היחס של עולם האופנה לנשים מלאות מילא כבר לא מעט כותרות בשנים האחרונות – מביקורת על הדרת כוכבות שאינן חטובות משערי מגזינים, דרך ריטוש מוגזם ועד ההבטחה של עורכות "ווג" ברחבי העולם להציג רק מודל יופי בריא ושפוי במגזינים בעריכתן. אט-אט, כך נדמה, מצליחות היוזמות החברתיות והמחאות ליצור שינוי אמיתי, ונשים מלאות ניבטות אלינו מיותר ויותר שערים של מגזיני אופנה מובילים.
אחד הסימנים הראשונים לשינוי ביחס של מגזיני אופנה לנשים גדולות ממדים, וללא ספק הפרובוקטיבי ביותר, נרשם בשנת 2008, עת השיקה הסטייליסטית הבריטית הידועה קייטי גרנד את המגזין Love. על שער הגיליון הראשון של המגזין התנוססה תמונת עירום מלא של הזמרת בת' דיטו – אישה מלאה בכל קנה מידה. אפשר להאשים את גרנד בפרובוקציה, אך אין ספק כי התקדים שיצרה שינה לא מעט את התחום. מאז ועד היום ראינו לא מעט כוכבות גדולות מידות מביטות אלינו ממגזיני אופנה נועזים הרבה פחות, עד שנראה כי כבר אין בכך כל חידוש.
עוד בערוץ האופנה
אלא שאם בוחנים את השערים האלו מקרוב, עולה תמונה מעט אחרת. כפי שמוכיח השער החדש של ווג האמריקאי בכיכובה של לנה דנהאם, הנשים המלאות אולי זכו להופיע על שערי המגזינים – אבל דווקא הגוף שאיתו הן מזוהות נשאר לרוב מחוץ לפריים. במקרים אחרים, כמו השער החדש של מגזין W שעליו מופיעה אופרה ווינפרי, אותו גוף מפורסם פשוט מכוסה בכמה שיותר שכבות. ואפשר גם לבחור בדרך של מגזין אל – להציג נשים מלאות, אבל רק כחלק מסדרה של שערים המאפשרת לקוראים לרכוש גיליון עם תמונה של כוכבת רזה יותר. יצאנו לבחון את שערי מגזיני האופנה הבולטים מהשנים האחרונות שהציגו נשים גדולות, ולראות האם באמת חוגגים בתעשיית האופנה את הקימורים או שמאחורי ההבטחות מסתתרות אותן דעות קדומות ישנות.מי: לנה דנהאם על שער ווג האמריקאי
הגיליון: פברואר 2014.
איך היא מוצגת? קלוז-אפ עם עיניים מודגשות בשחור, פוני קצר לצד וחולצת כפתורים בדוגמת עיגולים הרכוסה עד למעלה. האם מדובר בהומאז' לתמונות של טוויגי משנות ה-60?
מה היו התגובות? באופן לא מפתיע, השער של לנה דנהאם יצר לא מעט רעש. מעבר לכך שקדמו לו רכילויות על הקשר הקרוב המתפתח בין דנהאם לעורכת המגזין אנה ווינטור, התמונות של השחקנית שפורסמו במגזין עוררו השערות על היקף עבודת הפוטושופ שנעשתה על דנהאם העסיסית. הגדיל לעשות הבלוג הפמיניסטי הידוע ג'יזבל, שהציע פרס כספי גדול למי שישיג את צילומיה של דנהאם ללא ריטוש במטרה להוכיח כי המראה שלה עבר שינוי משמעותי. גם כאשר נחשפו הצילומים הלא מרוטשים המשיך הקרב בין ג'יזבל לווג על הדקויות הקטנות, אך דבר אחד נשאר ברור: המגזין בחר לשער בתמונה המראה רק את פניה של דנהאם, ואף טרח להצר אותן מעט ובכך לצמצם ככל האפשר את הפער בין המראה שלה למראה של כל כוכבת שדופה או דוגמנית שמופיעה עליו בדרך כלל. אם המטרה היתה לייצר הצהרה חדשנית על יופי נשי מעט שונה, נראה כי הרעיון הזה נשאר בסופו של דבר על רצפת חדר העריכה.
מי: מינדי קלינג על שער Elle האמריקאי
הגיליון: פברואר 2014.
איך היא מוצגת? צילום בשחור-לבן המראה את פניה וחלק הגוף העליון של קלינג, כאשר כתף אחת נשארת מחוץ לפריים וכך נוצרת אשליה של מבנה צר יותר.
מה היו התגובות? השער של קלינג הוא חלק מקבוצה של שערים שנוצרה לאותו הגיליון, העוסק בנשים בטלוויזיה. בעוד הכוכבות האחרות איימי פוהלר, זואי דשנל ואליסון וויליאמס זכו בשער צבעוני, קלינג כהת העור צולמה בשחור-לבן – החלטה שעוררה לא מעט רמיזות על גזענות. קלינג היא גם היחידה שלא זכתה בתמונה המציגה את כל גופה, וגם על כך נשמעו לא מעט טענות שהאשימו את המגזין באפליה על בסיס מבנה גופה המלא. השחקנית, מצדה, סירבה להתרגש ומיהרה להשיב למבקרים בטוויטר שלה: "השער מעולה. מי שרוצה לראות יותר מהגוף שלי – שיצא איתי ל-13 דייטים".
מי: מליסה מקארת'י על שער Elle האמריקאי
הגיליון: נובמבר 2013.
איך היא מוצגת? השחקנית מליסה מקארת'י היא אחת הנשים המלאות היחידות שזכו לתמונה המציגה כמעט את כל הגוף על שער של מגזין אופנה. מצד שני, היא הולבשה במעיל ענק שהסתיר את קימוריה.
מה היו התגובות? גם במקרה של מקארת'י, השער המדובר היה אחד בסדרה של כמה שערים לאותו הגיליון, עם צילומים של כוכבות שונות. וגם כאן, רוב הביקורת התמקדה בכך שבעוד השחקניות ריס ווית'רספון ושיילין וודלי צולמו בבגדים מחטבים וצמודים, מקארת'י גדולת המידות הולבשה בבגד מטשטש גזרה. המגזין מיהר להגן על הבחירה והודיע כי המטרה היתה לגרום לשחקנית להרגיש בנוח, וגם מקארת'י עצמה הודיעה כי היא אוהבת את התמונה. יכול להיות שאם הצילום של מקארת'י לא היה עומד בהשוואה לשערים האחרים, בחירת הסטיילינג העוטף והמסתיר היתה בולטת פחות?
מי: רבל ווילסון על גלאמור הבריטי
הגיליון: יולי 2013.
איך היא מוצגת? רבל ווילסון מצולמת על פי כל כללי הדיווה: יושבת באמבט קצף, מעוטרת בתכשיטי יהלומים נוצצים, שיערה הבלונדי אסוף מעלה והבעת פניה מעידה כי מדובר במרילין מונרו מודרנית.
מה היו התגובות? לשם שינוי, השער הזה לא עורר זעם תקשורתי – אולי משום שקל לנו לקבל דימויים של נשים מלאות אם הן מוצגות כדיוות גדולות מהחיים בסגנון באבלס דה וויר מהסדרה הבריטית הקומית "הממלכה הקטנה". רקע ורוד, יהלומים ואמבט קצף כנראה נראים לנו הרבה יותר אמינים מאשר נשים גדולות בבגדי מעצבים. מצד שני, המקרה הזה מוכיח עד כמה השערוריות לא צפויות – הרי אפשר היה באותה מידה להאשים את המגזין כי הבחירה להציג את ווילסון עירומה רומזת כי היא שמנה מדי בשביל למצוא לה בגדים אופנתיים הולמים, או לחילופין - "הסתבכנו עם הבגדים, אז הטבענו אותה באמבטיית קצף שהעלימה את הקימורים המעיקים".
מי: אוקטביה ספנסר על שער Elle האמריקאי
הגיליון: דצמבר 2012.
איך היא מוצגת? צילום של חצי גוף בפרופיל, שבו מוצגת אוקטביה ספנסר מחייכת למצלמה ולבושה בבגד צמוד ומחטב.
מה היו התגובות? השער של ספנסר – גם הוא אחד מתוך קבוצה של שערים עם כוכבות שונות – דווקא התקבל בברכה על ידי גורמים בתקשורת, בעיקר מתוך ההבנה כי החיתוך והפוזה שנראים בו כבר הפכו לנורמה בצילומים של נשים גדולות. את השערורייה יצר דווקא המגזין עצמו, שהחליט לא לשחרר את השער בכיכובה של ספנסר לדוכני העיתונים ולהפיץ אותו למנויים בלבד. בהחלט החלטה מעליבה, שעוררה לא מעט תהיות וכעס.
מי: גבורי סידיבי על שער Elle האמריקאי
הגיליון: אוקטובר 2012.
איך היא מוצגת? קלוז-אפ קרוב במיוחד מציג את גבורי סידיבי מחייכת ולבושה בשמלה ירוקה. בדומה למקרים האחרים של נשים גדולות על שער מגזין אל, גם השחקנית צולמה כחלק מסדרה של שערים, כאשר על האחרים הופיעו אמנדה סייפריד, לורן קונרד ומייגן פוקס. כצפוי, רק סידיבי זכתה לתקריב.
מה היו התגובות? סידיבי היא אחת הכוכבות הראשונות שהעלו לכותרות את הדיון בנושא "אישה גדולה – למה רק חצי גוף?", ולכן אין פלא שהשער בכיכובה גרר לא מעט כעסים. היא עצמה בחרה דווקא לגבות את המגזין, וטענה כי היא אוהבת את התמונה. מלבד חיתוך הגוף של סידיבי, השער זכה גם לביקורת סביב השערות כי גוון עורה של השחקנית הובהר בריטוש התמונה לאחר הצילומים. כצפוי, סידיבי והמגזין הכחישו את השמועות לחלוטין.
מי: אדל על שערי ווג הבריטי והאמריקאי
הגיליונות: אוקטובר 2011 ומרץ 2012, בהתאמה.
איך היא מוצגת? על שער ווג הבריטי בחרו להציג את אדל במסורת הקלוז-אפ הקיצוני עם איפור עיניים דרמטי, ובמקרה של ווג האמריקאי הלכו על חצי גוף בפרופיל עם מחשוף המובלט קדימה.
מה היו התגובות? אדל היתה אחת הנשים הגדולות הראשונות שזכו לככב על שער של מגזין אופנה, וממש כמו אצל דנהאם – כשהתפרסמו התמונות, לכל אחד היתה דעה. במקרה של ווג האמריקאי, קשה היה להתעלם מהריטוש המוגזם שעברה הזמרת על השער, שהפך אותה מאישה שמנה לכוכבת מחוטבת בסגנון ביונסה. במקרה של ווג הבריטי, השערורייה התמקדה בעניין אחר – הכישלון הגורף במכירות הגיליון, שעורר לא מעט חששות על ההשפעות של דימויים של נשים גדולות על ההכנסות של מגזיני אופנה.
