הדפסה
לכתבה באתר
כשמושגים כמו "התחדשות עירונית" ו"ציפוף" מחלחלים לשיח הציבורי, השפעתם על עיריות ורשויות ברחבי הארץ מורגשת. ביותר ויותר יישובים, מעדיפים מקבלי ההחלטות להוסיף יחידות דיור בתוך העיר הקיימת ולצופף אותה, באמצעות פינוי-בינוי ותמ"א 38.
גני הילדים ובתי ספר הם חלק בלתי נפרד מהסיפור, וביתר שאת אחרי המחאה החברתית שהובילה לחינוך חינם מגיל 3, וכבר בשנה שעברה סיקרנו כאן גני ילדים דו-קומתיים חדשים.
אלא שהקמת מוסדות חינוך רב-קומתיים אינה מתקבלת כמובן מאליו בישראל, שבה כל המוסדות מגודרים לעייפה ועמוסים במעקות. קשה להיפרד מהתמונה הנוסטלגית של גן קטן עם גינה צמודה.
לכתבות הקודמות בסדרה האדריכלית של Xnet:
>> בית הספר האמריקאי: מה מקבלים תמורת 100 אלף שקל בחודש?
>> בית הספר האנתרופוסופי בתל אביב: חינוך לעבודת כפיים
>> גני ילדים ובתי ספר מרהיבים במדינות אחרותגבעתיים היא אחת הערים הצפופות בישראל, ואחרי תקופה ממושכת שבה הוצמדה לה תדמית של עיר מזדקנת, היא חווה בשנים האחרונות הגירה חיובית בולטת של זוגות צעירים עם ילדים, המתגוררים בבניינים ישנים או בדירות חדשות. המהלך החיובי מלווה במצוקת מבני חינוך: מאחר שקשה למצוא שטחים ציבוריים פנויים לגני ילדים חדשים, נאלצים לא מעט הורים לשגר את ילדיהם לגן ילדים מרוחק.
איך פותרים את הבעיה בעיר בת 60 אלף תושבים, שאמורה לתפוח לכדי 150 אלף תושבים בתוך עשור, כשאפשרויות הצמיחה שלה פנימיות בלבד? מנכ"ל עיריית גבעתיים, יורם כהן, צריך לחפש פתרונות יצירתיים. "העיר שינתה את פניה, ואנחנו מפעילים פורום עירוני שבו אנחנו מנסים לאתר מקומות פוטנציאליים, אם זה בבניינים ישנים שעוברים שימוש מחדש ואם זה על קרקעות ריקות", מסביר כהן. לדבריו, כמעט כל הקמה של מוסד חינוכי חדש כרוכה בהתנגדויות – אם בגלל צמיחתם של הגנים החדשים לגובה של שלוש קומות, ואם משום שמנסים לשלב בהם שימושים נוספים כגון משרדים וחניונים. גן דו-קומתי כבר נחנך בשנה שעברה בגבעתיים, וסיקרנו אותו כאן.
כהן מתגאה בגן החדש ששוכן ברחוב ריינס 2. זה היה בית ספר, שהוקם לפני כ-70 שנה, ובשנים האחרונות הוא משתפץ בשלבים, קומה אחר קומה, שנה אחר שנה. כעת הכשירה העירייה את הקומה השלישית, והקומפלקס מכיל כבר תשע כיתות גן. החצר נמצאת בקומת הקרקע, והילדים שלומדים בקומה השלישית יוכלו לרדת אליה במעלית שתותקן בקרוב. בתמורה לריחוק הזה, הם נהנים מחלל המשתרע על פני 165 מ"ר.
על מלאכת השיפוץ הופקד משרד "אדום אדריכלים", שמיקם בגן המלבני כמה סוגים של חללים מרווחים (עם רצפה שחופתה בפרקט) למפגש וליצירה. לכל האורך יש קיר ירוק-צהוב ששובצו בו מדפים למשחק ולספרים וגם שולחנות מחשבים. מעברו השני של הקיר יש אזור משחקים נוסף, המחופה באריחים.
גם גן וגם משרדים
לפני כשלוש שנים נהרס אצטדיון "המכתש" בשכונת בורוכוב בגבעתיים, לטובת מגדלי מגורים שטרם קמו. על חורבותיו נשארה קרקע ציבורית קטנה (פחות מדונם), שהעירייה ייעדה לשטח ציבורי, ובשבוע שעבר נחנך כאן מבנה ציבורי חדש בשילוב יוצא דופן של שימושים: שלוש כיתות גן בקומות הנמוכות, ומשרדי השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) של העירייה למעלה.
האדריכל יורם יונגמן, שהופקד על התכנון, נזכר בהתלבטויות שקדמו לתוצאה הסופית: "בהתחלה חשבנו לשלב מתנ"ס עם גן הילדים, ובהמשך הוחלט להעביר את המשרדים שמשמשים את הגן". בגלל הפרשי הגובה במגרש התלול, לגן יש שלוש כניסות מהרחבה העליונה ועוד שתי כניסות מכיוון רחוב השניים שצמוד ל"מכתש". בקומת הקרקע תכנן יונגמן שתי קוביות בעבור כל גן, שגודלו 120 מ"ר. הוא הרחיק בין שתי כיתות הגן ויצר פטיו פנימי נעים ומוצלל, בזכות הקומה שנמצאת מעיו. חללי הגן חופו בלוחות Hpl לבנים-ירוקים, והצבעוניות ממשיכה באריחים צהובים-אדומים במטבח ובשירותים, וברצפת Pvc ירוקה. מעל הגן מוקמו המשרדים, ששטחם 500 מ"ר, והם מחופים בטיח כחול וב-hpl בגוון עץ בצד שפונה לרחבה. "רציתי לתת מראה יותר מסחרי לכיוון שבו ימוקמו חנויות", מסביר האדריכל. באזור המשרדים נבנה "מיני-תיאטרון" לכ-100 צופים, והוא יוכל לשמש לאירועים קהילתיים, במחווה לטריבונה של האצטדיון המיתולוגי.
עוד גני ילדים רב-קומתיים מתוכננים במקביל ברחבי גבעתיים. האדריכל ערן זילברמן מתכנן שתי כיתות גן שייחנכו בשנה הבאה ברחוב גונן, על מתחם של 1.4 דונם. הגג של שניים מתוך שלושת הגנים התחתונים ישמש כחצר כללית של הקומפלקס. בסמטת צביה נמצא מגרש פוטנציאלי שמשתרע על פני דונם אחד בלבד, וזילברמן עורך בו בדיקה לצורך הקמת גן ילדים שימוקם בקומת הקרקע, בתוספת חללי משרדים שישמשו את העירייה בקומה נוספת.
ומה קורה בבת ים
עיר צפופה נוספת בגוש דן היא בת ים. כשהוגשו מסקנות ועדת טרכטנברג, בדבר הקמת גני ילדים חדשים כדי להרגיע את המחאה החברתית, החליטה העירייה לגבש מהלך כולל ושכרה את HQ" אדריכלים" שהכינו תוכנית הכוללת 16 מקבצי גנים – ובהם בין כיתת גן אחת עד ארבע כיתות. מאחר שגני הילדים זקוקים לשטחים ציבוריים שקשה למצוא בעיר הצפופה, הציעו המתכננים להשמיש את גגות הגנים באופן זמני או קבוע. מבין הרשימה הארוכה שתוכננה – אך לא מיושמת ברובה למרות הזמן שחלף - נחנכו כעת שני מקבצים, בני שתי כיתות כל אחד, ברחוב שפרבר וברחוב הדקל.
ברחוב שפרבר יש הכנה לגג ציבורי שישמש את הקהילה. האדריכל ארז אלה, בעל המשרד המתכנן, מספר שהחל תהליך של שיתוף ציבור כדי ללמוד מה השכנים רוצים, וכרגע מתוכננת גינה קהילתית או פארק סקייטבורד. לאחר שתתקבל החלטה משותפת, הוא אומר, ייצא הפרויקט לפועל. מנכ"ל העירייה, ארז פודמסקי שקד, מתוודה כי התוכנית אינה מיושמת בגלל מחסור בתקציבים. "אני לא עיריית תל אביב", הוא טוען, "ברגע שיהיה כסף זה יתקדם. המטרה הראשונה היא קודם כל לסיים את הגנים עצמם". וכשזה יקרה בסופו של דבר, "נשים בהתחלה שימושים לא קיצוניים. אני מקווה שבקרוב נפעיל 2-3 גגות כדי שאנשים יתרגלו. במנהטן אף אחד לא מתרגש מבית ספר בקומת הקרקע של בניין מגורים. כאן, צריך ללכת שלב שלב".
בסיור שערכנו בגנים הבת-ימיים בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני כניסת הילדים, החללים הפנימיים כבר נראו מלוטשים וגם שבילי הכניסה נעימים, אבל הגננות מוטרדות מהיעדר צל (כי העצים טרם נשתלו) וממחסור בארונות. "אין לי איפה לשים את הקניות. היה אפשר לוותר על הכיור הנמוך ולשים עוד ארונות. גם ככה הילדים שוטפים ידיים בשירותים", מתלוננת הסייעת באחד הגנים על הטיפול האדריכלי והעיצובי. גם היעדר דלתות בכניסה לחדר השירותים ובקיר שתוחם את הממ"ד - נגזרות של התקנים הקשיחים שמכתיב משרד החינוך – מרגיז את הגננות.
תמ"א 38 למבני חינוך
בנוסף לפתרונות שכבר נבנו, האדריכלים אבי ליואי ויואל דבוריינסקי מפתחים בשנים האחרונות מודלים של מבני חינוך לגובה, במסגרת תמ"א 38 למבני חינוך (בנייה לגובה של מבני חינוך ותוספת קומות למבני חינוך קיימים). הם הוזמנו להציע פתרון לסיטואציה עירונית מאתגרת בגבעתיים: בסביבת רחוב גולומב יש מלאי תכנוני ליחידות דיור רבות נוספות, אך השטח הציבורי היחיד באזור שמשמש כיום כמגרש חניה משתרע על פני 1,700 מ"ר בלבד.
האדריכלים הציעו להקים מבנה על פני שבע קומות, ובו תשע כיתות גן. בקומה מינוס-1 ייבנה חניון, כך שהציבור לא יפסיד חניות כתוצאה מכך; בקומה הראשונה והשנייה מרכז קהילתי, שיוכל להתפנות מבית ספר תיכון סמוך; בקומות 3-6 יהיו שתי כיתות גן בכל קומה; ובקומה השביעית כיתת גן נוספת וחצר. החצרות אינן מקבילות וכך אמור להיווצר רושם תלת-ממדי מרתק ומשחקי. התכנון נמצא עדיין בשלב ראשוני והוצג לפני ראש העירייה ומהנדס העיר. פרטי העיצוב טרם התקבלו באופן סופי, כמו הרשתות שמבטיחות את שלום הילדים – נושא שבוודאי ידאיג את ההורים מעל לכל.
ליואי סבור שהמדינה הגיעה לנקודת ה"אין ברירה". מחשבות על ייעול התכנון של מבני ציבור וחינוך החלו להתגלגל כבר בשנות ה-90, אבל לדבריו "כבר אי אפשר יותר להניח סתם בניין בתוך מגרש ולהקיף אותו בגדרות בלי קשר לסביבה". דבוריינסקי מצטט מהחלטה ממשלתית שהתקבלה ב-1997, שבה נכתב: "יש צורך לייעל את השימוש בקרקע לצרכי ציבור ולקבוע כללים להקצאת קרקע תוך בחינת אחוזי בנייה במגרשים ושילוב שימושים שונים במוסד אחד". ב-2005 התקדמה החשיבה, וב"תדרוך תכנון להקצאת קרקע לצרכי ציבור" נכתב כי "שירותי החינוך והקהילה והספורט יפעלו כיחידה תפקודית אחת תוך שימוש משותף במתקנים ובמבנים במרבית שעות היממה ולאורך רוב ימות השנה".
אשתקד הגיע שכלול נוסף: "יש לשאוף לעירוב שימושים של כל מבני הציבור עם מסחר, תעסוקה ומגורים לפי מודלים שונים של שילוב הון פרטי בציבורי". גם חוק התכנון והבנייה המחודש כולל התייחסות לנושא. "רוח החוק היא שישראל זו מדינה עירונית", אומר דבוריינסקי, שהציג את רעיונותיו בכמה משרדי ממשלה, "ויש כוונה שכל השירותים יהיו ברגל, בקרבת הבית ושייקבעו באמצעות תוכנית בסמכות מקומית".
עוד מודל שליואי-דבוריינסקי שוקדים עליו הוא בית ספר אנכי. בין היתר, הם בחנו קרקע של 8 דונם שתוכל להכיל בית ספר עם 18 כיתות על פני שש קומות, לצד אולם ספורט, מרכז קהילתי, גן ילדים ושטחי מסחר. הם מציעים מודל שיאפשר לבית הספר לשגשג גם בשעות אחר הצהרים והערב, הודות למפרק בין בית הספר לאודיטוריום שיאפשר שימוש בחלל לאורך כל שעות היום והערב. הם גם בחנו פרוגרמה של בית ספר בכפר סבא בשטח של 9 דונם, וגילו שניתן לבנות את אותו נפח על פני 4 דונם בלבד.
ליואי חושב שהמדינה צריכה לתמרץ עיריות שחושבות לטווח הארוך. "עיריות מנסות לפתור את הבעיות לשנה הקרובה, אבל המדינה מצטופפת והולכת, ומקומות שהיו פרוורים הפכו לערים, ולכן צריך להעניק יותר כסף לעיריות שחוסכות בשטח וחושבות על העתיד", הוא טוען, וחושב שהציבור מוכרח לעבור מהפך תודעתי: "בגבעתיים צריך לתפעל את הגן כך שיאפשר הגעת ילדים בשעות שונות, כי היום כולם מגיעים ברכב. אין כאן תרבות של הגעה ברגל, גם במקומות שאפשר ללכת בהם ברגל כמו גבעתיים".
ומה קורה בעולם?
בערים צפופות כמו פריז, לונדון וניו יורק, אפשר למצוא בתי ספר וגני ילדים רב-קומתיים. בית ספר Calhoun בניו
יורק נוסד ב-1896, ובמיקומו הנוכחי הוא שוכן ב"בניין הטלוויזיה" שנקרא כך בשל עיצובו. בשנת 2000 שכרה הנהלת בית הספר את משרד fxfowle, שתכנן תוספת של ארבע קומות וגם גג ירוק – חצר על הגג - אלמנט שהיה פורץ דרך בשעתו וזכה להד חיובי עולמי.
האדריכלית עירית סולסי מעמותת "מרחב" סבורה, כי לבתי ספר ללא גדרות שקרובים לרחוב ולא מסתגרים מאחורי חצר גדולה יש יתרון קהילתי מובהק. זאת, משום שהם לא נטושים אחרי שעות הלימודים ומסוגלים להיות בית חם לקהילה שמתגוררת סביבם. בית ספר Hampden Gurney בלונדון שנחנך ב-2002 נמצא בקרבת גני קנזינגטון, בין שני בלוקי מגורים, ומיתמר לגובה 6 קומות. התכנון לווה בדיונים ארוכים מול מחלקות החינוך, עקב צמצום השטחים הפתוחים ב-11%. השטחים המשותפים בבית הספר אינם קונבנציונליים: מסדרות, גשרים, מרפסות. יתרונם של בתי ספר מסוג זה הוא הפיכתם לאייקון שכונתי.
גני ילדים ובתי ספר אנכיים יכולים לשמש גם מעונות יום ומשפחתונים. אם הממשלה תאשר חוק חינוך חובה מגיל 3 חודשים, כיצד יימצאו מקומות להקמתם של מעונות ומשפחתונים כאלה? עיריות שחושבות קדימה באמת יצטרכו למצוא – לא מחר אלא כבר היום – את הפתרונות המתאימים. ייתכן שהם עוברים במבנים רב-קומתיים, תוך ויתור על האידיאל של גן קטן עם חצר כמו פעם.
- גן 7 קומות - ליואי דבוריינסקי אדריכלים
- גן גונן - אדריכל ערן זילברמן
- שיפוץ גן במבנה קיים - אדום אדריכלים
- גן ומשרדי שפ"ח - אדריכל יורם יונגמן
