פרסום ראשון: כך ייראה הקמפוס החדש של ''בצלאל'' במגרש הרוסים

פרק נוסף בפרשת קמפוס "בצלאל" החדש בירושלים עומד להיחתם בשבוע הבא, כאשר האדריכלים היפנים קזויו סג'ימה וריוני שיזאווה (סטודיו SANAA) יגיעו לישראל כדי להציג את הבניין שעליו עמלו בשנה וחצי האחרונות. פרטי התוכנית הגיעו לידי Xnet והם מתפרסמים כאן לראשונה. הקמפוס ישתרע על פני כ-60 אלף מטרים רבועים, בחלוקה של 45 אלף מ"ר מעל לקרקע ו-15 אלף מ"ר מתחתיה. מספר הקומות אינו קבוע: באזור הגבוה ביותר של המגרש יהיו 5 קומות מעל לקרקע ו-3 קומות חפורות (כולל חניה); באזור הרגיש מול כנסיית השילוש הקדוש יהיו רק שתי קומות מעל לקרקע.

לכתבות הקודמות בפרשת קמפוס בצלאל:

>> שוק בצלאל: ככה לא בונים קמפוס

הנהלת "בצלאל" שמרה כל העת על חשאיות מוחלטת, וסירבה למסור פרטים מזהים על הפרויקט, אף שמדובר במוסד אקדמי מרכזי שמתוקצב מכספי ציבור, ובפרט שהשפעתו על מרכז ירושלים כה משמעותית. למעשה, המשרד היפני המהולל (זוכי פרס פריצקר – הנובל של האדריכלות העולמית) קיבל לידיו את הפרויקט מהנהלת "בצלאל" מבלי שהציג תוכנית לפרויקט, אלא בזכות המוניטין שלו, וזאת לאחר שהזוכים המקוריים בתחרות נפסלו מסיבות שלא התבררו עד היום.

הזוכים שהודחו

למרות העמימות מצד הנהלת "בצלאל", הפרויקט עדיין חייב לעבור את כל ההליכים המינהליים והחוקיים הנהוגים בישראל כדי לקבל את האישורים להקמתו. כך, למשל, אזור מגרש הרוסים במרכז ירושלים, שהוא השטח המיועד להקמת הקמפוס החדש, אומנם ניתן "במתנה" מטעם המדינה כבר ב-2005, אך ייעודו הוא למלונאות ולשטחים פתוחים. רק לאחרונה הוגשה הבקשה לשינוי ייעוד הקרקע לבניית מבנה ציבור.

בדיון סוער בנערך בוועדה המחוזית לפני חצי שנה, שהיה סגור לקהל הרחב, הציג האדריכל אריה קוץ - הצלע הישראלית בתכנון, שותפם המקומי של היפנים בפרויקט זה - את הפרויקט למשתתפים. יש להדגיש כי לא מדובר בתוכניות לביצוע או בהיתר בנייה, אלא בשלב מוקדם יותר – תוכנית בניין עיר – והתכנון המוצע הוא כמעט סכמטי.

המחלקה לאדריכלות חוזרת, תואר שני - לבניין ההיסטורי

התוכנית משתרעת על פני 13.5 דונם, ותשמש 2,500 סטודנטים מכל המחלקות. המחלקה לארכיטקטורה תצטרף לקמפוס המאוחד ותעזוב את הבניין ההיסטורי שבו היא ממוקמת כיום, לטובת מחלקות התואר השני שימוקמו בו. האלמנט הבולט בקמפוס הוא הגגות השטוחים שירחפו מעל קירות מסך. חללי האקדמיה, שבהם יישזר "יער עמודים מעוגלים", יקיפו את המתחם כולו ויצרו כיכר קטנה בין הבניין לכנסיית השילוש הקדוש. יש להזכיר כי במסמכי התחרות, שפורסמו ב-2006, נכתב ש"חומר הבנייה העיקרי של הבניין הינו אבן ירושלמית מסותתת או חיפוי של אבן כזו. עד ל-40 אחוזים משטח החזיתות ניתן לבנות מזכוכית, מתכת או בטון ארכיטקטוני". לא ברור כיצד התכנון החדשני והמינימליסטי שנראה כאן מתיישב עם הדרישה שהוצגה למתמודדים בתחרות, או לכל מתכנן שבונה בירושלים (אלא אם כן הדבר יעבור שינויים בהמשך התכנון).

חלוקת המחלקות בקמפוס העתידי (הדמיה: ניר-קוץ אדריכלים, SANAA)

קוץ הסביר בדיון, כי הבניין הוא דמוי פירמידה וכך המסות הבנויות קטנות והולכות ככל שעולים בגובה. על הגגות של הקומות, שמצטמצמים בהתאמה ככל שעולים בגובה, יינטעו גינות. הבינוי בחזית המזרחי שמול הכנסייה יהיה נמוך יותר, כפי שאפשר לראות בשרטוט – זאת "חלופת הטרסות". קווי הבניין עוטפים בנייני ציבור, עצים לשימור ומבנים לשימור: "בית השוטר", שנבנה ב-1930, הוא בניין קטן בן 150 מ"ר; כנסיית השילוש הקדוש המפורסמת; אכסניית הנשים ע"ש מריה (מוזיאון אסירי המחתרות), אכסניית הגברים ע"ש אליזבט ובניין המשלחת הדתית.  

קומת הסדנאות תהיה שקופה לעיני הציבור

בקומות התחתונות ימוקמו הסדנאות ומחלקת ההיסטוריה והתיאוריה. אודיטוריום ייחפר מתחת לקרקע, ושני אולמות שימוקמו בקומות התחתונות ישמשו גם את הציבור הרחב ולא רק את הסטודנטים. מול הכנסייה ימוקמו מבואות הכניסה שמשתרעות על פני 1,000 מ"ר, ולצידן תמוקם גלריה ציבורית, וגם בית קפה וחנות. בין המבואה לגוש הבינוי הדרומי של הקמפוס יהיה מעבר ציבורי, וכך הקמפוס לא יהיה בניין מבודד ומסוגר. הבניין כולו אמור להיבנות על-פי תו התקן הישראלי לבנייה ירוקה. שימוש ייעשה בזיגוג רב לצרכי אוורור ותאורה, והגגות המרחפים אמורים לספק את ההצללה מפני השמש. קומת הסדנאות תהיה שקופה, כדי שהציבור הרחב יוכל לצפות בסטודנטים בעבודתם, והמתכננים מעוניינים לעודד שימוש בתחבורה ציבורית בשל הקרבה לרכבת הקלה, ולכן הם מתכננים גם חניון לאופניים, מקלחות ומלתחות לשימוש הסטודנטים והמרצים.

כמה חברי מועצה התנגדו לפרויקט, משום שהוא לא נותן מענה לבעיות החנייה במרכז הבירה. "בירושלים יש פסיכוזה של כמה אנשים, קומץ של אנשים שלצערי נהנים מהגיבוי של הממונה על המחוז, והם סוגרים את העיר לתנועת כלי רכב פרטיים", אומר חבר מועצת העירייה, עו"ד יאיר גבאי. שמו של גבאי עלה לא מכבר לכותרות, כאשר התנגד לזכייתו של האדריכל רפי סגל בתכנון הספרייה הלאומית מסיבות פוליטיות (זכייה שאכן בוטלה לבסוף). "עכשיו את מספרת לי שיתכננו את הבניין אדריכלים מיפן?" כועס גבאי. "כמו שאמרתי שפסול שאדם שירד מהארץ יתכנן את הספרייה הלאומית, אני חושב אותו דבר לגבי בצלאל". בנוסף, הוא טוען, העזיבה של בצלאל את הר הצופים "פוגעת בריבונות היהודית במזרח העיר". ימים יגידו אם דעתו תשפיע על אישור התוכנית.

מאיפה הכסף?

נציג החברה להגנת הטבע, אברהם שקד, השמיע בדיון נימוק אחר נגד התוכנית. "אם אני מבין נכון מה זה קמפוס מפוזר, מה שאני רואה זה לא קמפוס מפוזר", אומר שקד. "בצלאל יכול היה להתמזג בעיר, כלומר יכולים להיות מבנים ברחבי העיר. הבניין הזה גדול מדי ופוגע בשיווי המשקל העדין שהיה ראוי לשמר. זה מקום רגיש מאוד". עיצוב הקמפוס מוצא חן בעיני שקד, "אבל הוא לא במקום הנכון. הבניין עושה רע למתחם שיש בו ערכים לשימור. בהצעה הראשונה (האדריכלים הציגו בהתחלת הדרך הצעה נוספת, נ"ר) הכנסייה נשארה הלב של המתחם ולא הוסתרה, ובדיון בוועדה המחוזית, במקום לדון במהות של התוכנית ובמיקומה, דנו בענייני חניה".

בהנחה שהנהלת "בצלאל" והאדריכלים יצליחו לדלג מעל המכשולים שנותרו בפניהם, עדיין לא ברור מאין יגיע המימון להקמת הקמפוס החדש, שתקציבו המשוער כיום הוא 360 מיליון שקלים. אםהמחלקה לאדריכלות מתקשה לממן את תערוכת הגמר השנה, כיצד יצליח המוסד לגייס סכום כזה? "בצלאל" העדיפו לא להגיב, ויש המעריכים כי חלק מהסכום יגיע ממכירת הבניין הקיים בהר הצופים (במחיר משוער של כ-150 מיליון שקלים), עוד תקצוב יגיע מהמועצה להשכלה גבוהה, והרכיב המשמעותי – מתרומות. העובדה שמשרד אדריכלים בעל שם עולמי חתום על הפרויקט אמורה לסייע למתרימים בגיוס הכסף.