גינת קרית ספר: הניצחון המתוק והירוק של התושבים על המגדלים

מיכל ברז"ל כהן מחייכת מאוזן לאוזן. בשבוע שעבר היא שלחה מייל צוהל לשכנים, והזמינה את כולם לפיקניק-בכורה בגינה החדשה שלהם. "לשמור על הגן התינוק הרך והיפהפה שלנו", היא ביקשה מהם, והתינוק הזה ישמח מעכשיו לא רק אותם, אלא את הציבור כולו שצריך להודות להם.

יותר מ-15 שנים נאבקו תושבים במתחם קרית ספר בתל אביב, כדי לסכל תוכנית של מינהל מקרקעי ישראל להקים במגרש הנחשק – 13 דונם בין הרחובות סעדיה גאון, יהודה הלוי ועמרם גאון, ששימשו בעבר את צה"ל – מגדלים, בניינים וחניון. במקום זאת תבעו ברז''ל כהן וחבריה - חיים רוזנבלוט, מירי קופרמינץ, להב זוהר, תמר ירון, שמואל גילור, יואב עינהר, גיל גורן, תמר נויגרטן, הראל קראוס ואופיר ברומברגר – לחשוב לשם שינוי על התושבים, ולא על קבלנים ועשירים שיתצפתו עליהם מגורד שחקים בשכונה הקטנה שלהם.

160 פיקניקים נערכו בשטח המריבה

המאבק לא היה קל. השכנים הקימו את "ארגון ועדי לב תל אביב" – "ירוק במקום בטון", שערך ללא לאות אירועים במגרש המריבה, וקיים בין השאר תערוכת ציורי ילדים ותערוכה של 66 אמנים בבית ביאליק. מאז 2008 ערכו התושבים לא פחות מ-160 פיקניקים במגרש, כדי לקבוע עובדות בשטח ולהעניק לעירייה רוח גבית במאבקה מול המינהל ומול "צוקית נדל"ן", היזם שניהל חניון במגרש. המאבק הוכרע בבית המשפט המחוזי ביוני 2011, והיה זה מקרה נדיר שבו תושבים ושטחים ירוקים מנצחים את הכסף הגדול של הנדל''ן, על אחת כמה וכמה במגרש ששווה הרבה מיליונים.

הקהילה התלכדה. ילדים ומבוגרים בפעילות משותפת (צילום: יואב ויס)

כאשר הוסרו לפני הפסח גדרות הפח, שהסתירו בשנה האחרונה את העבודות במתחם, התגלתה בן רגע תוצאה מרהיבה: גן יפה ונעים, במיקום ובתכנון כה מתבקשים, עד שנראה כאילו היה שם תמיד. התבוננות במתרחש בימים הראשונים כבר מאפשרת לנבא את ההצלחה שלו: באופן אינטואיטיבי לגמרי, העוברים והשבים מסתקרנים ונכנסים פנימה, נהנים ומצלמים בהתפעלות. מבחינת תושבי רובע לב העיר, שמתגוררים בשכונה הכי מבוקשת בעיר - זו שיש בה אין-ספור בתי קפה, אך גינות סבירות כמעט ואין בה (שדרות רוטשילד הן לא גינה) - מדובר בגילוי מרנין.

אקולוגי, דמוקרטי, קהילתי

מדובר בגן "אקולוגי, דמוקרטי וקהילתי", שההחלטה על אפיונו התקבלה תוך הליך שיתוף ציבור ממושך, בניהולם של אמיתי הר לב מחברת "מודוס" ומעצב הסביבה רם איזנברג, ובביצוע הקבלנים גדעון ואיציק ויינברג. הוחלט כי עקרונות התכנון יולידו גן רב-שימושים שיכלול אזורים פעילים ושקטים. מאחר שהגינה מוקפת במבני מגורים בשתי דפנותיה, רוב השימושים הרועשים נתחמו בצד שקרוב למבני תעסוקה ולמבני ציבור (קיימים ועתידיים).

לגינה יש ארבע כניסות: צדדית מרחוב עמרם גאון, שתי כניסות תחתונות מרחוב סעדיה גאון, וכניסה ראשית ברחוב יהודה הלוי ("כיכר הכניסה") שמזמינה את ההולכים ברחוב הסואן להיכנס פנימה. את הפיתוי מספק "שולחן מים", שהוא בריכת השתקפות מוגבהת כמו שולחן המוקף בצמחי ביצה – ספלילה, בקופה, מרסיליאה ושתלי סמר (תכנון הצמחייה באזורים הרטובים: יעל בן צבי, "עפרה צמחי מים"). מסביב לרחבה העגולה ניצבים עמודי פלדה עגולים, שמפסגתם תלויים חוטי מתכת הנמתחים מעל מרכז שולחן המים. בעתיד הקרוב יקשטו אותם צמחים מטפסים שישמשו כווילונות פורחים ומעניקי צל: אורנית לוהבת, שפרחיה מלבלבים בקיץ, פרחים כתומים של ביגוניה בחורף, וגם פרחי תונברגיה כחולים.

מהטבעת שמפגישה את חוטי המתכת יטפטפו טיפות מים, כדי להכות במי השולחן וליצור בהם אדוות. אחת ליום תהפוך בריכת ההשתקפות למזרקה, כשדרך ה"שולחן" תוזרם כמות מים מדודה (ארבעה קוב) כדי לפצות על אבדן המים בבריכה הביולוגית התחתונה. המים יגלשו מהשולחן לבריכה הסובבת אותו, וממנה יזרמו בצינור תת-קרקעי שאורכו כ-40 מטרים ל"אזור הנביעה", שם ישוחררו לנחל מלאכותי. הנחל יזרום על גבי משטח האספלט המקורי של מגרש החניה, שהיה כאן בגלגול הקודם.

"במקום למלא מים בבריכה עם ברז ומצוף נסתר כמו שמקובל בבריכות אקולוגיות", מסביר אייזנברג, "בחרנו לנצל את המים ליצירת מופע של נחל אכזב". עד אחרי חג הסוכות מתוכנתת "הנביעה" לפעום מדי יום בשעות אחר הצהריים (16:30, 17:30 ו-18:30) ובשבתות גם ב-10 בבוקר. מאחר שבחודשי החורף אובדן המים באידוי נמוך יותר, הנביעה תיסגר "ונסתפק בזרימה של מי גשם בנחל".

באזור הנביעה פוזרו ספסלי בטון, ששוקעו בהם חלוקי נחל עצומים מבטון ("סטודיו קראפט", שביצעו גם את השולחנות הקהילתיים העגולים הפזורים בגינה). משני צידיו של הנחל נמצאת "שכבת האוצרות", שבה הוטמנו אלפי "מתנות" - עבודות שיצרו התושבים יחדיו. בסמוך לכאן נמצא מתחם לגידול צמחי תבלין, גינה קהילתית ומדשאות שקטות. ברחבי הגן נשתלו עצי סיגלון צעירים לצד עצי פיקוס ותיקים ועצי האקליפטוס הוותיקים ששומרו, ומסביבם פתחי עץ מעוטרים בחלוקי נחל, כדי לסייע ללקויי ראייה להלך בנוחות ובבטחה.

מה טמון עכשיו באדמה? (צילום: אריאל שליט)

חוויה אחרת גם לכלבים

החלקים התחתונים אינטנסיביים יותר: מבנה קיים הושאר והוא ישמש כמחסן גינון, כשעל אחד מקירותיו החיצוניים יוקרנו סרטי קולנוע. בדופן הדרומית של הגינה הוקמו מתקני משחק בגוונים שקטים, המשמשים פעוטות, ילדים בגילאי 6-12 ומבוגרים ונוער המבקשים להתאמן. חצר הכלבים הסמוכה מעוטרת בעצי מילה ירוקת עד, והיא מורכבת מגבעות מבוטנות שבהן שזורה מנהרה לטובת הכלבים שיוכלו להשתעשע ולשחק מחבואים כאן. הקרקע בחצר הכלבים מיוצבת בתערובת של קרקע מקומית, מצעים וחומרי מליטה, "לבקשת נציגי בעלי הכלבים ובשיתוף הציבור, כדי למנוע מהכלבים לחפור בקרקע", מנמק איזנברג.

אך גולת הכותרת בגינה היא הבריכה האקולוגית, שנראית כמו במה מעוגלת ובמרכזה עץ שיזף (שהועתק מאתר בנייה באשקלון). בבריכה הוצבו אלמנטים ממוחזרים שהובאו מאתר הבנייה במתחם שרונה, כדי למתן את זרימת המים. את הבריכה תוחמים מצולעים שונים, המוגדרים בקורות צרות מבטון שעורבב עם פיגמנט ירקרק, ובהם שתולה צמחייה מגוונת: אירוס ענף, נהרונית מסולסלת, לוטוסים, דאובנינה, גומא הירקון ונימפאה ורודה. את הגינה תוחמת רחבה מאורכת, שכניסותיה מסומנות בספסל בטון ארוך ובשביל מחופה קורות עץ, לצד עצי אקליפטוס טרולי צעירים.

הבריכה האקולוגית במורד הגינה (צילום: אביעד בר נס)

מנהל אגף שיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, שמוליק קצ'לניק, שאמון על שיפוץ גינות רבות בעיר, מרוצה מהתוצאה וסבור שהיא תשביע את רצונם של המשתתפים הרבים בתהליך התכנון. את ההשקעה הכספית הוא מעריך ב-7 מיליון שקלים, ומדובר בתקציב מכובד ביחס למקובל בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר (גינה ממוצעת בעיר משופצת בתקציב של כחצי מיליון שקלים בלבד). קצ'לניק מקווה שהתושבים ישמרו על הגינה ויפיחו בה רוח חיים, ומפרגן לשכנים ולמתכננים, כשהוא קורא לכולם "לבקר בגן הלא רגיל הזה, שנוצר גם בזכות התושבים וגם בזכות הרעיונות היפים של רם (המתכנן)".

>> אהבנו גם את טיילת רדינג בצפון תל אביב