הדפסה
לכתבה באתר
בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, נבנו בשנתיים האחרונות בישראל 1,400 כיתות גן חדשות, בהן לומדים 92% מהילדים בכיתות טרום ותת-חובה. זוהי תנופת בנייה חסרת תקדים של מבני חינוך, והיא הצליחה להביא לחשיבה מחודשת ברשויות המקומיות. במקומות שונים בארץ, הקופסאות השטוחות והמשעממות נזנחו, והוחלפו מדי פעם באוסף משובב של צורות תלת-ממדיות בשלל צבעים. בסיור ארצי – מבאר שבע ועד חיפה – ליקטנו שמונה מקבצי גנים חדשים: החל בשתי כיתות גן בודדות וכלה בקמפוס חינוכי שלם. אין להם את התקציב הבלתי מוגבל של גן הילדים של כפר שמריהו,
אך מתברר שתכנון נבון ומקורי מביא לתוצאות טובות.
צורה: גן ילדים לא חייב להיראות כמו קופסה
בעידן שבו מרבית השכונות החדשות מורכבות מאוסף של בניינים שחוזר על עצמו, מוסדות החינוך הופכים לאזור אדריכלי מקורי יותר. הגן החדש בהרצליה, למשל, ממוקם ברחוב רחב עם זווית ראייה נדיבה לבאים ברכב וברגל. העובדה הזו הובילה את האדריכלית, מיכל שפר, להקדיש תשומת לב לתכנון החזית. זו בנויה מחלקים ורטיקליים (אנכיים) בהשראת קוביות משחק, והם מסתירים את המערכות הטכניות על הגג וגם מאפשרים תוספות מודולריות בעתיד (רק חלק מהגן נבנה בינתיים).
לעומת זאת, הצורניות של הגן החדש בגני תקווה הוכתבה על ידי מגרש משולש. הרצון לתכנן גן ירוק והרעיון לדמות את צעדיו של ילד פעוט, הביאו לעיצוב אמורפי. שתי כיתות הגן נפגשות בגינה גדולה המשותפת לכל הילדים, חללי הכניסה מוקמו לאורך החזית הדרומית שבה יש כיכר קטנה עם עץ המוקף בספסל, שבו יכולים להמתין הילדים. "גם להפגת פחדים לפני הכניסה", מסבירה האדריכלית, ססיליה קידר.
צבע וחומר: מהעיר האפורה ועד צבעי יסוד
בכל הגנים החדשים שבהם ביקרנו אפשר למצוא שימוש נרחב בצבע. לפעמים הצבעוניות היא טוטאלית, כמו בגני תקווה; לפעמים היא עדינה וחלקית, כמו בהרצליה ובחולון; ולפעמים היא נקודתית, באגף מסוים בלבד בגן, כמו בגנים החדשים בחיפה, בבאר שבע ובכפר סבא, שבהם נצבעו דלתות, רפפות וחלונות בגוונים שונים. האדריכל יהושע גוטמן, שתיכנן את הגן בבאר שבע, רואה בו "מחווה והמשכיות" ל"עיר האפורה" שנבנתה על ברכי המודרניזם והברוטליזם של קום המדינה. "לכן בחרנו לבנים ואת הקורות העליונות שמאפיינות את התקופה הזאת", הוא מסביר.
כדי להקל על ההתמצאות, מציע הגן בגני תקווה, שמורכב משלושה גושים, אפיון צבעוני שונה לכל אחד מהמבנים בו. קידר צבעה בכתום את המסה הגבוהה ביותר, כדי לתת "ביטוי למשחק חופשי ויצירתיות" כהגדרתה. הצבעים הכתומים נכנסים פנימה וצובעים את הקורות. גוש נוסף, גבוה יותר, נצבע בגוונים אפורים. הגוש השלישי והנמוך שמאכלס את אזורי השירות (מטבח ושירותים) נצבע בגוונים בהירים. בגן אפשר למצוא חומרים טבעיים, כמו גזעי עצים בחצר וקורות עץ בספסלים.
האדריכל ערן זילברמן, שעיצב את הגן בחולון, לא ניסה "להתיילד". במקום העיצוב הרווח של גנים בשלושת צבעי היסוד, הוא בחר בסקאלת צבעים טבעית: אבן לבנה, טיח בהיר משולב עם טיח צהוב ואפור, ופרופילי הצללה ממתכת בגוון עץ טבעי. המבנה מתבלט בקווים אנכיים ששזורים בגגון הצהוב, ושמופיעים גם בדוגמאות הריצוף. האופטימיות הקייצית של הצבע הצהוב מצאה חן בעיני זילברמן, שהטמיע אותה גם בשירותים ובמטבחים.
צל: כי ילדים אוהבים לבלות בחוץ
עיצוב הגן בחולון מתחשב באקלים, כדי ליצור הצללה מרבית והגנה מפני הגשם, תוך מאמץ להגיע להצהרה עיצובית שלמה. התפישה הזו שולטת גם בגנים בהרצליה וברמת בגין בחיפה.את ההצללה במרבית גני הילדים פותרים באמצעות מפרשיות, שנוטות לקלקל את עיצוב החזית. שני אשכולות הגנים בבאר שבע מבוססים על פטיו פנימי ועל הצללות טבעיות וכיווניות של המבנים והחצרות, כשהמבנים מחוברים בקורות קונסטרוקטיביות. כך, ההצללות הן חלק בלתי נפרד מהמבנה.
מרכז קהילתי ובנייה בקומות
הגן בשכונת האוניברסיטה בכפר סבא יהיה חלק ממתחם החינוך שמתכננים אבי ליואי ויואל דבוריינסקי, והוא עוצב בקו דומה לבית הספר שבמתחם, שעדיין נמצא בבנייה. בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 הוחלט על חוק חינוך חובה מגיל 3, וכדי להשלים במהירות את בנייתם של מאות הגנים החדשים הוחלט במקומות רבים על גנים דו-קומתיים: בתל אביב מדובר בהחלטה גורפת, אך גם בנתניה, בחולון ובכפר סבא אפשר לפגוש את מבני הקומתיים החדשים, שאינם מובנים מאליהם במסורת הגנים הישראלית.
מתוך רצון לשמור על שוויוניות, תוכננה לכל כיתה חצר משלה בקומת הקרקע. ליואי מציין שמשרד החינוך עדיין לא גיבש פרוגרמה מוסכמת לגן דו-קומתי, ומדגיש כי "זה חייב להיות הכיוון בעידן שבו השטחים הציבוריים אוזלים". גוטמן מאמין בקיבוצם של הגנים למבנה אחד, במקום הפיזור של גנים בודדים על מגרשים: איחוד הגנים מאפשר שטחים פתוחים ברורים ויעילים לילדים, מחזק את הקשר לרחוב, ומסייע לתחזוקת הגן השוטפת. זילברמן, שתיכנן גן קומתיים גם בגבעתיים, מציין שעל רקע המחסור המחריף בשטחים פנויים, "גם כאדריכל וגם כאזרח מודאג, אני מאמין שההתרפקות הרומנטית על העבר והיצמדות לרעיון של 'גן חד קומתי עם גג רעפים וחצר גרוטאות' הם נחלת העבר".
ועוד דבר: הקמתו של מבנה גדול יותר, בניגוד לגן המנותק והמסורתי, תורמת לשכונה מרכז חינוכי, מאפשרת להשתמש בו כמקום קהילתי, ומאפשרת לילדים לגדול באותו מתחם חינוכי מבלי לעקור ולהתנתק בין גנים ובתי ספר, ולהשאיר אותו באווירה מוכרת. לדעתו של ליואי, "חובה על כל גורמי התכנון לפרוץ את השבלונה של מבנים נמוכים ולנצל את מלןא המרחב העומד לרשותם, תוך התאמה לגידול אוכלוסייה עתידי". באירופה, הוא מציין, אשכול של שלושה גנים נחשב קטן, ומציין את זכייתו של המשרד הדני COBE בתחרות לתכנון "עיר ילדים" שמורכבת מאשכולות של 6-8 כיתות גן במדינות עם מצוקה גיאוגרפית.
באר שבע תכנון: גוטמן אסיף אדריכלים 4 כיתות גן, 6 כיתות גן (שני אשכולות)
חולון תכנון: ערן זילברמן אדריכלים 3 כיתות גן
גני תקווה תכנון: ססיליה קידר 2 כיתות גן
הרצליה תכנון: מיכל שפר, נוף: שמרית רז 3 כיתות גן
כפר סבא תכנון: אבי ליואי ויואל דבוריינסקי אדריכלים, 4 כיתות גן
חיפה, כבביר תכנון: so architects שלוש כיתות גן
חיפה, רמת בגין תכנון: נעמה אופיר שגיא חיים אדריכלים 2 כיתות גן
