בת 57, אם לבת, גרושה, סיימה את לימודי עיצוב האופנה בשנקר ב-1987 והשיקה קולקציה ראשונה מחנות קטנה בצפון דיזנגוף שנה אחר כך.

 

מעצבת האופנה הגר אלמביק היא עוף החול של האופנה הישראלית. מיד בסיום לימודיה, בשנת 1988, פתחה חנות קטנה בסוף רחוב דיזנגוף בתל אביב, שם מכרה את עיצוביה הראשונים שאותם גם שיווקה לחנויות אופנה נוספות ברחבי הארץ. המותג שלה, הגרה, תפס תאוצה, והיא הנהיגה אותו קרוב לשני עשורים. לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים ולסכסוך עם שותפה העסקי, איבדה את המותג שנשא את שמה. היא לא נתנה לכישלון להפיל אותה, ובשבע השנים האחרונות פועלת תחת שם המותג אלמביקה, אותו הקימה עם חברתה ושותפתה העסקית, ד"ר ג'ודי פדלון.

  

למרות שמות המותג השונים, סגנונה של אלמביק נותר זהה: נוח, אסתטי, נשי, רלוונטי, ישראלי ועשיר בטקסטורות. בגדים מסביב לשעון ולכל עונה, שיש מי שמכנים אותם כקלאסיקה ישראלית. במילים אחרות, לפגוש בגד של אלמביק דומה לביקור במחלקת הסיפורת העברית בספרייה הציבורית: תמיד תמצאי שם משהו שייקלע לטעמך, ויחבור אל הדי.אן.איי האישי של כולנו.

 

 

בשבוע האופנה שנערך בתל אביב בשנה שעברה הציגה אלמביק אוסף שמלות מרשים שהתאפיין במשחקי פרופורציות ונפחים שיצרו צלליות מחמיאות ויצירתיות. היא הצליחה לנסח שפת עיצוב שלא ויתרה על הסגנון המוכר של המותג ופנתה לקהל לקוחות רחב המורכב מנשים בכל מידה. ומה תציג אלמביק הפעם?

 

 

הגר אלמביק. ''הרגע הכי משמעותי בקריירה שלי הוא בחינות הקבלה לשנקר'' (צילום: ינאי יחיאל)
הגר אלמביק. ''הרגע הכי משמעותי בקריירה שלי הוא בחינות הקבלה לשנקר'' (צילום: ינאי יחיאל)

 

 

מה מקור ההשראה לקולקציה שתציגי בשבוע האופנה גינדי תל אביב?

"ההשראות לקולקציה בתצוגה מתחילות בראשית המאה ה-20 וממשיכות עד היום. התקופה ההיא ראתה שינויים רבים וסימלה התחדשות, אנשים חיפשו להתקשט. סגנון האר-דקו פרץ והתאפיין בעיטורים גיאומטריים, והתקופה הזו גם מביאה לידי ביטוי באופן מדויק את השינויים של המהפכה התעשייתית – הנשים עובדות, פעילות, פעלתניות, יוצאות מהבית, יש תחושה של כוח נשי, סיפורי נשים. הן דעתניות, יש להן גם דעות פוליטיות, ואני מרגישה שזו בדיוק 'האישה שלי'. כל זה, כמובן, השפיע ישירות על האופנה: הצלליות של השמלות נהיות קלילות ונינוחות יותר, משחקים של שקיפויות, משהו מרפרף ומרחף, והקישוטים הגיאומטריים העוברים הפשטה ופירוק באותה תקופה. המעבר מהמראות הקשיחים והחנוטים למשהו קליל יותר, המתחשב יותר בצרכים ובגוף האישה".

 

את מי היית רוצה לראות בשורה הראשונה שלך?

"את הבת שלי, אותה אני הכי מעריכה מכולם וחשוב לי לשמוע מה היא אומרת. היא שותפה שלי לדרך, ואני מניחה שזה גם בשל העובדה שהיא מעורבת בעולם האופנה וההלבשה ויש לה עין לזה. חשוב לי לראות גם את ההורים שלי, ולגרום להם נחת".

 

 

''אני מאוד סקרנית לראות את התצוגות של כל המעצבים''. התצוגה של אלמביקה בשבוע האופנה תל אביב 2011 (צילום: אבי ולדמן)
''אני מאוד סקרנית לראות את התצוגות של כל המעצבים''. התצוגה של אלמביקה בשבוע האופנה תל אביב 2011 (צילום: אבי ולדמן)

 

 

מה התצוגה הכי מעניינת שאי פעם היית בה?

"תצוגה של ז'אן פול גוטייה בפריז, שנערכה בחורף בהאנגר גדול והיה שם קר מאוד. כחלק מהתצוגה, חילקו לכל האורחים כיסויים של נייר אלומיניום כסוף ומבריק להתכסות בהם, כמו מעילי גשם. כך יצא שכל הקהל הפך למעין תפאורה של התצוגה, היה בזה משהו מרהיב. בנוסף, אני חייבת לציין תצוגת אופנה שעשיתי בארץ בשיתוף המרכז לנפגעות תקיפה מינית. השתתפו בה 100 נשים, חלקן נפגעות תקיפה מינית, חלקן נשים לוחמות ומובילות דעת קהל שונות, והעוצמה ששררה במקום היתה חזקה מאוד ומרגשת. לא היתה עין שנשארה יבשה".

 

איזו דוגמנית היית רוצה לראות על המסלול שלך?

"תמר קרוון. היא אייקון אופנה נפלא ומקפידה לתבל את היומיום בצבע ובהומור. אנחנו מכירות כבר לא מעט שנים ולא אחת היא לבשה פריטים שלי, תמיד בדרכה שלה, ואני שמחה שהיא תהיה זו שתצעד עם העיצובים שלי בערב הפותח של שבוע האופנה. את ההופעה אנחנו ניצור יחד, אבל את התוצאה הסופית אראה רק על המסלול, אחרי שהיא תיתן את הטאץ' הסופי למראה. אני מאוד סקרנית לראות מה ייצא ואיך זה יהיה. זו חוויה חדשה ומרגשת".

 

איפה את מתעדכנת בחידושים בעולם האופנה?

"את הנעשה בעולם האופנה אני סופגת מכל עבר. מגזינים, נסיעות לחו"ל, פה ושם ברשת. אין לי משהו קבוע. ספרי היסטוריה של האופנה מאוד מסקרנים אותי, ואני מוצאת את עצמי נמשכת אליהם יותר ויותר".

 

מה המגמה שהכי תפסה אותך בקולקציה שהכנת לעונה?

"אורנמנטיקה גרפית וגיאומטרית, והשילוב של זה בהתייחסות לגוף. אפשר לקרוא לזה הגרפיטי של הגוף".

 

אם לקנות פריט אחד החורף, איזה פריט זה יהיה?

"ז'קט באשר הוא! העונה זה ממש 'שובו של הז'קט'. צמר, עור, קטיפה – ז'קט הולך עם הכול, ליום או לערב. ז'קט טוב הולך עם טי שירט, עם גולף, עם גופייה".

 

איזו תצוגה לא תפספסי בשבוע האופנה גינדי תל אביב?

"אני מאוד סקרנית לראות את התצוגות של כל המעצבים, ואעשה כל מאמץ להגיע לכולן".

 

 

קולקציית סתיו-חורף 2012-13 של אלמביקה (צילום: ינאי יחיאל)
קולקציית סתיו-חורף 2012-13 של אלמביקה (צילום: ינאי יחיאל)

 

 

ספרי על הרגע המשמעותי ביותר בקריירה שלך כמעצבת.

"באופן חד משמעי, הרגע הכי משמעותי בקריירה שלי הוא בחינות הקבלה לשנקר. רק אז בעצם הבנתי כמה אני רוצה וחייבת את זה. כשניגשתי לבחינות עוד לא ידעתי כמה או למה זה משמעותי עבורי. רק אחרי שנתנו לנו בדים ואמרו לנו לפנטז עם חומר הגלם ולייצר ממנו צורה, בגד, אז זה התחיל לבעור בי ורציתי את זה בכל מאודי. אחרי המבחנים הרגשתי שאין דבר שאני רוצה יותר וזה באמת היה רגע מכונן, סוג של התגלות".

 

מיהו המעצב בעולם שאת נושאת עינייך אליו?

"תמיד מאוד קשה לי לבחור אחד, אבל לאחרונה ראיתי תצוגת אופנה שריגשה אותי במיוחד. זו היתה קולקציית אביב-קיץ 2013 של בית פנדי, בעיצוב של קרל לגרפלד וסילביה ונטוריני פנדי. הם הציגו משב רוח מרענן, סיפור של פרופורציות, צבעים וחיתוכים מלאי יופי, שמאוד ריגשו אותי".

 

את עבודתו של איזה מעצב ישראלי את הכי מעריכה?

"לשמחתי, בארץ יש רבים וטובים, ואני מעריכה מאוד את חבריי המציגים באירוע האופנה הנפלא הזה. לצדם אני גם מאוד אוהבת את קבוצת המעצבים הישראלים הנוספים העובדים כאן, ובהם רונן חן, מאיה נגרי ונעמה בצלאל".