הדפסה
לכתבה באתר
עשרת אלפים דולר, לא פחות, זה היה הסכום שבו נקבה בעבר הדוגמנית לינדה אוונג'ליסטה כשכר עבור יום עבודה שלה. סכום דמיוני שהפך עם השנים לציטוט מיתולוגי של הדוגמנית, "בשביל פחות מזה, אני לא יוצאת מהמיטה", מתוך ראיון שהעניקה בשנת 1990 לכתב ווג אמריקה, ג'ונתן ואן מטר. היום דוגמניות יכולות רק לחלום על סכום כזה, בטח בישראל.
עוד בערוץ האופנה
- קייט מוס למקווין: הדוגמנית הנצחית בקמפיין ראשון למעצב המנוח
- מרינה מקסימיליאן: "השומן שמר עליי מהעולם"
- עומדות בשער: איך מגזיני האופנה מתייחסים לנשים במידות גדולות
בכל הנוגע לדוגמנות מסלול, השכר נמוך הרבה יותר, הן בשל התקציבים לקמפיינים ביחס לתקציבי תצוגות, והן בשל אופי העבודה עצמה - בניגוד ליום צילום לקמפיין, שיכול להימשך שעות ארוכות אל תוך הלילה, החוויה על המסלול שונה, הדוגמנים עובדים שעות ספורות, בעיקר בהכנות, ומסיימים בצעידה של כרבע שעה, וגורפים שכר של כמה מאות דולרים.
אבל כמה כסף בסופו של יום מגיע אל הדוגמנית עצמה? עונת התצוגות בישראל שנפתחה השבוע, עם יריית הפתיחה של קסטרו, ותימשך אל תוך שבוע האופנה גינדי תל אביב שצפוי להתקיים בקרוב, מגלה כי שכר הדוגמניות והדוגמנים בתצוגות נמוך מאי פעם.
בדיקה שערכנו עם מספר סוכנויות דוגמנות מובילות בישראל מעלה את הנתון הבא: המחיר הממוצע לדוגמן או דוגמנית בתצוגת אופנה בישראל עומד על 1,500 שקל לתצוגה, הכוללים את עמלת הסוכן של הלקוח, בגובה 20 אחוז, ועמלה של בין 20-30 אחוז שסוכנות הדוגמניות לוקחת לעצמה. בפועל, הדוגמנית נשארת עם שכר שנע בין 850-800 שקל לתצוגה. זה אומנם רחוק מקו העוני, אבל גם לא מתקרב לדימוי הנוצץ והעשיר של העבודה בתעשיית הזוהר.
דוגמנים ודוגמניות שאינם אנונימיים מוחלטים, כמו אניה מרטירוסוב, עידן רול, נעם פרוסט או שלומית מלכה, יקבלו שכר גבוה יותר, שיכול לנוע גם סביב כמה אלפים טובים לתצוגה - תלוי בדיל שסגר מפיק התצוגה עם הסוכנות. דוגמנים שהם סלבס ופליטי ריאליטי, לעומת זאת, עשויים לשלשל לכיסם סכום גבוה הרבה יותר - עד 5,000 שקל עבור תצוגה אחת, וגם כאן יש לקזז את העמלות השונות.
"לרוב המפיק הוא זה שמשפיע על שכר הדוגמנים בתצוגה", מסביר גורם בכיר באחת הסוכנויות הגדולות בארץ, שכמו מרבית הדוברים עמם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה, בחר להישאר בעילום שם. "יש תצוגות בארץ עם תקציב גבוה יותר, בעיקר הפקות של מוטי רייף, כמו קסטרו, פקטורי 54 ושבוע האופנה גינדי תל אביב, ויש את היתר. יש מונח בתעשייה שנקרא 'דוגמני סמדר גנזי', כאלה שעושים הכול בכל מחיר".
כמה משלמים בכל אחת מהתצוגות האלה?
"אצל רייף משלמים טוב, בסביבות 500-400 דולר לתצוגה (1,750-1,400 שקל), ואצל גנזי בסביבות ה-200 דולר (700 שקל) לתצוגה".
נשמע לא כזה רע בשביל לצעוד על המסלול רבע שעה.
"זה לא רבע שעה. לפעמים יש חזרה ערב קודם, ויש מדידות לפני, והדוגמנים מגיעים ללוקיישן שעות לפני התצוגה כדי להתכונן אליה. חוץ מזה, לצעוד על המסלול זה לא קל. הדוגמניות קורעות את התחת".
סמדר גנזי מסרה בתגובה: "השכר לדוגמניות ולדוגמנים בתצוגות שאני מפיקה נע בין 600 ל-1,700 שקל. בתצוגה של טיירי מוגלר שיזמה ניקול ראידמן, גם שילמנו בנדיבות 2,500 שקל לדוגמנית כולל עמלת סוכן, ולחלקן גם יותר. אני מתווכת בין הלקוח לבין הסוכנות, והייתי רוצה שהדוגמניות יתפרנסו כמה שיותר. הלוואי שיכולתי לשלם סכומים גדולים לדוגמניות, אבל רוב הלקוחות שלי יושבים על הכיס, בניגוד כנראה ללקוחות של מוטי רייף. עוד לא נולד הלקוח ששילם את מה שביקשתי, למעט ניקול ראידמן ששילמה בדיוק את מה שנתבקשה. שוק האופנה נמצא היום בהאטה וצמצום התקציבים בענף, ובאופן ישיר, הדבר מוקרן גם על שכר הדוגמניות".
"לקוח שפונה למפיק כמו מוטי רייף, יודע שהוא מקבל תצוגה ברמה גבוהה עם דוגמניות טובות", אומר סוכן הדוגמניות משה אברמוב. "זה כמו לבחור לישון במלון פאר או באכסניה". לאחרונה פועל אברמוב לרווחת השכר של הדוגמנים בסוכנות הקטנה שהקים, והוא מספר כי החליט לבטל עבודה של דוגמן שלו שלוהק לתצוגת האופנה של רנואר, שתתקיים ביום שני הקרוב, לאחר שהחברה החליטה להוריד את המחיר הנמוך ממילא, מ-1,400 שקל ל-1,200 שקל. "למה שהדוגמן שלי לא יקבל 200 שקל נוספים בגלל קפריזה של מישהו בחברה?", הוא שואל. לדבריו, סוכנויות חזקות יותר לא הסכימו להורדת המחיר והלחץ שהפעילו בנושא עבד, ואילו הוא, כבעל סוכנות קטנה ופחות משפיעה, החליט לא לשתף פעולה עם התצוגה.
מרשת רנואר נמסר בתגובה: "בתצוגת האופנה הקרובה של רנואר מתוכננים להשתתף כ-70 דוגמניות ודוגמנים מהמובילים בארץ. לאור שינוי מהלך החזרות המתוכנן לקראת התצוגה, נחסך מהדוגמנים המשתתפים בתצוגה הצורך להגיע לחזרה נוספת אשר תומחרה בנפרד. מפיקי התצוגה פנו כמקובל לכל הסוכנויות על מנת להודיעם על השינוי בלוחות הזמנים וכולם קיבלו את השינוי בהבנה וללא שום טענה כלפי רנואר ו/או מפיקי התצוגה. משה אברמוב בחר, כתגובה, לבטל את השתתפות הדוגמנים מטעמו בתצוגה בצעד חד צדדי אשר אינו הולם את יחסי הגומלין המתקיימים בין כלל הסוכנים בענף לחברת רנואר. חברת רנואר מעסיקה במהלך השנה עשרות דוגמניות ודוגמנים ומקפידה לשמור על סביבת עבודה נעימה ויחסי עבודה הוגנים עם ולמען כל העוסקים במלאכה. אנו מופתעים מגישתו של משה אברמוב אשר אינה הולמת את הנורמות המקובלות בענף".
הנתון המעניין ביותר שעולה בתחקיר, נוגע דווקא בהשוואה של השכר בארץ לזה המשולם בשבועות האופנה באירופה, שיצאו לדרך לאחרונה. מתברר ששכר דוגמני המסלול בישראל ובאירופה זהה פחות או יותר, כך שדוגמנית שאינה טופ-מודל, תקבל עבור תצוגה בשבוע האופנה בפריז או בניו יורק שכר שנע בין 300 ל-500 דולר לתצוגה. אלא שבניגוד לכמות התצוגות המתקיימת מעבר לים, בישראל מתקיימות מדי עונה 5-3 תצוגות במקסימום, לא כולל פרזנטציות מצומצמות לעיתונאים, שלרוב מכילות 4-2 דוגמניות.
אלא שבחו"ל העבודה על המסלול מספקת בונוס חשוב הרבה יותר מכסף – חשיפה עצומה של הדוגמנית לתקשורת האופנה הבינלאומית ושדרוג יוקרתי לרזומה שלה. "לעשות 'פאשן וויק' בחו"ל זאת מקפצה", מוסיף בעל סוכנות דוגמנות שעובד רבות עם חו"ל. "הכסף אומנם שולי, אבל דוגמנית שעושה שבועות אופנה בינלאומיים משחקת במגרש של הגדולים. בתצוגות עם יחסי ציבור טובים, היא יכולה גם להשתלב בעיתונים, בבלוגים ובמגזינים בולטים. הכי נחשב זה לסגור בלעדיות לתצוגה אחת בלבד, אבל זה כבוד ששמור רק לבודדות".
למרות שמבחוץ נראה כי דוגמניות בשבוע האופנה פריז או ניו יורק מגלגלות מיליונים, את הכסף הגדול באמת הן עושות מקמפיינים וקטלוגים. גם בעבר, מתברר, הסכומים ששולמו לדוגמניות בתצוגות אופנה היו נמוכים ואגב, ככל שהתצוגה יוקרתית יותר, כך גדלה הלגיטימציה לשלם לדוגמנית פחות. "יש הבדל מאוד גדול בין פריז למילאנו", מסבירה הדוגמנית מיקי ממון, שועלת מסלולים ותיקה משנות ה-80 וה-90. "במילאנו הייתי יכולה לקבל אלפי שקלים לתצוגה, תלוי בדיל שהסוכנות סגרה עם בית האופנה. בפריז המצב היה שונה. לרוב התצוגות הנחשבות שילמו ממש מעט, כמה מאות דולרים בודדים, ובמקרים יוצאי דופן שילמו לנו בבגדים. צריך לזכור שמדובר בשוק תחרותי, ועבודה בתצוגה נחשבת כמו של איב סאן לורן, עם חשיפה בינלאומית, יכולה למנף קריירה של דוגמנית".
