הדפסה
לכתבה באתר
בתיאום מושלם עם שבוע הכפילים המתקיים בימים אלו בפייסבוק, נערכה הבוקר (שני) תצוגת האופנה של חברת רנואר. למעט הפרזנטורית אור גרוסמן, שפתחה וסגרה לבדה את התצוגה, על המסלול עלו הדוגמניות והדוגמנים בצמדים זהים ותואמים של לבוש, איפור ועיצוב שיער. בחלק מהמקרים עוצבו גם מערכות לבוש דומות לנשים ולגברים. ברנואר ודאי יודעים כי טובים השניים מן האחד, ולדימוי כפול יש אימפקט חזותי מרשים על המסלול.
עם התארכותה של התצוגה ניתן היה לחוש כי האמירה החדה הפכה לשטיק מתמשך, אבל כל זה לא פגם במהלך החדש עליו הכריז בתחילת התצוגה המנהל הקריאטיבי של קבוצת רנואר, מעצב האופנה רון (רונקו) קאהן: "תצוגת אביב-קיץ 2014 עומדת בסימן Fresh Start". ואכן, הרוח הרעננה הגיעה עם הוכחות בשטח.
עוד בערוץ האופנה
- הקיץ של קסטרו: הצד שלו, הצד שלה
- לחברת אופנה דרושים: אנשים לא מנוסים
- כמה מרוויחות דוגמניות ישראליות על תצוגת אופנה
סביב מסלול מלבני שבמרכזו הונחו קוביות לבנות בגדלים משתנים, הצטופפו 1,200 מוזמנים. בין האורחים היו ידוענים כמו קרן מור ומיכאל אלוני, שלא הסירו את משקפי השמש לאורך כל התצוגה, מעצבת הנעליים שלי סתת, היחצנית והדוגמנית דנה פרימן, אנה ארונוב, יעל בר זוהר, יון תומרקין, מיכאל מושונוב, נטלי דדון, ועובדי רשת רנואר מכל קצוות הארץ, שמילאו את האולם.
אורחת מפתיעה במיוחד היתה מעצבת האופנה דורית (דודו) בר אור, שלא נוטה להגיע לתצוגות אופנה ישראליות שאינן שלה. מבירור שערכנו עם מקורבים לשני הצדדים, עולה כי בר אור הולכת לעצב קולקציית קפסולה לרנואר.
דורית בר אור מסרה בתגובה: "פנה לזאביק דרור (דובר רנואר)".
מרנואר נמסר בתגובה: "אין תגובה".
המהלך המרכזי שרקחו קברניטי החברה היה להפריד בין קולקציית המסלול, רנואר Runway, לבין הקולקציה המסחרית. קולקציית המסלול תימכר החל מאמצע חודש מרץ בארבעה סניפים בלבד, במהדורה מוגבלת (100-50 פריטים לדגם) ובטווח מידות מצומצם – נשים, XS-M; גברים, S-L. מהלכים דומים נעשו בשנים האחרונות על ידי קמעונאיות אופנה מובילות בעולם כמו טופשופ הבריטית ו-H&M השבדית, אולם זו הפעם הראשונה שרשת אופנה מקומית מחליטה על צעד כזה. במילים אחרות, ברנואר מבקשים להפריד בין החזון לבין הפרקטיקה ולהשוויץ ביכולות של מעצבי החברה בבגדים שרובכם לא תוכלו ללבוש. כל היתר, שזה בעצם כמעט כולם, ייאלצו להסתפק בפריטים מהקולקציה המסחרית.
"המהלך הזה נועד לבדל אותנו ממה שקורה בזירה המקומית מול רשתות האופנה המתחרות: מהבינלאומיות ועד קסטרו", מספר בתום התצוגה קאהן. "הבנו שעלינו להציג אמירה חדשה, ולהביא את החזון שלנו כמעצבים".
האם יש אלטרנטיבה אמיתית בקולקציה שכמעט אף אחד לא יוכל ללבוש? "אנחנו מביאים משהו שמגשר בין קולקציה מסחרית לבתי אופנה", ממשיך קאהן. "הקולקציה תיוצר במהדורה מוגבלת של עד 100 יחידות לפריט, תלוי בדגם. המהלך ימצב אותנו אחרת מרשתות האופנה בארץ".
בניגוד למשתמע מדבריו של קאהן, גורמים אחרים בחברה שאיתם שוחחנו סיפרו כי רק חלק מן הדגמים יופנו לייצור, ולא כולם. עד שברנואר יישרו קו, עליהם להבין כי בהכרזה כזאת הם עומדים למבחן אמינות מול הלקוחות והתקשורת, שיתאכזבו אם הבגדים לא יגיעו כמובטח באמצע החודש הבא.
עד אז אפשר בהחלט להתמקד בבגדים שנראו על המסלול והפגינו את הפנטזיות של המעצבים, שבעזרת תקציב נאה ויד חופשית יצרו קולקציה ברמה גבוהה שהזכירה לנו את רשת האופנה חביבת התעשייה COS הרבה יותר מאשר תצוגות קודמות של רנואר.
ראשונה עלתה על המסלול אור גרוסמן בשמלת מקסי לבנה ומתנפנפת עם שסע עמוק במרכזה, שהיתה אות הפתיחה לקבוצת בגדים לבנה. ניכר היה כי מעצבי החברה שמו לב לטרנדים העונתיים, אך לא נתנו להם להשתלט על העבודה. עולם הספורט, למשל, מהמגמות הבולטות של הקיץ, זכה על המסלול לתרגום דרך רשתות לבנות ששובצו בשמלת מיני קצרה עם גב חשוף ובמעילי ניילון שקופים. צלליות הגברים נוצרו מחלקים עליונים ארוכים עם כתפיים שמוטות, שבמקרים מסוימים הזכירו חולצות בייסבול, או גופיות פוטר רחבות עם מפתח שרוול רחב.
בד הניאופלן הגמיש מעולם הצלילה התגלה בז'קט קצר לנשים, ואילו טרנד שנות ה-70 זכה למספר פרשנויות יפות, כמו מכנסי נשים בגזרה גבוהה בצבע סלמון שנלבשו עם חולצה לבנה מכופתרת, או מכנסיים בגוון מג'נטה שנלבשו עם גופיה לבנה עם גב חשוף. קו האביזרים שפע דגמים טובים, כמו נעלי מוקסינים בצבע אפרסק לגברים, סנדלי נשים בצבעי לבן עם רצועה כסופה ושלל תיקי קלאץ' שעוצבו באופן בלעדי עבור התצוגה.
על אף ההתפעלות מהפריטים, יש לזכור כי נכון לעכשיו המרוויחה העיקרית מהמהלך של רנואר היא החברה עצמה, וקומץ לקוחות במידות קטנות שיוכל לרכוש את הקולקציה שהוצגה על המסלול. כרגע אין קשר בין הקולקציה המסחרית שכבר עשתה את דרכה אל החנויות, לפריטים שנראו בתצוגה – עניין מהותי בהפיכת המהלך למשמעותי באמת עבור כלל לקוחות הרשת. כוחו של מעצב בחברה מסחרית הרי לא נמדד על פי מידת השואו שהוא יכול ליצור עבור התקשורת, אלא ביכולת שלו לקדם את המותג ואת הקולקציה שהוא מציע בחנויות. דווקא לאחר תצוגה אמיצה ויפה כמו זו, נתעצב עוד יותר אם בחנויות נפגוש רק את רנואר הישנה.
