עוד פעם מריסה מאייר. האישה הזו לא מפסיקה לספק כותרות מסעירות, מאז שמונתה למנכ"לית האימפריה יאהו, בזמן שהיתה בחודש שישי להריונה ומאז שחזרה לעבודה שבוע אחרי הלידה. רבים הזדעזעו מההתנהלות הזו, קראו לה אמא מזניחה, אבל דבר אחד ברור: זה מעניין למאייר את הביצית. כלומר, זה לא.

ועכשיו היא הודיעה לכל עובדי חברת יאהו, שכל מי שעובד מהבית מתבקש לחזור לעבודה במשרד. מה זה מתבקש? מי שזה לא מתאים לו מוזמן לסור למחלקת משאבי אנוש ולקבל מכתב פיטורין. 

 

לעבוד מהבית זה ידידותי להורה?

העולם הכלכלי רוגש וגועש: מודל העבודה מרחוק הפך להיות יותר ויותר דומיננטי ונחשב כידידותי לעובד ובמיוחד להורה. אף פעם לא הבנתי למה.

הילדים מתפזרים, את נשארת בבית לבד. מתכוננת לגשת לכמה משימות דחופות. יושבת ליד המחשב. אבל אופס, מה זה? מכתב מהעירייה על רישום לגנים. התאריך תיכף עובר. חייבת לטפל בזה. וגם לקבוע תור לרופא נשים לבדיקה תקופתית והר הכביסה תיכף מגיע לתקרה. המדיח גמר, כדאי לרוקן. ואם אני כבר במטבח, מה עם ארוחת צהרים?

אוקיי. נגיד שיש עובדים מהבית שהם לא כאלה. הם ממוקדי מטרה ושום דבר לא מסיח את דעתם, אבל גם הם מפסידים איזו קומוניקציה חברתית שיש לה יתרונות גדולים. שיחות טלפון עם ספקים זה לא בדיוק תחליף. במהלך תקופה ארוכה של עבודה מהבית אדם נוטה להפוך לאיש מערות מזוקן (גם נשים). שימו אותם בשמש והם ממצמצים וממהרים לחזור למאורת העבודה הביתית.

 

בואו נחזור למשרדים

אבל מעבר ליתרון הפסיכולוגי שבהתרועעות עם בני אנוש, אני מרוצה מההחלטה של מאייר, דווקא כדי לקרוע את המסיכה מעל פניה המכוערים של המציאות. קדימה, בואו נחזור למשרדים ונראה בדיוק מה קורה שם. כמה שעות עבודה נדרשות מאיתנו? ועבור מה?

העבודה מהבית נותנת איזו אשליה של שילוב אידיאלי בין עבודה למשפחה. התוצאה הפוכה: או שהעבודה מפסידה, כמו שהדגמתי קודם עם הכביסה או שהמשפחה מפסידה. הנה למשל מה שכתב טוקבקיסט בתגובה לידיעה על השינוי ביאהו: "ככה זה בהייטק. הולכים עם הילד לג'ימבורי ושולחים מייל מהנייד, משכיבים את האישה לישון וממשיכים לדבר אל תוך הלילה מהסלון עם פיג'מה". וזה בדיוק כך.

אז בואו נפזר את מסך הערפל ונחזור למשרדים. נשקיע את המאמצים הראויים בעבודה ונדרוש מהמעסיקים להחזיר באותו מטבע: לשחרר הורים בזמן כדי שיגיעו לאסוף ילדים מהגנים, לעזוב אותנו לנפשנו אחרי הצהרים או לפחות להגביל את הפעילות. 

מאוד יכול להיות שזה רק צעד נוסף בדרך להפוך לעבדים מודרנים. העובדים של יאהו ושל מי שהולך בעקבותיה יחזרו למשרדים בלי שום הכרת תודה – לא מתאים לכם? לכו.

במקרה כזה, אני מקווה שהעובדים יתנערו מתישהו. קחו למשל את המאבק החשוב של התנועה "שמים את המשפחה במרכז". יכול להיות שצריך שיהיה יותר רע כדי שיהיה יותר טוב, אבל תמיד עדיף לראות בדיוק מה המצב כדי להחליט אם זה טוב לנו או לא.

ובינינו, אפשר לקבוע תור לרופאה גם מהמשרד.