הדיאטה החדשה: רק לא חיטה!

במונחים אמריקאיים ההצלחה של הספר "בטן של חיטה" יוצאת דופן. בשנתיים האחרונות, מאז יצא הספר לאור, הוא לא יורד מהמקום הראשון ברשימות רבי המכר היוקרתיות והמבוקשות ביותר של ה"ניו יורק טיימס" ו"אמזון". אף שמדי שבוע יוצאים לאור עשרות ספרי דיאטה חדשים, חלקם של רופאים מפורסמים וידועים, אף אחד לא מצליח לנצח את הספר הזה, שנקנה מדי יום על ידי עוד ועוד אנשים וזוכה לביקורות חיוביות מצד קוראים מאושרים שמצאו סוף סוף פתרון לבעיית ההשמנה שלהם.

"הצילו את חייכם וקנו את הספר הזה", נכתב באחת מאלפי הביקורות של קוראים שפורסמו באתר הספרים הגדול בעולם "אמזון". "20 שנה של חיפושים אחר פתרון לבעיית ההשמנה שלי הגיעו לסיום, מצאתי סוף סוף את הדרך האמיתית", כותבת קוראת אחרת. "אם אתם שמנים, סובלים מסוכרת ועודף משקל - עשו לעצמכם טובה וקנו את הספר הזה", ממליץ קורא נוסף.

"ההצלחה המסחררת של הספר הפתיעה אותי", מודה מחבר הספר ד"ר ויליאם דיוויס, רופא מומחה למחלות לב, בריאיון בלעדי ל"לאשה", מביתו שבארה"ב, לרגל צאת הספר בעברית (הוצאת פוקוס). "ידעתי מניסיוני האישי ומניסיונם של המטופלים שלי שלשיטה יש תוצאות מצוינות, אבל לא חשבתי שהבשורה תופץ מהר כל כך".

- בדרך כלל ספרי דיאטה מככבים במשך מספר חודשים ואז הם מפנים את מקומם ללהיט הבא. איך אתה מסביר את ההצלחה הגדולה והמתמשכת של הספר שלך?

"אני מייחס אותה לעדויות האישיות. הרבה אנשים התנסו בדיאטה וסיפרו עליה לחבריהם בפייסבוק וכך נפוצה הבשורה. אחד הסיפורים הראשונים שנפוצו בפייסבוק היה של אישה שסיפרה לחבריה איך היא הפחיתה 19.5 ק"ג ממשקלה בתוך שלושה חודשים, איבדה את העניין הבלתי פוסק שלה במזון, נפטרה מפריחה כרונית בעור וגם מדלקת פרקים ממנה היא סבלה. עשרות ואולי מאות אנשים קראו את הסיפור שלה והחליטו לנסות את הדיאטה בעצמם. הסיפורים האלה הפכו לתנועה שרק הלכה וגדלה מעצמה".

עד היום נמכרו בארה"ב מעל 1.5 מיליון ספרים וההצלחה הגדולה הפכה את ד"ר דיוויס מקרדיולוג אנונימי לסוג חדש של רופא כוכב. הוא הופיע עם הדיאטה שהמציא בכל תוכניות הטלוויזיה הפופולריות, כמו זו של ד"ר אוז ועוד. בעקבות ההצלחה האדירה, הוא הוציא עוד שני ספרי בישול עם מתכונים שמתאימים לדיאטה וגם הם מככבים בראש רשימות רבי המכר. "הסיפורים האותנטיים של אנשים אמיתיים שהחליטו לשנות את אורח החיים שלהם גרמו לבאזז העצום", אומר ד"ר דיוויס. "המון אנשים סיפרו איך אחרי הרבה שנים של ניסיונות הם סוף סוף הצליחו לרזות בלי לסבול ולאזן את עצמם".

החיטה גורמת לישנוניות

ד"ר דיוויס גילה את השיטה שלו במקרה. "כמו רבים מבני גילי שגדלו בשנות ה־50, גם אני הייתי ילד שניזון בעיקר מכריכים, מלחם לבן ומעוגיות. בגיל 19 כבר היה לי צמיג מסביב למותניים והייתי תשוש רוב הזמן. נאבקתי כל הזמן בעייפות, שלא הייתה קשורה כלל לשעות השינה שלי. שתיתי המון קפה, שגם הוא לא תמיד עזר. לפני 14 שנים, כשהיינו בחופשה עם הילדים, אשתי צילמה אותי שוכב על החול, כשהבטן הרפויה שלי תלויה מכל צד והסנטר הכפול נשען על זרועותיי המידלדלות. רק כשראיתי את התצלום הבנתי שאני חייב לרדת במשקל והרבה. הבנתי שהפכתי להיות כמו הרופאים המעשנים, שממליצים למטופלים שלהם להפסיק לעשן.

"אז התחלתי לשאול את עצמי שאלות: מאיפה הקילוגרמים האלה הגיעו? אם אנחנו נדפדף באלבומי התמונות של ההורים שלנו או של הסבא והסבתא שלנו נופתע עד כמה כולם היו רזים. השמנת היתר הייתה אז נדירה. למה נשים בשנות ה־50 וה־60 שקלו בממוצע 58-55 ק"ג והגברים 83-75 ק"ג, בעוד היום הממוצע גבוה בהרבה ויש כל כך הרבה אנשים שמנים?"

כשד"ר דיוויס ניתח את אורח החיים של שנות ה־50 לעומת זה שנהוג היום הוא הגיע למסקנה שמשהו מוזר קרה כאן. "אמא שלי מעולם לא נעלה נעלי ספורט ויצאה לריצה. גם אבא שלי מעולם לא ביקר בחדר כושר. היום אני רואה מאות אנשים עוסקים בספורט ובכל זאת כולנו רק הולכים ומשמינים. אני למשל נהגתי לרוץ בכל יום חמישה ק"מ, צרכתי תזונה הגיונית, נמנעתי מג'אנק פוד ומחטיפים, התרכזתי בדגנים מלאים, אבל הייתה לי סוכרת (רמת סוכר 161 בצום), הטריגליצרידים שלי היו בשמים (350) והשמנתי והלכתי. שאלתי את עצמי שוב ושוב: מה קורה כאן?"

החשדות של ד"ר דיוויס התמקדו בהשפעת החיטה על המשקל שלו. "שמתי לב", הוא מספר, "שבימים שבהם אכלתי טוסט, ופלים או בייגל בארוחת בוקר סבלתי במשך כמה שעות מישנוניות ומאדישות. לעומת זאת, אם אכלתי חביתה משלוש ביצים עם גבינה הרגשתי בסדר גמור. התחלתי לחשוד שהחיטה היא הסיבה לכך".

החשבון של ד"ר דיוויס פשוט. הוא בדק את מדד האינדקס הגליקמי של מזונות שונים, שמבטא את עליית הסוכר בדם לאחר אכילת מאכלים מסוימים. "שמתי לב לעובדה מעניינת: האינדקס הגליקמי של לחם מחיטה מלאה הוא גבוה מאוד - 72 ואילו של סוכר רגיל - 59. כלומר לחם מחיטה מלאה מעלה את רמת הסוכר בדם יותר מאשר סוכר. האינדקס הגליקמי של חטיף 'מרס' הוא 68 - עדיין טוב יותר מחיטה מלאה, ואילו של חטיף 'סניקרס' – 41, טוב בהרבה מלחם מחיטה מלאה.

"אנשים רבים נדהמים כשאני אומר להם שלחם מחיטה מלאה מעלה את רמת הסוכר בדם יותר מסוכר. מלבד תוספת סיבים קטנה, אכילת שתי פרוסות לחם מחיטה, שונה רק במקצת, ולעתים אף גרועה יותר, משתיית פחית של משקה קל ממותק בסוכר או אכילת חטיף מתוק".

השלב הבא היה ניסוי. ד"ר דיוויס החליט לנסות ולהמליץ לכל המטופלים שלו שסבלו מעודף משקל ומסוכרת להפחית את כל המזונות שמעלים את רמת הסוכר בדם, כמו סוכר וחיטה רגילה ומלאה. "הנחיתי אותם", הוא אומר "להחליף את החיטה במזונות עם אינדקס גליקמי נמוך, כמו קטניות, שיבולת שועל, שיפון.

"אחרי שלושה חודשים, רבים מחולי הסוכרת החלימו. רבים מהמטופלים שלי הפחיתו 10 ואפילו 20 ק"ג ממשקלם. אבל היה משהו נוסף שהדהים אותי. הם דיווחו שסימני צרבת נעלמו וכך גם כאבי בטן כרוניים ושלשולים שהיו חלק מתסמונת המעי הרגיש ממנה הם סבלו. היה להם יותר מרץ, הריכוז שלהם השתפר והם נהנו משינה טובה יותר".

החיטה מעוררת תיאבון

את השיטה של ד"ר דיוויס אפשר לסכם במשפט אחד - סלקו את החיטה ותהיו בריאים ורזים. "זה נשמע פשוט, אבל התוצאות מדהימות", כותב ד"ר דיוויס בספרו. "השורה התחתונה היא שסילוק החיטה מהתזונה שלכם יסייע לכם לרדת במשקל, להיפטר מהסוכרת ולהיפטר מהשומן הבטני - בטן של חיטה".

- מה כל כך גרוע בחיטה? הרי זה מזון שאנשים אוכלים כבר מאות בשנים.

"הלחם שאנו אוכלים היום שונה לחלוטין מזה שאכלו אבותינו. החיטה השתנתה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות בהשפעת מומחים לחקלאות. היבול הממוצע גדל פי עשרה והשינויים בקוד הגנטי של החיטה הפך אותה למוצר שונה.

"מבין הפחמימות המורכבות שבחיטה, 75% מהן הן עמילופקטין. הבעיה היא שהעמילופקטין מתעכל בצורה יעילה מדי בגוף האדם והוא אחראי לעלייה החדה ברמת הסוכר בדם. יש כמה סוגים של עמילופקטין, אבל אפשר לומר שעמילופקטין A, שמצוי בחיטה, הוא סופר־פחמימה. כזו שמתעכלת במהירות והופכת לסוכר בדם בדרך מהירה ויעילה יותר מכל הפחמימות האחרות. וזה לא משנה אם זה חיטה מלאה או לבנה - החיטה יוצרת הרס בגוף. החיטה גם מעוררת תיאבון. היא גורמת לכולנו לרצות עוד בייגלה, לחם ועוגות".

- אם אני אשאל תזונאי או רופא, הם ימליצו על אכילת חיטה מלאה כחלק מתזונה בריאה. האם לדעתך הממסד הרפואי ישנה את דעתו על החיטה?

"רופאים אמריקאים רבים ראו במו עיניהם שינויים מדהימים אצל המטופלים שלהם שהפסיקו לאכול חיטה. אנשים שירדו במשקל 60-30 ק"ג בתוך שנה אחת, אנשים שהחלימו מפיברומיאלגיה, תסמונת התשישות הכרונית, סוכרת, דיכאון. הרבה אנשים מצליחים לרזות כי הם נגמלים מאכילה כפייתית שהחיטה גורמת לה. רופאים רבים שרואים את השינויים האלה מתחילים להבין שההמלצה על חיטה מלאה היא שגיאה ענקית. חיטה לבנה גרועה לנו. חיטה מלאה היא חלופה קצת טובה יותר, אבל עדיין גרועה לנו מאוד".

- מה דעתך על דיאטה נטולת גלוטן שהפכה לפופולרית מאוד?

"הגלוטן הוא החלבון העיקרי בחיטה ואחראי לכמה מנזקיה, אבל לא לכולם. במאכלים רבים שהם נטולי גלוטן מחליפים את קמח החיטה בעמילן תירס או אורז, אבל הם מעלים את רמת הסוכר אפילו יותר מחיטה ולכן אינם מומלצים. חשוב לא להרחיק את הגלוטן אלא את העמילופקטין A. ראיתי את זה שוב ושוב: אנשים שמתרחקים מהחיטה יורדים במשקל ביום, בלי פעלולים, בלי נוסחאות או סיסמאות".

- אתה אמנם לא ממליץ להימנע לחלוטין מפחמימות אבל "דיאטת בטן החיטה" היא בסופו של דבר דלת פחמימות. יש מדענים הטוענים שתזונה דלה בפחמימות מגבירה דיכאון, כי פחמימות מעלות את רמת הסרוטונין במוח ובכך משפרות את מצב הרוח. מה דעתך על כך?

"יש בטענה הזו גרם של אמת. אבל זו לא כל האמת. אסביר: כשמפסיקים לצרוך חיטה יש אנשים שמרגישים למשך כשבוע תחושת עייפות, כאב ראש ואפילו דיכאון. זה יכול לקחת לגוף עד ארבעה שבועות להתרגל. לאחר מכן הוא כבר לא זקוק לפחמימות כדי להעלות את מצב הרוח. למעשה אנשים יכולים בשלב זה לעבור לתזונה נטולת פחמימות לחלוטין, אם כי אין בכך צורך אמיתי. אפשר לצרוך פחמימות ולרדת במשקל. אבל לא כדאי לאכול פחמימות מחיטה".

______________________________________________________________________________

דיאטת החיטה

• פסטה, בורגול, פתיתים, פיצה, טוסט, קרקרים, לחם, פיתות, בייגלה, עוגות, חטיפים. 
  

מה מותר:

• אורז, אטריות ביצים, שעועית, קטניות, קינואה, כוסמת, דוחן, שיפון ושיבולת שועל - עד חצי כוס בארוחה.
• אגוזים וגרעינים מסוגים שונים (לא מומלחים), אבוקדו, גבינות (גם שמנות), ירקות, דגים ובשר ללא הגבלה.
• לדברי ד"ר ויליאם דיוויס, הימנעות מאכילת חיטה תביא להפחתה של כ־500 קלוריות בצריכה היומית.
  

___________________________________________________________________________

"אותה דיאטה בשינוי עטיפה"

"בספר 'בטן של חיטה' טוען המחבר שצריך להפסיק לאכול חיטה, אבל גם בלי להיכנס למושגים כמו אינדקס גליקמי, רמות סוכר בדם ואינסולין ברור לנו שהבעיה האמיתית של כולנו היא התמודדות עם פחמימות ובמיוחד חיטה, כי היא הטעימה ביותר", אומרת סיגל פרישמן, מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה במרכז הרפואי ע"ש רבין (בית חולים בלינסון). "מחיטה מייצרים את המאכלים שהכי קשה לנו לעמוד בפניהם כמו בגטים, פסטה, עוגות, עוגיות, לחם.

"הדיאטה מאפשרת לאכול מעט פחמימות (עד חצי כוס בארוחה) כמו למשל כוסמת, קינואה, שהן פחות טעימות. אף אחד לא משמין מאכילת כוסמת או קינואה, כי אותן אנחנו אוכלים במידה. הבעיה היא עם הפחמימות האחרות והטעימות - שעשויות מחיטה - ושאותן אנחנו אוכלים יותר מדי.

"בסופו של דבר 'דיאטת בטן החיטה' היא דיאטה דלה בפחמימות, שאין ספק שהיא עובדת, כי אנחנו אוכלים פחות. זו השורה התחתונה בכל הדיאטות - רק העטיפה משתנה כל פעם. על אותו רעיון בדיוק עובדת הדיאטה ללא גלוטן. צורכים פחות פחמימות ולכן יורדים במשקל. לכן, גם החיטה וגם הגלוטן הם בסך הכל עטיפה למסר העיקרי והחשוב - כדי לרזות צריך לאכול פחות ולעשות יותר פעילות גופנית".