באמונה שלמה: השנה של נתן גושן

"אני מקווה שאתה האחרון שידבר איתי על זה, כי זה מטופש, לא שייך אליי ולא מדבר אליי", מתרגז נתן גושן. "כל הקלישאות האלה שכולם מדברים עליהן כל הזמן, כאילו שזאת שנה מסוכנת, זה קשקוש".

אל תיבהלו יותר מדי, לפני שלושה שבועות גושן חגג יומולדת 27, ונכנס לשנה המסוכנת בחייו ובחיי כל מוזיקאי מצליח, אם נבחר לרגע כן להיות קלישאתיים. איימי וויינהאוס או ג'ימי הנדריקס למשל, לא צלחו אותה.

"אני מאמין בבורא עולם והדברים האלה לא מזיזים לי, לא נוגע אליי. עצם זה שאתה שואל אותי על זה - מעצבן אותי. אני יהודי ולא מעניין אותי היללות האלה, לא מתעסק בזה".

למען האמת, זה לא חשוב כמה מזל טוב נאחל לו, גם בלעדיו הבחור על הגל: משחרר שירים על ימין ועל שמאל, לעצמו ולאחרים, קוטף פרסים שווים ובנות זוג שוות לא פחות, וכבר כמה חודשים שהאלבום השני שלו "בין כל הרעשים" בחוץ. בעקבותיו יצא גושן לסיבוב הופעות שיגיע לשיא בתחילת ספטמבר באמפי שוני בבנימינה, הופעה מיוחדת וחד פעמית שלכבודה התכנסנו.

בכל זאת, זאת תהיה הפעם הראשונה שלו מול קהל כזה גדול שקנה כרטיסים אך ורק בשבילו. "הופעתי כבר מול קהל של 20 ו־40 אלף איש", הוא נזכר בפסטיבלים ובהופעות חימום גדולות, נגיד לאחת בשם אלניס מוריסט,

"אבל עכשיו זה 1,400 כרטיסים של כיסאות ישיבה שבאים אליי, וזה נהדר וזה מדהים. לפעמים אתה לא מרגיש ראוי להכל, וזה מה שמחזק וגורם לי להמשיך לעשות את מה שאני עושה ובעזרת השם אני מחכה לזה".

עוד צד בסיפור הוא עברי לידר, שהפיק את המופע החדש פלוס יגיע להתארח. "זה מתחיל בכך שגדלתי עליו ועל המוזיקה שלו", מסביר גושן, "זה אחד הדברים היחידים ששמעתי בעברית, כי שמעתי רק מוזיקה לועזית כשהייתי צעיר יותר.

"כשעבדתי על האלבום השני עם יועד נבו (מפיק מוזיקלי מוערך - א.ב), שעשה את רוב האלבומים של עברי, חשבנו שיהיה מגניב אם עברי בעצמו יפיק את ההופעה ויעבד את השירים מחדש, והנה היום הוא בעניינים".

הוא יכול לתת את כל כולו? הוא עסוק במאה ואחד פרויקטים.

"תאמין לי שהוא נותן יותר מאת כל כולו, וזה גם נראה ככה וגם נשמע ככה. הביצועים בהופעה לא דומים לתקליט, הכל יותר טוב ואין לי איך להגדיר את זה, אלא רק לבוא ולשמוע. הכרתי חבר טוב, זכיתי בבן אדם שאני מעריץ ומעריך ואוהב, אז זה בכלל חוויה".

על מה אתה יכול להגיד, בשביל זה היה שווה להביא את עברי?

"רק בשביל לעבוד איתו היה שווה להביא אותו. הוא לימד אותי כל מיני דברים מהניסיון שלו בהופעות כפרפורמר, דברים שהתקשיתי איתם, כמו ביטחון עצמי מול אנשים. גילינו שאנחנו מאוד דומים בעניין.

"אני לא אכנס לזה, אבל הוא שחרר אותי, לימד אותי לא להתחבא מאחורי הגיטרה, שאני יכול לעמוד רק עם מיקרופון ושזה מאוד בסדר, מה שמאוד פחדתי ממנו".

איך מתכוננים להופעה כזאת גדולה? אמונות טפלות יש?

"אתה מתרגש קצת יותר, אתה רוצה לדייק יותר, מנסה כמה שיותר לעבוד על הפרטים הקטנים. אני לא מאמין באמונות טפלות, כי הן טפלות, אבל יש לי כל מיני דברים של היהדות שאני אומר בסודי סודות לפני שאני עולה לבמה, אני מתבודד לשנייה בצד ומבקש מבורא עולם שהכל יהיה בסדר".

האלבום הראשון של גושן, שגם נקרא על שמו, הגיע בקלות למעמד אלבום זהב. האלבום החדש עוד לא שם, אבל זה לחלוטין לא מלחיץ אותו. "אם יש לי חודש מלא בהופעות זה הרבה יותר מספק אותי מאלבום זהב", הוא מרגיע, "הכל בסדר, יש כל כך הרבה סיפוק בעבודה הזאת, כל העשייה היא נהדרת, התגובות ברחוב, יש המון הופעות ואנחנו ברוך השם מסתובבים הרבה בכל הארץ".

עוד הבדל בין האלבומים הוא שהראשון הוקלט בארץ, בעוד שהחדש כבר הוקלט באנגליה, ועוד יותר זום־אין, בלונדון. למה? פשוט מאוד כי גושן רצה את נבו כמפיק, ומה לעשות שהוא גר בלונדון ושהאולפן העצום שלו נמצא שם.

"זאת היתה חוויה שונה. כשאתה מקליט בארץ אתה חוזר במהלך היום הביתה לבת הזוג ולחברים; שם מהבוקר עד הלילה אתה באולפן עד שאתה חוזר לארץ, הכל יותר אינטנסיבי ולחוץ, הכל יותר מדויק, אתה עושה בדיוק מה שאתה צריך, יש שם משהו הרבה יותר מאורגן ומסודר".

כנראה שהוא עבד נכון, כי כמה משירי האלבום מועמדים ממש כרגע ברשימות ההצבעה לקראת מצעדי ראש השנה בכל תחנות הרדיו. לא משהו זר לו, אגב, הרי הלהיטים מאלבומו הראשון כבר טיפסו למקומות הכי גבוהים במצעדים השנתיים, כשבמקביל זכה גושן בתארים כמו פריצת השנה ומלחין השנה.

בזכותו גם אמנים אחרים כיכבו במצעדים כאלה, דוגמת רוני דלומי ו לירן דנינו, שלהם גם כתב להיטים, אם כי נכון לרגע זה גושן הפסיק לחלק שירים.

"אתה מתחיל להופיע בארץ ולהכיר אמנים, ובא לך לעשות משהו עם כולם", הוא מסביר, "אבל לאט לאט, אתה רוצה להתרכז בשלך. הייתי צריך להוציא עוד אלבום שהוא שלי, לייצר לעצמי דרך שאני יודע שהיא שלי ואחר כך השאר. יש המון אנשים טובים שעושים את שלהם ואני את שלי, וכשנרגיש שצריך להתחבר נתחבר".

אז רק פרס זמר השנה עדיין חסר לו, ואולי האלבום החדש יביא איתו את הבשורה. "זה מחמיא לי מאוד", הוא אומר, "אני מקווה שכל שנה אני אצליח לספק לפחות את המועמדות, בעצם זו תעודת ההוקרה, רק המועמדות ורק זה שאתה מצליח ליצור משהו בארץ שתפס את האוזן - זה מספיק. כל הציפיות אחר כך, כל הפרסים והתעודות זה נחמד, אבל כל עוד אתה עובד הכל בסדר".

מה אפשר לאחל לבחור צעיר שכבר מגשים את החלומות שלו?

"אני לא מרגיש כל כך צעיר, אני מרגיש בן 65. בראש בפנים הכל אצלי מהיר יותר. בזמן שמישהו חושב על שני דברים, אני חושב על 400. אנחנו עובדים כל הזמן, בשלוש השנים האחרונות לא נחנו לרגע, ואני מבסוט מהעשייה שלי עד כה ומקווה להמשיך לעשות, מאחל לעצמי באמת עוד הופעות ועוד אלבומים ועוד שירים".

חשבת פעם לנסות משהו אחר מעולם הבמה? אולי משחק? אם תהיה זמר השנה כמעט ולא יישאר לך במה לזכות.

"ממש לא מעניין אותי שום דבר אחר, רק מוזיקה. אני לא מתכנן לפרוש אחרי שום פרס או תעודה, אני מתכוון לעשות את זה כל החיים וכמה שהשם יאפשר לי".

** נתן גושן מארח את עברי לידר בהופעה, 3.9, זאפה אמפי שוני, 19:30

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :

• שומרת בבטן: ג'ניפר אניסטון מבקשת שתצאו לה מהרחם
• בלי עזרה מאבא: לילי קולינס הפכה לכוכבת בזכות עצמה