הדפסה
לכתבה באתר
מי שמכיר את קים אדרי, נערת ישראל לשנת 2011,
יודע שהיא תמיד במצב רוח טוב. אדם שמחייך אל החיים ומקבל מהם יחס דומה בחזרה. בימים אלה הכל שונה מאוד.
>> בואו להיות חברים של מלכות היופי בפייסבוק!
קים היא תושבת שדרות ולכן היא וכל משפחה חיים בתחושת מלחמה. "זה נורא", היא אומרת בכנות, "אנחנו חוטפים הכי הרבה. אנחנו לא יוצאים מהממ"ד כל היום וזה מתיש. הגענו למצב שהאחים הקטנים שלי מחזקים אותי ואת ההורים שלי, זה פשוט מטורף".
בגלל ששדרות קרובה כל כך לעזה, הרעש חזק מאוד וכמעט בלתי פוסק. "גם אם אין אזעקת צבע אדום אנחנו שומעים את ההפצצות של חיל האוויר שלנו וזה נשמע כאילו נופל בבית קסאם. הרחובות של שדרות נטושים, אפילו חתולים כבר לא מסתובבים".
קים משרתת בצבא ומתוקף תפקידה חייבת להיות זמינה להקפצה כל הזמן: "במסגרת התפקיד שלי אני מגיעה לכל הזירות שבהן נופלים טילים. אני פוגשת אנשים, תקשורת, חיילים. מכירה כבר את כולם", היא כמעט מחייכת.
ביום שבו חוסל רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי, היא היתה באודישנים בתל אביב. "בשמונה בערב פתאום המפקד שלי מתקשר אלי ואומר 'תגיעי דחוף לבסיס'. בדרך הביתה לא נסעתי דרך הערים אשדוד ואשקלון, שהיו מופגזות, אלא דרך כביש עוקף. עליתי על מדים והייתי בבסיס עד אחת בלילה. זה כל כך הזוי שלפני חודש הייתי באודישנים באמסטרדם ובפריז ועכשיו אני פה במלחמה".
"אנחנו סופגים את זה כבר שנים, יום יום"
החיים מתנהלים כל הזמן תחת איום, קים מספרת. "הרבה פעמים האזעקה תפסה אותי באמצע נסיעה, עצרתי את הרכב ונשכבתי על האדמה. אנחנו סופגים את זה כבר שנים יום יום, זה כבר הגיע לקצה".
לפני כשנה ייצגה קים את ישראל בתחרות מיס יוניברס. היא נשארה בקשר קרוב עם שותפתה לחדר, הנציגה מאוסטרליה. "היא כל הזמן מזמינה אותי לבוא אליה. אולי אחרי שאשתחרר".
שביט ויזל: החברים מבארי באים להתארח בתל אביב
שביט ויזל, מלכת היופי לשנת 2010,
גדלה בקיבוץ בארי שגם הוא נמצא בשנים האחרונות בקו האש. כיום היא בתל אביב
אבל חיה את מה שקורה בבית. "לומדים לחיות עם זה, כמה שזה מצער. את כל הזמן בקרבת מרחב מוגן, מודעת למצב.
"לפעמים זה גם תופס אותך לא מוכן, אני חוויתי נפילה ליד הבית שלי בלי אזעקה. כל החלונות של הבית התפוצצו. זה נורא מבהיל.
"חברים מבארי באו אלי עכשיו להתארח. להורים שלי יש עבודה אז הם לא יכולים לעזוב הכל, אבל כשהם יכולים הם באים".
בשנה האחרונה, כאמור, שביט היא תל אביבית וכך מצאה את עצמה שוב עם אזעקות. כלמודת ניסיון, היא לא נלחצת: "בתל אביב אין את התחושה שיש בקיבוץ, שיש ממש כמה שניות למצוא מחסה. האזעקה של הצבע האדום עצמה נורא מבהילה. כאן יש אזעקה יותר ממושכת ויותר זמן ללכת למרחב מוגן".
שני חזן: "מה שהחזיק אותי - להישאר אופטימית"
מלכת היופי לשנת 2012, שני חזן,
אמנם רחוקה מהאירועים כתושבת הקריות ובכל זאת, היא קשובה מאוד למה שקורה. "בימים האלה אני חושבת הרבה על תושבי הדרום. לפני שנים לא רבות אנחנו חווינו אותו דבר בצפון ואני מבינה בדיוק מה הם מרגישים.
"אני זוכרת שזה הטריף אותי, לשבת בממ"ד בלי לעשות כלום. רק רציתי שזה ייגמר. אני יודעת כמה זה קשה ומתסכל אבל חשוב לשמור על קור רוח ולהישאר אופטימיים. זה מה שהחזיק אותי".
שני חיזקה השבוע את תושבי הדרום גם בבלוג האישי שלה.
עדי סאסי: תודה ללוחמי כיפת ברזל
עדי סאסי, נערת ישראל לשנת 2010,
גדלה בבאר שבע ובחודשים האחרונים היא בתל אביב. "עצוב לומר, אבל אני די רגילה לשמוע את האזעקות אז אני לא כל כך נלחצת. כשיש אזעקה אני פשוט נכנסת לממ"ד ומייחלת שכיפת הברזל תיירט את הטיל.
"אני מאוד דואגת למשפחתי בבאר שבע, הם נמצאים באיום מתמיד ובפחד גדול. אני צמודה לחדשות וכולם מעדכנים אותי אחרי שיש אזעקות".
עדי זוכרת איך לפני כשנה נסעה עם אחותה ועם חברות בעיר ולפתע נשמעה אזעקה. "עצרנו את הרכב ורצנו לבניין קרוב, שם כמובן הסתתרו דיירי הבניין. רובם היו אנשים מבוגרים שהתקשו לרדת במהירות במדרגות. אפשר היה לראות את הפחד של כולם בעיניים".
שקט, נחת ושלווה, זה מה שעדי מאחלת לכולם, "ובעיקר שנמשיך לשמור אחד על השני ולהשרות תחושת ביטחון. בנוסף אני רוצה להגיד תודה ללוחמי כיפת הברזל, שבלעדיהם הפגיעה בנו הייתה חמורה הרבה יותר".
בר מרום: "התל אביבים ממשיכים את החיים"
בר מרום, מלכת החן לשנת 2011,
היא לא רק סטודנטית עסוקה ובעלת טור בענייני אופנה וסטיילינג.
בין שאר עיסוקיה היא עובדת כברמנית בבר המבוקש ועד הבית בשדרות רוטשילד, לכן היא יכולה לספר מקרוב איך מגיבים הבליינים לאירועים: "אמנם ירדה העבודה אבל עדיין מגיעים אנשים, התל אביבים בכל זאת ממשיכים את החיים.
"אני עוד לא יודעת איך הפיגוע באוטובוס ישפיע. נראה לי שהחיים ממשיכים, יצא לי להיות במסעדה ובחנות בגדים וראיתי שאנשים אומנם מסתכלים אם יש מישהו חשוד אבל עדיין יושבים בחוץ ושותים קפה. אותי הפיגוע הזה הלחיץ. לפעמים אני נוסעת לאוניברסיטה באוטובוס, החלטתי לעבור בינתיים למוניות.
"אתמול נפל טיל ליד השכונה שבה גדלתי בראשון לציון, ממש קרוב לבית. זה מפחיד. העיקר לחזק את חיילי צה"ל, לקוות שיהיה שקט בדרום ובמרכז ושזה ייגמר כמה שיותר מהר".
____________________________________________________________________________________________________________
עוד כתבות באתר מלכות היופי:
