היל בחנות חרסינה: ג'ונה היל הוא הגבר הכי חם באמריקה

רק לפני קצת יותר מ-24 שעות, בפרסי הגולדן גלוב, עמד ג'ונה היל והסתכל בהלם על הקהל שבוהה בו. לצידו עמדה מרגוט רובי, כוכבת הסרט "הזאב מוול סטריט" אף היא, ובהתה בו בוהה בהלם בפרומפטר, שהריץ את הטקסט הלא נכון. הממש לא נכון.

זה לקח בדיוק שנייה עד שמישהו מהשניים (נחשו מי) התעשת, ובקוליות שאין שנייה לה שלח היל את חצי החיוך המוכר שלו ואמר "אני לא הולך לשקר לכם. הטלפרומפטר עכשיו מקרין את הקטע הלא נכון", והשכיב את כולם מצחוק. רובי, צעירונת בת 23 שזו לה הפעם הראשונה בטקס מסדר גודל שכזה, הייתה לחוצה לאללה ואמרה "אני לא רוצה לאלתר, זו פעם ראשונה שלי", והיל היה זה שדיבר ודיבר עד שמתמחה הואילה להציל את המצב ורצה עם חתיכת נייר (אלוהים, איזה רטרו לאייטיז!) כדי שהיל את רובי יוכלו סוף סוף להתחיל את הקטע הקצר שלהם. בסוף הקטע קיבל היל מחיאות כפיים רמות במיוחד (תוך שהוא מנסה שלא להתפקע מצחוק גם בקטע הרציני שלו) והוכיח סופית למי שעוד היה צריך הוכחה: מי שנחשב פעם ללוזר האולטימטיבי של הוליווד הוא עכשיו, באופן רשמי וחד משמעי, הילד הכי קול בשכונה.

ג'ונה היל מציל את המצב בגולדן גלוב, וקוטף מחיאות כפיים רמות

שעה וחצי, פחות או יותר, לפני כן, קיבלנו עוד הוכחה לכך. במונולוג הפתיחה של איימי פולר וטינה פיי הוקדשו לא פחות משתי בדיחות (!) לג'ונה היל, משהו שלא היה עולה על דעתו של אף כותב באף רשת נורמלית בשום טקס פרסים כלשהו לפני כמה שנים. רגע לפני הן עוד צחקו על מאט דיימון ש"בכל חדר אחר אתה עניין גדול, אבל כאן אתה משול לפועל זבל", ואז הגיעו שתי בדיחות על היל, כשלפניו היתה בדיחה על טום הנקס (או טאם הונקס, כפי שהן כינו אותו) ואחריו על ג'ורג' קלוני. אז נכון, הבדיחות היו על אוננות ועל איבר מין מושתל, אבל לא ניכנס לקטנות. במחי שלוש שעות הפך ג'ונה היל משחקן דרג ב' מפתיע למדי לשחקן מהשורה הראשונה שכל הוליווד יודעת מי הוא, וגם ממש לא מתביישת לקרוא לו אחד מהחבר'ה. והאמת? אין אחד שראוי לזה יותר.

עם סרט חדש ומצליח, חברות הולכת ומתפתחת עם לאונרדו דיקפריו, הופעה שעלתה על כל הציפיות בגולדן גלוב, סרט חדש שיוצא בקיץ והדובדבן שבקצפת - חברה חדשה ולוהטת, הוליווד כבר יודעת מי הגבר הרותח ביותר שלה נכון לשעה זו. תשכחו מבראדלי קופר, תשכחו מג'סטין ת'רו, תשכחו מכל מה שידעתם. ג'ונה היל הוא המניה הבטוחה והלוהטת ביותר בהוליווד כרגע, ואף אחד, כך נראה, כבר לא יצליח לעצור אותו בדרך לפסגה.

תחנונים ללאונרדו דיקפריו

ג'ונה היל התחיל בנקודה הנמוכה ביותר שאדם בהוליווד יכול להתחיל בה: כקומיקאי. לא שהוליווד לא יודעת לכבד את הקומיקאים שלה, זה פשוט, איך נגיד את זה בעדינות ומבלי לסתור את עצמנו לגמרי, שהיא לא יודעת לכבד את הקומיקאים שלה. בכלל.

למעשה, נסתפק בדברים שאמר פעם בוב הופ האגדי (ולימים מנחה האוסקר): "הם לא יודעים לזהות קומדיה. אין להם אפילו קטגוריה לקומדיה. זה היה מצחיק אם זה לא היה כל כך עצוב". כאילו שזו לא נקודה נמוכה מספיק להתחיל ממנה, ג'ונה היל התחיל את הקריירה עם עודף משקל עצום, זיפים מכוערים ואפרו (או "ג'פרו", כפי שכונה לימים).

לא יפה, לא חטוב וטוען שאתה מצחיק? כן, שיהיה לך בהצלחה עם זה בעיר המלאכים.

גם אם מסלול הטיפוס שלו נראה, בראייה לאחור, הגיוני, הרי שמי שמכיר את הוליווד מבפנים יודע שמדובר במסלול כמעט בלתי מתקבל על הדעת. קומיקאי שמן שמצליח לעשות הסבה לשחקן דרמטי ומגיע עד כדי נגיעה באוסקר, עם זכייה באופק? ברור, רק חסר היה שהוא יגיע על חד קרן לגולדן גלוב הזה. לפרטים פנו לסת' רוגן, אדם סנדלר, בן סטילר, ג'ים קארי או כל מישהו אחר ברשימה הבלתי נגמרת הזו, כולם קומיקאים שניסו לעשות את ההסבה ולגרום להוליווד להכיר בהישגיהם הכבירים. כולם כשלו. רובם אפילו לא היו עם עודף משקל.

את הקריירה שלו החל היל עם שאיפה אדירה להיות כותב, שאיפה שלא ממש מומשה עד היום, שכן הסרט היחיד שכתב לבד נרכש על ידי סוני והיה אמור להיות מצולם אי שם בשנת 2008, אך מאז מוגדר על ידי החברה כ"בפיתוח". נכון שיש לו קרדיט ככותב ב"ג'אמפ סטריט 21" וגם בסרט ההמשך שיצא הקיץ, אבל חלומו הגדול להשתלב בחדר כותבים קומי כלשהו כנראה כבר לא יתממש בגלגולו הנוכחי. נו, כנראה שהוא יצטרך להסתפק בכל המועמדויות האלה לאוסקר. אין מה לעשות, אי אפשר הכל בחיים.

בגיל 18 עלה עם המופע הראשון שלו בבאר "בלאק אנד וויט" באיסט ווילג' בניו יורק. היל, במופע יחיד, שיחק את השותף של היטלר בקולג' שממש מתעלל בו ומתאכזר אליו, ולמעשה יצר את ההיטלר שההיסטוריה למדה להכיר. לא בדיוק מחזה לכתוב עליו הביתה, תאמינו לנו.

בזמן הקולג' התחבר עם בנו של דסטין הופמן, ג'ייק, וכשהבן הטוב החליט להפגיש בין הכשרון הצעיר לאביו האב יעץ לו להיכנס למשחק לאור יכולותיו, ואף סידר לו את האודישן הראשון בחייו לסרטו של דיוויד או. ראסל, "איי הארט האקאביז". הוא קיבל את התפקיד, ועשה את הבכורה הקולנועית שלו. אחר כך הגיעה הופעה קטנה כלקוח מבולבל ב"בתול בן ארבעים" של ג'אד אפאטו, וכידוע בהוליווד, כשאתה בידיים של אפאטו, אתה בידיים טובות.

עם זאת, ג'ונה היל רצה קצת יותר מאשר להיות השמן המצחיק שראינו (ואהבנו) ב"חרמן על הזמן", ללא ספק הפריצה הקולנועית הגדולה שלו, מהפך שהושלם כסייד קיק של בראד פיט ב"מאני בול" המפתיע, שהסתיים במועמדות לאוסקר ולגולדן גלוב. עם זאת, אם אתם חושבים שהיה לו קל לקבל את התפקיד ב"זאב מוול סטריט", אתם לגמרי טועים. והיל, כך נראה, מתעקש שלא תמשיכו לטעות.

יש משהו מקסים בכנות של היל, כפי שהיא משתקפת בראיונותיו. האיש לא מסתיר דבר, ובניגוד לכל שאר הכוכבים שרק מנסים לפזר אבק, היל מספר כל הזמן איך הוליווד מתנהגת באמת. וזה לא מקום קל, כך נראה.

הכל התחיל מטלפון שגרתי מהסוכן שלו, שבישר לו בשמחה מהולה בצפירת הרגעה ששמו נמצא בין רשימת המועמדים לשחק את דוני בסרט חדש של סקורסזה, הבמאי האהוב על היל, אך שכרגע הוא נמצא שם עם עוד 25 מועמדים, כולם בכירים יותר ממנו. משם החל היל במסע אגרסיבי מאין כמוהו לזכות בתפקיד. הוא קרא את הספר, קרא את התסריט, התאמן עליו בבית ואפילו רדף אחרי לאונרדו דיקפריו בזמן ששניהם קידמו סרטים שונים במקסיקו כדי שיפגש איתו. אחרי לא מעט שכנועים, דיקפריו הסכים. וזו הייתה נקודת המפנה.

הם דיברו על התפקיד. דיקפריו התרשם, ושידך בין סקורסזה לבין היל. חודש אחר כך נפגשו הבמאי והקומיקאי, אך היל התעקש להיבחן עבור סקורסזה. "הייתה לי הזדמנות אחת להראות שאני יכול לעשות את התפקיד", סיפר לדיילי ביסט, "ולא התכוונתי לפספס אותה". את החוויה, אגב, הוא תיאר כ"מבעיתה".

עברו חודשיים. הוא לא שמע מאף אחד, והניח שפישל. הסוכן שלו דיווח לו שהם נפגשים עם שחקנים גדולים יותר ממנו, ואין מה לעשות, זו שרשרת המזון ההוליוודית שהוא צריך לטפס בה לאט לאט. אלא שערב אחד, בזמן שהיה בארוחת הערב, הטלפון צלצל. על הקו היה לא אחר מאשר דיקפריו עצמו. "התקבלת", דיווח לו השחקן הבכיר בשמחה. "סקורסזה התקשר אלי כדי לשאול אותי מה אני חושב, ואמרתי לו רק ארבע מילים: 'בוא נעשה את זה'".

חתיך, שנון, לא עושה סטוצים

גם אם הוא הרבה פחות זוהר ממה שנדמה, הסיפור של היל (היהודי, אגב) הוא סיפור הצלחה מסחרר. ובעוד ש"מאני בול" היה לא יותר מהפתעה נעימה, התפקיד הנוכחי ב"זאב מוול סטריט" כבר הבהיר מעל לכל צל של ספק: ג'ונה היל הוא הדבר החם הנוכחי. וגם, נו, אחד הגברים הלוהטים בהוליווד.

ג'ונה היל מספר על הירידה שלו במשקל (וגם איך זה להיות מספר 2 במדד החתיכים)

זה לא רק אנחנו קובעים את זה, דרך אגב. כל המגזינים, מאסקוויר ועד הדיילי ביסט וקוסמופוליטן, מאתרי רכילות כמו פרז הילטון ועד הדיילי מייל, כולם מתייחסים בצורה כזו או אחרת למהפך שאנחנו רואים מול עינינו: הילד השמן הפך, בגיל 30, לאחד הגברברים השווים בתעשיה. מנעד התפקידים שלו רחב בצורה בלתי רגילה, הוא איבד המון קילוגרמים בשנתיים האחרונות (אם כי קצת עלה שוב בשנה החולפת), הוא הסתפר והתגלח, השבח לאל, הוא מצחיק, הוא רציני, הוא חביב, הוא לא נותן ראיונות משמימים ובקיצור - האיש להיט. אז נכון, הוא אמנם לא קיבל מועמדות לגולדן גלוב על סרטו האחרון (דבר שגרר מחאה של לא מעט מבקרים, ביניהם גם כריסטופר קמפבל, שתהו מה לעזאזל נסגר עם הועדה השנה), אבל על פי כל ההערכות וההימורים, מסלנט מגזין ועד אוורדסירקוט, הוא בהחלט יזכה במועמדות לאוסקר כשחקן משנה גם השנה. ואולי אף ליותר מזה, מי יודע.

ומעל כל זה, כולם בארצות הברית חוגגים את מערכת היחסים החדשה של היל עם שחקנית אייץ'.בי.או העולה איזבל מקנולי, שלא הייתה יכולה להגיע בזמן טוב יותר. אחרי שיצא ארבע שנים עם אהובתו מהתיכון ג'ורדן קליין (שנפרדה ממנו ב-2011), ואז עם אלי הופמן, בתו של דסטין, ממנה נפרד אחרי תשעה חודשים, מתחיל היל בן ה-30 את מערכת היחסים השלישית בחייו, ואמריקה, כצפוי, מתה על זה. כאילו שלא היו לו מספיק יתרונות עד עכשיו, אז מסתבר שהוא גם לא עושה סטוצים. אח, איזה גבר.

היל ומקנולי, אגב, נצפו בסופר כשהם קונים דברים בריאים לאכול (ומתמזמזים בחמידות אינסופית תוך כדי) וגם צועדים ביחד למכון הכושר, פעילות שג'ונה מתמיד בה לאחרונה. כאילו שהפזל הזה לא היה שלם מספיק עד עכשיו, מקנולי בהחלט נראית כמו החתיכה האחרונה בו, וזו שקובעת באופן סופי ומוחלט: כן, ג'ונה היל הוא פשוט הגבר הכי רותח בהוליווד. ונראה אתכם מתווכחים עם אמריקה על הקביעה הזאת.