לאחר סאגה משפטית שנמשכה קרוב לארבע שנים, הגיע לסיומו הסכסוך העסקי בין השותפים לשעבר, איש העסקים צביקה אסור ומעצב האופנה יוסף פרץ, אשר פעלו יחד במותג יוסף קז'ואל. החודש, כשנתיים מאז החל הדיון בערעור של אסור ודוד דרור על חיובם בפיצוי על סך 200 אלף שקל, כפי שפסק ב-2011 בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל בית המשפט העליון את טענותיהם של המערערים, וביטל את הפיצוי שנפסק בשל אי-העברת מניות החברה שכשלה.
בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון, חויבו המעצב יוסף פרץ ושותפו עופר אוחנה להשיב לאסור ודרור את הפיצוי בסך 200,000 שקל, שקיבלו בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולשלם לאסור ודרור את הוצאות הערעור בסך 40,000 שקל.
דרכיהם של פרץ ואסור הצטלבו בשנת 2007, לאחר שיוסף הקים יחד עם שותפו עופר אוחנה את המותג "יוסף קז'ואל". חודשים ספורים לאחר היווסדה של החברה, הצטרף אליה איש העסקים צביקה אסור, שעבד עם חברות האופנה פוקס וג'אמפ, ובעבר היה שותף ברשת אירית. החברה לא הצליחה כמצופה, ובשנת 2009 נחתם בין הצדדים הסכם פירוד שעמד במרכז התביעה של יוסף והערעור של אסור.
על פי הסכם זה יקבלו פרץ ואוחנה את שלוש חנויות המותג וירכשו את המלאי שנותר בחנויות במחיר עלות. אסור ודרור, מצדם, יקבלו את מניות החברה המפסידה וימשיכו לייצר ולמכור תחת המותג יוסף קז'ואל עד סוף יוני 2009. החל מתאריך זה ואילך, נקבע כי שם המותג ישונה לשם שאינו מזוהה עם השם יוסף. עוד נקבע בהסכם כי במידה של הפרתו, ישלמו דרור ואסור סכום של 200 אלף שקל.
השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק בינואר 2011 לזכותם של פרץ ואוחנה, וחייב את אסור לפצותם ב-200 אלף שקל על הפרת תנאי הסכם הפירוד, בנוסף לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 50 אלף שקל. כאמור, אסור ערער לבית המשפט העליון בירושלים בנוגע לחיובו בפיצוי על סך כ-200 אלף שקל בגין הפרת ההסכם, בטענה שלא הוכח כי הפר את תנאי ההסכם. כאמור, העליון הכיר בטענתם של אסור ודרור וזיכה אותם מתשלום הפיצוי.
תגובות הצדדים:
בתגובה ראשונה לדברים אומר אסור, כיום שותף של המעצבת לילך אלגרבלי במותג הקז'ואל Made by Lilamist: "מבחינתנו, הצדק יצא לאור. בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי אנחנו לא צריכים לשלם את הקנס שהוטל עלינו. במילים אחרות, בית המשפט קבע כי לא הפרנו את ההסכם".
בתגובה לפסיקתו של בית המשפט העליון, מסר יוסף פרץ: "מר אסור הפסיד בצורה אבסולוטית וגורפת במשפט עצמו, כולל בבדיקת פוליגרף שבה יצא שקרן (העניין מצוין גם בפסק הדין של המחוזי, א"י). בית המשפט העליון בסך הכול פסק להחזיר לו את סכום הפיצוי".