רון שחר: "לא הייתי משתתף ב'המרוץ למיליון'"

"'הייתי הילד הכי קטן בכיתה, הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה'. באמת, הייתי. אבל היום אני הכי גבוה. באיזשהו מקום, אני חושב שפשוט לא הייתי מוכן להרבה דברים עד גיל מאוחר למדי. היום אני בן 41, אז אפשר לומר שאני לייט בלומר. הייתי מאוחר בהרבה דברים. בלהיות אבא, בזוגיות, בלהכיל קריירה, להכיל אחריות גדולה של תוכנית כמו שאני מנחה היום.

"אני מאמין שדברים קורים בזמן שלהם. יכול להיות שפעם הייתי פחות מפוקס, פחות מרוכז וגם שידרתי את זה החוצה. הרבה השתנה אצלי בשנים האחרונות ובגלל זה אני מזמן מה שמתאים לי ונכון לי". רון שחר איז נוט קידינג. נראה כי כל דבר טוב שאי פעם קרה לו, קרה לו בארבע השנים האחרונות.

לפני ארבע שנים הוא היה שחקן טלנובלות שמחלטר בפרסומות, אחד שבניגוד לקולגות טלי שרון, גיא לואל ודומיהם, לא הצליח לצאת מהשטאנץ של דרמות הדיקט והסבון, והיה ידוע בעיקר כמרטיב התחתונים הרשמי של נערות עד גיל 18 עם גישה לטלוויזיה בכבלים. הוא גם הספיק להתחתן, להתגרש ולהיכוות קשה קשה.

ואז, פתאום, בום, בזו אחר זו נפלו עליו ברכות שגם אם הייתי משתטחת מבוקר עד ערב על קברי צדיקים לא היו מגיעות אליי: הוא פגש את אשתו הנוכחית, מיה קרמר, התחתן, הביא לעולם את בתו, הילה, התקבל להנחות את "המרוץ למיליון" (את האודישן לעונה הראשונה לתוכנית הוא דווקא לא צלח) והפך כמעט בן לילה לאחד המנחים המבוקשים בישראל (הנחה למשל את הקדם אירוויזיון האחרון לצד אורנה דץ).

"כן, אני יודע שזה לא הדבר הכי נכון וחכם להגיד, אבל נראה לי שהם כבר יודעים את זה".

"כשראיתי את האודישנים של המתמודדים, הסתכלתי על הדינמיקה בין בני הזוג וכשאתה רואה אותם במרוץ עצמו, אתה רואה איך הדינמיקה משתנה ואיך דברים שעבדו בתקשורת ביניהם טרום המרוץ פתאום לא עובדים. פתאום הם מגלים אחד את השני אחרת לגמרי וזה מרתק לראות.

"אתה רואה מערכת יחסים שבזמן קצר עוברת טרנספורמציה. לי זה גרם להמון מחשבות. פתאום, כמה שפעם קסם לי לצאת עם חבר או בת זוג ולעשות את המרוץ, היום אני אומר - אין סיכוי שאעשה את זה".

"תראי, יש לי לומר על זה מה שיש לי לומר על כל תוכנית ריאליטי בארץ - לא רוצה להיכנס לקהל יעד ולכמה פוטנציאל מסחרי יש לתוכנית ריאליטי בישראל לעומת בארה"ב, עם 300 מיליון אזרחים לעומת חמישה מיליון פוטנציאליים.

"אין מה לעשות, כדי להצדיק כלכלית יציאה של תוכנית כזאת, שזאת התוכנית הכי יקרה בטלוויזיה, אתה חייב להתפשר על כמות התוכניות פר עונה. מה שהאמריקאים יכולים להרשות לעצמם לעשות ב־15 תוכניות, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. העונה הקודמת היתה הצלחה, אל תשכחי".

"אשתי תהרוג אותי, אבל כן, מבאס להשאיר את הילדה בבית", הוא מתבדח. "אני מתייחס לזה כמו למילואים. כשאתה נוסע למילואים אתה משאיר את כל הבית בבית. אני חושב שלמערכת הזוגית זה דווקא טוב. במיוחד כשיש לנו ילדה קטנה, אז גם את הזמן הפנוי כביכול אנחנו מעבירים ביחד איתה. אין לנו באמת יותר מדי זמן עם עצמנו ו'המרוץ' נותן לי את הזמן הזה.

"מיה מתעסקת קצת בעצמה ואני מתעסק קצת בי. וגם כמה שזה קשה - ובאמת שזה היה החלק המאוד קשה לי ב'מרוץ' - גם המרחק מהילדה עושה לי משהו. לה הוא עשה לא טוב, להילה. הילה קיבלה את המכה. כשהן חזרו לארץ מביקור, פתאום לא היה אבא. אבא בדרך כלל לוקח לגן, מכין ארוחת בוקר, אבא רוחץ. ופתאום אין אבא, אין אבא, אין אבא. היא ממש נעשתה חולה וזה הרג אותי.

"יש לי מערכת יחסים מאוד מיוחדת איתה. אבל אם את רוצה לדבר על האבהות שלי אני אתקשר למיה ותשאלי אותה, אין הנחתום מעיד על עיסתו. בשנייה אני משיג אותה בטלפון".

פאזת האב האחראי תפסה כאמור את שחר חזק, כולל החלפת החיתולים והבייבי מוצארט, והוא נהנה מכל רגע. בניגוד לרוב הגברים, שמשתדלים לשמור על פאסון ולהחזיק את הבייבי רק כשאין ממש ברירה וכשידיה של האמא עמוסות, הוא לא מפסיק להשתפך על המשפחה היפהפייה שהקים.

בתו, הילה, כבר בת שנתיים וחצי, וכיאה למי שלא סוחב על עצמו הריונות, סימני מתיחה ומעולם לא חווה צירי לידה, הוא מרשה לעצמו להתפרע כשזה מגיע לשאיפות בנוגע למשפחה.

"אני מאוד רוצה להרחיב את הקן המשפחתי שלי. אין מצב שאני ומיה עוצרים בשני ילדים. כאילו, את יודעת, הלוואי והלוואי וכל האמצעים כשרים, כן? אבל אני מקווה שלא נעצור בשניים. אני גם לא מתנגד לתאומים בסיבוב הבא".

"אני מטורף על האבהות. היא גם אתגר מבחינתי ובשבילי אבהות היא הטופ. אין מעל זה. אתה יכול להיות קרייריסט גדול ואיש מאוד עשיר, אבל כשאני מסתכל מהצד, אם אתה לא מקיים את האבהות, ברמה סבירה, מינימום – פספסת. בעיניי זה הדבר הגדול".

"כל הזמן מדגדג לי לעשות את זה בחו"ל. אני מאוד מקנא בשחקנים ישראלים שעשו את זה. מארק איווניר - שעל פניו הוא לא כוכב בארץ - עושה תפקידים כל כך טובים בארצות הברית. לקח את עצמו ואת המשפחה שלו לאמריקה, אחרי שהצליח כאן והיה מאוד מוערך בתיאטרון 'גשר' - כל הכבוד לו. גם איילת זורר.

"מאוד הייתי רוצה להיות שם, ואולי עוד אהיה, אני לא יודע. בגלל שמה שהכי חשוב לי כרגע זה להגדיל ולהשריש את הקריירה שלי פה במקביל להרחבת המשפחה, אני לא יודע אם ללכת לשם לכמה שנים זה משהו שיהיה בריא לנו.

"אם תתני לי היום שתי אופציות: להיות זוג עם ילדה אחת ולעבור לארצות הברית ולהצליח מאוד כשחקן, או לעשות פה קריירה ולגדל ארבעה ילדים - אני מעדיף את האופצייה השנייה".

"מה? ברור לי לחלוטין שאני לא קונצנזוס. אני לא. יהיו ביקורות טובות יותר ופחות. אי אפשר שכולם יאהבו אותך ושכולם יחשבו עליך משהו טוב. לא מעניין אותי מה אנשים חושבים עליי, חוץ מהאנשים שקרובים אליי ושאני עובד איתם".

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :

• איך הפכה השחקנית יובל שרף לאייקון אופנה?
• עדי אשכנזי סוגרת עונה מוצלחת של "בלתי הפיך"
• חלומות מפלסטיק: הסלבריטאים שהתמכרו לסכין המנתחים