לבד בעיר זרה: ננטשה על ידי בעלה בירח הדבש

"הכרתי את בעלי כשהייתי בת עשרים וחמש. הוא היה איש היי־טק מרמת אביב ג', ואני סטודנטית לאמנות מבית דל אמצעים וממשפחה שמרנית מאוד, שלא אהבה את המחזרים שלי וניסתה להגביל אותי ככול יכולתה. הוא היה הרכבת שלי אל החופש. ההורים לחצו עליי להתחתן, ועל אף שלא הייתי מאוהבת, הוא היה חשוב לי והעניק לי ביטחון, ואני הסכמתי להתחתן כדי לרצות אותם.

"עוד לפני החתונה היו לו התקפי זעם וגילויי תוקפנות פה ושם, אבל ייחסתי זאת ללחץ טבעי שקורה לכל הרווקים לפני הנישואים. בכל זאת, כשהתקרב מועד החתונה קיבלתי רגליים קרות. הלכתי לאבא שלי וסיפרתי לו שאני רוצה לבטל הכול. אבי לקח את זה קשה ומאוד ואפילו אושפז בבית חולים. בעקבות זאת החלטתי להמשיך בתוכניות.

"שבועיים אחרי החתונה נסענו לאירופה לירח דבש. היו לי הרבה ציפיות מהטיול הזה, קיוויתי שיהיה רומנטי, שנפתור בחו"ל את הבעיות ושנחזור הביתה זוג מאוהב ומאושר. וכך באמת היה, לפחות בהתחלה.

"כיוון שלא ידעתי מילה בצרפתית, ורק מעט מאוד אנגלית, הוא זה שנשא את כל הניירות והכסף במשך כל הטיול. עליי לא היה אפילו תיק. כשהגענו לפריז בצהרי יום סתווי, עמדה בשמים שמש מקסימה. עברנו בשאנז אליזה, והוא היה לחוץ להגיע לאחיו שהתגורר באחד הרבעים של פריז, משהו בשם קלאמר. לא היה לי מושג איפה זה, אבל סמכתי עליו.

"השאנז אליזה המה אדם, ואני הייתי נפעמת מחלונות הראווה הגדולים ומהאווירה. הלכתי לאט, הסתכלתי בכל חנות, הייתי מוקסמת. הוא סחב את המזוודות ולא הפסיק לזרז אותי. בשלב מסוים אמרתי שאני רוצה קצת זמן להסתכל סביב, ואז הוא התעצבן פתאום, דחף אותי, וכשסובבתי את הראש לעברו - פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

"בהתחלה חשבתי שזו בדיחה ושהוא תיכף יחזור. עמדתי במקום, מסתובבת לכל הצדדים, המון אנשים חולפים על פניי, ובעלי איננו. מרוב הלם קיבלתי סחרחורת, הכול הסתובב סביבי במהירות. אחרי עשרים דקות הבנתי שזה אמיתי. בעלי נטש אותי לבד, בארץ זרה, בלי שפה, בלי מסמכים ובלי כסף. מה אני אמורה לעשות עכשיו? התיישבתי על ספסל כדי לחשוב מה לעשות.

"אחרי כמה דקות עברו שם שני שוטרים. ניגשתי אליהם, ועם האנגלית העילגת שאלתי איפה זה קלאמר. הם הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח. ניסיתי להסביר שאיבדתי את בעלי ואין עליי כלום, אבל אחד השוטרים פלט 'משוגעת' והם הלכו משם. חזרתי שוב למקום בו נעזבתי והמשכתי לחכות, אבל בעלי לא חזר לשם. אנשים ברחוב לא עזרו לי, חלקם צחקו לי בפנים.

"אחרי שעתיים של ייאוש מצאתי איש מבוגר שזיהה שאני ישראלית והציג את עצמו כיהודי מגרמניה. הוא נתן לי כסף וגם הלך איתי יד ביד לתחנת הרכבת, שם הוציא עוד כסף ונתן לאחד הנוסעים, בבקשה שיקנה לי כרטיס ויגיד לי איפה לרדת. הוא לא רצה כלום בתמורה. מבחינתי הוא היה מלאך.

"ביקשתי לדבר עם בעלי. כשהוא ענה, הוא נשמע אדיש לגמרי. התברר, שבכלל לא חשב לחזור או לחפש אותי. הוא אמר שהיה בטוח שלא יראה אותי יותר וחשב כבר מה יגיד להורים שלי. הוא לא הציע לבוא לקחת אותי. הייתי צריכה לעלות על אוטובוס ולהמשיך בנסיעה עד שהגעתי אליהם.

"למותר לציין שכבר הבנתי שהנישואים שלי גמורים. בכל זאת, פחדתי לצער את הוריי ולא היה לי אומץ לעזוב אותו. רק אחרי עשר שנים וילדה התגרשנו".‭

"אני רוצה לומר לכולם שנישואים חייבים לבוא מאהבה. אסור להתפשר בזוגיות. היום אני מוכנה לאהבה חדשה וטובה, רק שתגיע. אותו רגע מבהיל גם לימד אותי לסמוך על עצמי. יש לי תמיד כסף בכיס ואני יודעת מה לעשות".

___________________________________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

_____________________________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור:

• מצא אוצר בתוך פסנתר עתיק
• תפסה את בעלה עם החברה הכי טובה
• חסין אש: הציל חייל ממסוק בוער