוות מינק בצבע קאמל, שנלבש מעליה. איכשהו, רק על פרנקלין המיקסים האלה מצליחים לעבור בשלום. כשמדפדפים בארכיון התמונות של ביונסה וריהאנה, אי אפשר שלא לחוש את הדז'ה וו לימי הזוהר של פרנקלין

 

על עטיפת אלבומה ה-21, Let me in Your Life מ-1974, מופיעה פרנקלין במעיל פרווה שחור ואפרו קצר צבוע בגוון אדמדם. באותה שנה הוציאה אלבום נוסף, With Everything I Feel In Me, ועל עטיפתו היא מופיעה במעיל פרווה לבן ושוב, אפרו שחור במלוא הדרו. המראה הזה לא צמח יש מאין – שהרי זה היה סגנון הלבוש השולט בשנות ה-70, ימי האפרו והדיסקו שלטו במצעדי הפזמונים של ארצות הברית - אבל הוא גם עזר לפרנקלין להבהיר למעריציה כי לא שכחה את התרבות השחורה ממנה באה, כשלא ניסתה להחביא את שיערה מתחת לפאות של שיער מוחלק, למרות מעילי הפרווה והסממנים הרהבתניים.

 

 

במשך שנים ארוכות נהגה פרנקלין להציג פריטי לבוש צעקניים, מסנוורים ועתירי גלאם, כמו שמלות צבעוניות ומעילי פרווה. למרות שהיא מודה כי בבית היא אוהבת ללבוש מכנסי ג'ינס, על הבמה היא מופיעה לרוב בשמלות צבעוניות גדולות, בין אם זו שמלת כתפיות צמודה מפאייטים בצבע בורדו, או גלביות ענק עם שרוולי עטלף רחבים. אחד השילובים המעניינים שעשתה היה בין שמלת גלבייה כחולה ממשי משובצת אבנים, למעיל פרוות מינק בצבע קאמל, שנלבש מעליה. איכשהו, רק על פרנקלין המיקסים האלה מצליחים לעבור בשלום. כשמדפדפים בארכיון התמונות של ביונסה וריהאנה, אי אפשר שלא לחוש את הדז'ה וו לימי הזוהר של פרנקלין.

 

 

המעניין בפאזה הנוכחית של הזמרת, היא הבחירה שלה להסיר מעצמה כל סממן של התייפייפות "לבנה" ולהישאר במראה הטבעי שלה. אם בעבר חבשה פאות צבעוניות, של בלונד מלאכותי, שחור קליאופטרה או תלתלי פרא, על עטיפת האלבום החדש היא מופיעה בשיער קצוץ, ללא קישוטים, בהנחה שמתעלמים מתהליך הפוטושופ הרצחני שעברה התמונה.

 

 

בגיל 72, אריתה פרנקלין לא חוששת להציג גוף שאינו מושלם, ידיים רופסות ושיער קצר ונטול מניירות. דווקא בעידן שבו כל זמרת צעירה, שחורה או לבנה, עושה הכול כדי לבלוט באמצעות אקסטרווגנטיות, פרנקלין מופיעה בשיא הטבעיות. אולי כי גם היא כבר מבינה שהיא הדיווה האמיתית היחידה.