>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

אמאל'ה, הריון!

 

"מתחילת ההריון אנשים באים אליי עם המשקעים שלהם ומבררים אם גם אצלי זה ככה, מתברר שלשאול אם ההריון שלי הגיע אחרי הפלה זו שאלה מאוד לגיטימית לאנשים מסוימים. מי ידע שהריון לא חייב להיות כזה נורא. אתה שומע סיפורי זוועות על בחילות ואשפוזים, ולשמחתי לי זה עובר מדהים.

 

"מי שהמציאה את המשפט 'הריון זה לא מחלה', היא אשה שההריון עבר לה מהמם, כמו שלי. אני לא יודעת למה, אבל אנשים רק משחירים לי, אני ממש מרגישה לא נעים עם זה שהכל בסדר עם ההריון שלי, שבמקום בחילות בוקר פשוט הייתי קצת יותר עייפה.

 

"נשים שואלות אותי, 'מה, עדיין לא התעלפת? לא הקאת? אין לך התכווצויות?', כשאני אומרת שלא, אז מבטיחים לי שבהריון הבא זה בטוח יקרה".

 

10 קילו יותר

 

"אני בחודש שמיני, וזה מצחיק איך אתה בונה פנטזיות וחלומות ומדמיין איך זה ייראה ואז הכל קורה ממש לא כמו שציפית. עכשיו קצת יותר קשה לי ברמה הפיזית. עליתי עשרה קילו, והיום אני שוקלת 55. קשה לי לקום מהמיטה, אני צריכה להתהפך, להזיז את הרגל לנקודה אסטרטגית, לאחוז במשהו שיתמוך ורק אז אני מצליחה לקום. כבד לי!

 

"בתקופות הכי מלאות שלי, כשהיה לי סנטר כפול, בטן נשפכת וחזה ענק שקלתי 48 קילוגרמים. משום מה, בהריון לא השמנתי, פשוט יצאה לי הבטן. הנה, אני אפילו באותה מידת מכנסיים.

 

"הטיפ הכי מצחיק שקיבלתי הוא שאם אניק, ארזה מהר. אתה מבין? במקום להסתכל על ההנקה כמו שזה, הדבר הכי מטורף בעולם, הגוף שלך מייצר מזון לתינוק שלך, אנשים מסתכלים על זה כעל דיאטה. זה מצחיק אותי. אתה מבין איזה אנשים משוגעים? והמשקל? אני מתכננת שהוא ירד מעצמו".

 

"בואו תגעו לי בציצי וזהו"

 

"כשאשה בהריון פתאום אנשים חושבים שזה לגיטימי ללטף לה את הבטן. יש לי חברים הומואים שמלטפים לי את הבטן וזה עובר לי סבבה, אבל יוני (רג'ואן, בעלה של מימון - ש.פ) לפעמים ממש מתעצבן, הוא לא מסכים שיגעו לי בבטן, בטח שלא גברים סטרייטים זרים.

 

"פעם אחת הלכתי ברחוב וגבר אחד בא והניח לי יד על הבטן, הייתי בהלם והורדתי לו אותה. לפני שהיתה לי בטן אף אחד לא נגע. זה מוזר ולא נעים, למה הוא מרגיש נוח לגעת? בואו תגעו לי בציצי וזהו".

 

"ההריון שינה אותי"

 

"אני בת 31, וסוף סוף התבגרתי. הייתי הרבה יותר רגישה לפני ההריון, אבל עכשיו אני מרגישה שהוא ייצב, איזן והכניס אותי לפרופורציות. אני בן אדם מאוד רגיש ואם גם ככה הייתי בוכה מפרסומות, אז עכשיו הבכי קצת יותר היסטרי. יחד עם זאת, אני חושבת שההריון הפך אותי לממש רגועה. למדתי לבחור את הקרבות שלי.

 

"בפסטיגל הראשון שעשיתי ראיתי את הבגדים של הרקדנים והתחלתי לבכות. חשבתי שהשמלות לא מתחברות למה שאני לובשת ולקחתי את זה קשה. למרות שתמיד הייתי מישהי שנותנת לאנשים לעשות את העבודה שלהם, הייתי יכולה להיות יותר דרמטית. אבל פתאום בפסטיגל האחרון שחררתי. גם יעל בר־זוהר, שעשתה איתי את הפסטיגל הראשון ואת הפסטיגל הזה ראתה את ההבדל, היא אמרה לי שאני רגועה בצורה קיצונית, שאני ממש קולית.

 

"גם המלחמות שלי הן אחרות, בוגרות ונכונות. נכנסתי לפרופורציות. אתה מבין שיש דברים בחיים ששווה להתעצבן בשבילם ויש דברים שלא. פעם הייתי מתעכבת על כל דבר. משיער ואיפור עד לוויכוח עם בן הזוג שלי, אבל פתאום למדתי איפה להילחם.

 

"השבוע ישבתי על הספה והתחילו לרדת לי דמעות, יוני נבהל וישר בא אליי שאל אותי אם זה בכי טוב או רע. בכיתי מאושר שנגמר הפסטיגל ועברתי את זה בשלום. לא יודעת למה. בהתחלה הייתי מתחילה לבכות על כלום. בכי זה כבר ממש לא העניין. אני רק שמחה שאני לא עצבנית כמו שחשבתי שאהיה".

 

"ההריון הפך אותי לרגועה". בקמפיין לתכשיטי פנדורה (צילום: אלון שפרנסקי)
"ההריון הפך אותי לרגועה". בקמפיין לתכשיטי פנדורה (צילום: אלון שפרנסקי)

 

תכירו: צ'ופצ'יק רג'ואן

 

"מגיל 12 אני מתכננת איך יקראו לתינוק שלי ומריצה שמות בראש. משום מה יש לי מלא שמות של בנות, אבל יהיה לי בן, ממש כמו שרציתי. וכל עוד הוא ברחם, השם הזמני שלו הוא צ'ופצ'יק.

 

"אהבתי מאוד את השם שמאיה בוסקילה ומתן נתנו לתינוק שלהם, לני. גם אני רציתי לקרוא לתינוק שלי ככה, והאמת שלא שללתי את השם הזה עדיין. יוני לא מוכן לדבר על זה אפילו, הוא אומר שזה מביא מזל רע, אז לפעמים אני צריכה להזכיר לו שאחרי הלידה יהיו לנו רק שמונה ימים להינעל על שם.

 

"מצחיק איך לא מצליחים לחשוב דווקא על הדברים שכולם מצפים ממך לחשוב עליהם. לא יודעת למה, אבל זה לא מעניין אותי. אני רק רוצה שייוולד ויהיה בריא. כשנסתכל עליו כבר נדע איך קוראים לו".

 

"אני רוצה להיות אמא קולית"

 

"אני חושבת שהמודל המושלם הוא אמא שלי, היא היתה אמא מדהימה בכל רמ"ח אבריה. הלוואי ואצליח להגיע לרמות הדאגה, הסבלנות ותשומת הלב שלה.

 

"כשהייתי ילדה אמא שלי היתה מאוד דאגנית. היא מספרת שכשהיינו תינוקות היא לא נתנה לאף אחד לגעת ולהרים אותנו. היום אני יכולה להבין אותה. אני קונטרול פריק ואני יודעת שאני הולכת להיות נטולת שליטה. מרגע הלידה ואילך אין לך מושג מה יהיה.

 

"בעיקרון אני רוצה להיות אמא קולית, כי יש בזה משהו טוב לילד כשיש איזון בין האמא לאבא. אם תמיד יש צד אחד יותר היסטרי וצד שני שליו ורגוע, אז אני רוצה להיות השלווה והרגועה, למרות שכולם חושבים שיוני יהיה הרגוע ואני ההיסטרית".

 

לפעמים חלומות (לא) מתגשמים

 

"כילדה חלמתי שאהיה זמרת מפורסמת עם מעריצים וחתימות, וזה קרה. אחרי 'כוכב נולד' התפרסמתי וקיבלתי חוזה תקליטים, ומאוחר יותר פתאום נסעתי לאירוויזיון, שזה קידם אותי לעבר הקריירה הבינלאומית שחלמתי עליה. דברים פתאום קרו, אבל אז העזתי לחלום על קריירה בינלאומית וזה לא קרה. אני יכולה להגיד לך שזה הפיל אותי לקרשים.

 

"השלמתי עם זה שכל נושא חו"ל לא יקרה בקונסטלציה שדמיינתי אותה: בחורה צעירה בת 25 שהולכת להצליח בכל העולם. כבר לא אהיה בת 25. אבל זה לא אומר שאני לא יכולה לעשות את זה בגיל 30 פלוס. תראה את הבחור שהוציא את גנגנאם סטייל. הוא לא צעיר וזמר כבר הרבה שנים, אבל שיר אחד הפך אותו לדמות בינלאומית. לא שללתי את האפשרות לעבור לחו"ל. אני מאוד אוהבת את אירופה, אולי איטליה.

 

"בינתיים אני פה וכבר שלוש שנים שאני מופיעה עם שמעון בוסקילה, יש לנו מופע שפרץ כל גבול אפשרי, אנחנו נהנים ומקבלים טפיחה על השכם. אני אומרת לעצמי, רצית קיסריה - קיבלת קיסריה, את יכולה להירגע עכשיו? לא? אז מה את רוצה נקסט? לעשות קיסריה לבד. יש לי הרבה מקום לפנטז על פסגות חדשות בקריירה, וזה חלום שאני עוד אגשים".

 

אחרי הלידה

 

"בטוח אקח חודשיים־שלושה של שקט תעשייתי, חופש. בלי הופעות ובלי כלום. ביטלתי את כל ההופעות ממרץ, כי אני מכירה את עצמי, אני מסוגלת להופיע עד היום האחרון.

 

"לא מפחיד אותי שישכחו אותי, להפך. יותר מפחיד אותי שאחרי חודש כבר ארצה לחזור להופיע כי יימאס לי להיות בבית. קח לדוגמה אשה שיולדת, מקבלת מחמאות, מורידה במשקל אחרי חודש ונראית מיליון דולר, היא עוד עשויה לחזור יותר סקסית ממה שהיא היתה בהתחלה. אני עשויה להסתכל במראה ולהגיד לעצמי, מה חשבתי בכלל? פתאום אחרי הלידה אני עלולה להבין שבאמת יש לי סיבה להתלבש בצורה סקסית".

 

ערק, סושי, לקשור שרוכים

ועוד כמה דברים ששירי מתכננת לעשות אחרי ההריון

 

אשרוך לעצמי את הנעליים. "פעולות פשוטות הפכו לבלתי אפשריות ויוני נאלץ לעזור לי לשרוך אפילו את שרוכי הנעליים החדשות שקנה לי במתנה".

 

אזמין סושי. "במהלך ההריון יש איסור לאכול דגים נאים ולצערי זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת".

 

אוריד צ'ייסר של ערק. "במהלך ההריון אומנם הרשיתי לעצמי לשתות כוס יין אדום מדי פעם, אבל למרות שאני לא חסידה של אלכוהול, אני מתגעגעת ליכולת לשתות מתי שבא לי ולהשתחרר".

 

אקפוץ במקום. "מהרגע שגיליתי שאני בהריון הפסקתי לרוץ ולקפוץ. תנו לי רק לקפוץ במקום ואני מאושרת".

 

אקנה כרטיס טיסה. "נכון, לא יהיה עליו תאריך, אבל עצם הידיעה שאני יכולה לעזוב את הארץ מתי שבא לי מרגיעה אותי".

 

אתחיל למדוד את הארון. "יש לי בגדים שלא לבשתי כבר חצי שנה, ואתחיל למדוד את הכל".

 

אנעל נעלי עקב. "עם עקב כמה שיותר גבוה, סתם כדי להיזכר בתחושה של איך זה להרגיש גבוהה".

 

אשכב על הבטן. "ויותר מזה אני מחכה להירדם על הבטן".

 

 

**את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

 

__________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס :