לשנה הבאה בישראל הבנויה (2): מה העירייה עושה למענך השנה?

אם בכתבה הראשונה על הפרויקטים הגדולים שמתוכננים לקום השנה ברחבי הארץ, נסקרו הפרויקטים שקשורים באדריכלות נוף וסביבה - פארקים, טיילות, כיכרות ומזרקות - הפעם מדובר על מבנים ציבוריים של ממש: היכלות מוזיקה, אולמות ספורט, גשרים, מתחמי חינוך, בידור ופנאי. הנה סקירה של הפרויקטים הבולטים שאמורים לקום השנה ברשויות המקומיות ברחבי הארץ - וגם אלה שהובטחו לקום ועדיין לא עשו זאת. אולי בגלל שנת הבחירות, ואולי מהסיבות הנכונות של השקעה בתושבים, הפרויקטים מגוונים ובחלקם מושקעים מאוד. המבחן האמיתי יהיה, כמובן, לא בשלב ההדמיות שנראות כאן - חלקן לראשונה - אלא במבחן התוצאה.

ראש העין: היכל המוזיקה

כמעט כל עיר בישראל מבקשת תג זיהוי אישי, מה שנקרא "מיתוג עירוני", שיגדיר את זהותה וימשוך אליה תושבים ומבקרים. חולון היא עיר הילדים, תל אביב היא עיר ללא הפסקה, ועכשיו ראש העין מבקשת להכתיר עצמה כעיר המוזיקה הישראלית. לב האזור הוותיק בעיר עומד בפני חידוש, שבמסגרתו יקומו כמה מבני ציבור וביניהם היכל מוזיקה חדש, הכולל מוזיאון כלי נגינה.

הקומפלקס, בתכנון משרד האדריכלים ליואי דבוריינסקי, ישתרע על פני 2,500 מ"ר וייבנה על יסודותיו של מבנה ישן. בנייתו כבר החלה והיא אמורה להסתיים עד סוף 2013, בתקציב של כ-22 מיליון שקלים. המבנה מורכב משני גושים בצורת האות ר', שיחופו בטיח ובפח אלומיניום לבן. כמה כניסות יובילו אליו, והוא יכיל חצרות פנימיות. את תשומת הלב מושך אולם הקונצרטים הצנוע, המיועד ל-200 איש בלבד. לוחות עץ ייעודיים יחפו את קירותיו בשאיפה לייצר אקוסטיקה מצוינת. ההדמיות נראות מבטיחות, נותר לחכות לתוצאה.

באר שבע

אחרי שבעבר הייתה אחד המקומות המרתקים באדריכלות הישראלית, ושקעה לתוך נמנום והזנחה, בירת הנגב נמצאת בשנים האחרונות בתנופת בנייה - בעיקר של קניונים ענקיים שמנסים לשרוד, אך יש גם מאמץ לחדש את העיר העתיקה והמנוונת (אך זו נהרסה במידה רבה בגלל אותם קניונים שלא מפסיקים להיפתח), ולפתח מבני ציבור חדשים. הגרעין ההיסטורי ומערכת הרחובות של העיר העתיקה, הבנויה שתי וערב, מולידים את הפרויקטים הבאים:

• באר אברהם
  

מרכז המבקרים הזה בא לספר את סיפורו של אברהם אבינו, ולשפוך אור על משמעות שמה של העיר. המבנה קטן יחסית (1,400 מ"ר) וממוקם בנקודת המפגש בין העיר העתיקה לנחל באר שבע, שעל גדותיו הוקם פארק ענקי בהשקעה גדולה. הכניסה למבנה מנסה להידמות ליריעת בד מורמת, עשויה בטון, הנתמכת על ידי מוט פלדה ומובילה למבואה שבה מגוללים את סיפורו של אברהם. המבנה מחופה בטיח כורכרי בגווני צהוב, ביריעות בד ובאלמנטי מתכת בגוון ארד, כדי לשוות למבנה מראה מדברי. את הפרויקט מתכנן המשרד הבאר-שבעי הוותיק "ארמון אדריכלים", והוא אמור להיחנך במארס. תקציב מוערך: כ-18 מיליון שקלים.

• פארק המדע
  

המרכז הזה היה אמור להיפתח מזמן, וחנוכתו נדחית שוב ושוב. כעת מבטיחים שזה יקרה בחורף הקרוב. מדובר על אחד הבניינים העתיקים היפים ביותר בבאר שבע, עיר שאינה שומרת על מבניה הישנים, וכבר בכך יש בשורה טובה. "פארק קרסו למדע" הוקם על בסיס בניין עותמאני מפואר, שנבנה ב-1914 כבית ספר לילדי השייחים הבדואים באזור, ושימש אחרי קום המדינה כבית החייל של באר שבע עד שנות ה-80. את המתחם, שנמצא מול פיקוד הדרום והמסגד של באר שבע, מתכנן האדריכל אילן פיבקו (שזכה בתחרות לפני יותר מעשר שנים). קרן רש"י והעירייה מממנות את הפרויקט, שמשתרע על פני 17 דונם ותקציבו הנוכחי נאמד בכ-160 מיליון שקלים.

עבודות ההקמה של מתחם המדע (צילום: פארק קרסו למדע)

המבנה העתיק עבר שימור, ואליו מצטרפים מבנים מנדטוריים סמוכים ואגפים חדשים. אולמות התצוגה משתרעים על פני 5,500 מ"ר, ש-1,500 מ"ר מהם משוקעים מתחת לפני האדמה. מסביבם מתוכננות מדשאות ואזורי מנוחה. 13 תערוכות אינטראקטיביות, קבועות ומתחלפות, יציגו בין היתר: הדמיה של כור גרעיני; מיצג של טכנולוגיות מיקרו-אלקטרוניקה; השפעת הגנטיקה; והדרכים להעברת מידע באמצעי התקשורת.

לאחרונה נסגר הפארק מאחורי גדר גבוהה, החוסמת את הגישה החופשית אליו. כשבצד השני של הרחוב העין נחסמת בחומה של הבסיס הצבאי, נותר רק להצטער על ההחלטה הזו. אפשר לדמיין איזו אטרקציה עירונית תהיה כאן לתושבים ולתיירים, אם יסירו את עמודי הברזל המרתיעים.

חיפה

פרנסי העיר מנסים למשוך את הצעירים העירה ולבלום את בריחתם, ובמסגרת המהלך הזה מופגנת נוכחות גם בגזרת מבני הציבור, השעשועים והמסחר: האצטדיון החדש בפאתי העיר הנמצא בהתהוות, פארק מדעי החיים שעליו דיווחנו כאן, ומספר בלתי נתפס של 39 מלונות בוטיק המוקמים בימים אלה ברחבי העיר - כולם מבקשים להעלותה על מפת התיירות.

• "מרכז סוהו"
  

מה לא עושה העירייה כדי לשכנע שהעיר התחתית חיה ובועטת בכל שעות היממה? קמפוסים נחנכו, רחובות רוצפו, מסיבות רחוב מתרחשות בימי שישי אחר הצהריים, וברחוב הנמל מתוכנן פרויקט "soho בנמל", שהוא "מרכז בילוי ואמנות בהשראת תחנת הרכבת במילאנו", כפי שאוהבים להבטיח אנשי השיווק של הפרויקט. יש מי שהקונספט של הפרויקט יזכיר לו דווקא את מתחם "התחנה" בתל אביב. כך או כך, המתחם, שישתרע על פני 6,000 מ"ר, יעוצב בידי האדריכל האיטלקי מיקלה סימאונה. הוא יתמקם בתוך פסאז' תעשייתי שישנה את ייעודו, ויהפוך לשדרת גלריות וחנויות שהציבור פוסע ביניהן על החומר שאי אפשר בלעדיו: דק-עץ. במתחם, כך מקווים, יוקמו עשרות יחידות סטודיו לאמנים מכל התחומים. נותר לקוות שלא מדובר בעוד קמפיין מדשדש, שהאמנים יישארו בעיר התחתית ושהחיפאים והסטודנטים יעדיפו להתגורר ברחובות הסמוכים לנמל - ולא יימלטו מכאן אחרי הביקור.

• היכל הספורט רוממה
  

היכל הספורט הוותיק, המארח משחקי כדורסל (וגם את ה"פסטיגל" בחנוכה), עומד להיפתח אחרי החגים במתכונתו החדשה, אחרי השקעה של כ-40 מיליון שקלים. האדריכלים דינה אמר ואברהם קוריאל הכפילו את מספר המושבים - מ-2,500 ל-5,000 – כדי לעמוד בתקן היורוקאפ והיורוליג. הכיסאות מסודרים כעת סביב פרקט חדיש, והכניסה לכל יציע מסומנת בצבע שונה - צד אחד בצבעים קרים והשני בחמים. הישג משמעותי של הפרויקט נמצא דווקא מחוץ לאולם: כשהחליטו בחיפה להקים אולם שעומד בתקני היורוליג, הייתה התלבטות אם להשאיר אותו במקומו ולחסוך כסף רב, או להוציא הרבה יותר ולבנות עוד מבנה ציבורי מחוץ לעיר. בשונה מאצטדיון "סמי עופר", כאן המחשבה הירוקה ניצחה. לא יהיה ניתן להגיע לכאן ברכב פרטי, וקניית כרטיס למשחק תכלול נסיעה באוטובוס מתחנת חוף הכרמל או מתחנה מרכזית המפרץ. בהחלט חידוש ישראלי.

כרמיאל: כפר הסטודנטים "איילים"

המתכון המקובל להחייאת עיר ישראלית, או אזור מוזנח בה, הוא עידוד סטודנטים ואמנים להתגורר בה. לפעמים זה מצליח. "פארק אלון" בכרמיאל סבל מהזנחה מתמשכת, והעירייה זיהתה את הפוטנציאל. בשיתוף עמותת "איילים", שמקדמת התיישבות צעירים בנגב ובגליל, הוחלט על הקמת כפר סטודנטים.

משרד האדריכלים הצעיר "זרתא" (ישי בידר ואביבה פרידמן), הפועל אף הוא בפריפריה – מושב נתיב העשרה – מתכנן כאן מתחם ובו כ-12 מבנים בני קומה אחת, ששטח כל אחד מהם הוא כ-160 מ"ר. כל מבנה כזה מחולק לשתי דירות, המיועדות לשלושה שותפים כל אחת. שלב א' עתיד להסתיים בעוד כחודש. התקציב, כולל בינוי ופיתוח, מוערך ב-7.5 מיליון שקלים.

ירושלים: הפארק התת-מימי

אם באר שבע ביקשה להתחדש בחוף ים (כפי שדיווחנו אשתקד, ולמרבה הצער הפרויקט לא הושלם למרות ההבטחה), הרי שהירושלמים עומדים לקבל מצפה תת-ימי. זה יקרה בגן החיות התנ"כי, והעירייה גייסה לצורך הפרויקט 80 מיליון שקלים. 

חוף ירושלים. האקווריומים במתחם התת-מימי (באדיבות גן החיות התנכי)

"ירושלים היא העיר הראשונה שבה יהיה גם ים תיכון וגם ים סוף, יותר לא יוכלו לומר שאין ים בירושלים", מסביר ראש העירייה, ניר ברקת, את ההיגיון מאחורי הפרויקט. הפארק התת-מימי ישתרע על כ-6,000 מ"ר ויורכב מסדרה של אקווריומים ענקיים. יינתן דגש על בתי הגידול של הים התיכון ועל אוצרות הטבע של ים סוף, וכמו כן יוקם "מרכז חינוכי להכרת העולם התת ימי הסובב את ישראל" שבו יתקיימו פעילויות חינוך, לימוד ומחקר.

רחובות

לעיר הוותיקה יש אמנם לב היסטורי משמעותי, אך בעשורים האחרונים הוא מאבד מכוחו לטובת שכונות רבות שמוקמות סביב הליבה הישנה. "רחובות החדשה" היא שכונה כזו, שבה התעורר הצורך במבנים קהילתיים שישרתו את האוכלוסייה הצעירה.

בעקבות תחרות נבחרה הצעת משרד האדריכלים קימל-אשכולות (אדריכל אחראי: אילן כרמי), שמקים תשלובת של מרכז קהילתי (1,800 מ"ר) וספרייה עירונית (500 מ"ר). המרכז הקהילתי מגדיר את צומת הרחובות הסואנים, והספרייה מגדירה את המרחב הציבורי מהצד השני. בהדמיות ניתן לזהות מערכת של קווים אנכיים, ומדובר במערכת של פאנלים מתועשים שכוונונם יאפשר הצללה מלאה של זכוכיות המבנה מקרני השמש המערביות והמזרחיות. ליבו של הפרויקט הוא החצר המוצלת, שאמורה לשמש את התושבים בשעות אחר הצהריים והערב. הפרויקט נמצא בשלבי מכרז קבלניים ועתיד להסתיים עד סוף 2013.

• בתוך כך, היכל התרבות (שאותו כבר סיקרנו כאן) נמצא עדיין בבנייה, שאמורה להסתיים באוגוסט 2013. אפשר כבר להבחין במבנה החדש, שמתכנניו מנסים שלא יתחרה בבית העם ההיסטורי, שעל בסיסו הוא מוקם.
  

ראשון לציון

העיר הגדולה ביותר בגוש דן (אחרי תל אביב-יפו) היא גם הדרומית ביותר בו, ולכן היא מסוגלת להמשיך ולהתרחב. בעוד שההתפשטות של ראשון לציון לא נפסקת, שטחים עצומים בעיר עצמה נותרו יתומים ולא מטופלים. בימים אלה מתוכננים פרויקטים שונים במרכז העיר ובפרווריה: הקמת הגימנסיה הריאלית- בית ספר תיכון בגובה 6 קומות, בניגוד למקובל בישראל שבה בתי הספר נמוכים (תכנון: אליקים אדריכלים); הקמת פארק צריפין ושיפוץ רחוב רוטשילד במרכז העיר הישנה.

• בראשון לציון מערב, בסמוך למכללה למינהל, יקום מרכז ספורט (בתכנון משרד האדריכלים v5), המשתרע על כ-20 דונם וכולל מבנה מרכזי בן קומתיים ששטחו 5,000 מ"ר. בסמוך מתוכננת בריכת שחייה, אזורים מוצלים ומדשאות רחבות ידיים. הפרויקט עולה 45 מיליון שקלים, בנייתו החלה לאחרונה ואמורה להימשך כשנה וחצי. המרכז אמור לשרת 80 אלף תושבים, שאינם זוכים ליהנות כיום ממרכז ספורט במרחק סביר מבתיהם.
  

טבריה: שיקום כיכר רסקו

כחלק מהתחדשות מרכז העיר טבריה, יוצא לביצוע בעוד כחצי שנה פרויקט נוסף: שיקום כיכר רסקו. שטחו של הפרויקט (בתכנון מילוסלבסקי אדריכלים) הוא 10 דונם ותקציבו נאמד ב-5 מיליון שקלים. כלי הרכב שמסתובבים היום בכיכר יורחקו ממנה, מתוך כוונה להחזיר את הולכי הרגל למרחב הציבורי. פרגולה תסוכך על חזית בתי הקפה והחנויות, ובמרכז הכיכר יוקם מה שמכנים פה "יער עירוני" (בנוסף לעצי הדקל שיישתלו סביב), ובמלים פשוטות: קצת ירוק בעיניים.  

הדמיית שיקום כיכר רסקו בטבריה (באדיבות עיריית טבריה)

נהריה: גשר המיתרים

כשהאדריכל הקטלוני סנטיאגו קלטרווה טבע את המינוח "גשר מיתרים", הוא בוודאי לא העלה על דעתו כמה לקוחות יהיו להמצאה הזו בארץ הקודש. אחרי שער הכניסה לירושלים והשער בכניסה לפתח תקווה, גם נהריה ביקשה אייקון מרשים. בימים אלו נמצא בהליכי תכנון מתקדמים "גשר המיתרים", בתכנון משרד האדריכלים כנפו-כלימור (אדריכל אחראי: דוד כנפו). הגשר, שהקמתו תעלה כ-15 מיליון שקלים, יוקם בצומת הכניסה לעיר - הצטלבות כביש 4 ושדרות הגעתון – ואלה הם נתוניו: גובה של שישה מטרים; אורך של 140 מטרים; גובה התורן המרכזי: כ-50 מטרים.

אילת

בעיר הדרומית ביותר בישראל עתידים להיחנך מבנים רבים בשנים הקרובות, ובראשם שדה תעופה בינלאומי חדש שיחליף את הקיים, קריית ספורט בינלאומית ובניין העירייה שתכנונו נקבע בסיום תחרות אדריכלים. אולם הספורט בצאלים, שאת הקמתו סיקרנו בשנה שעברה, נמצא בהליכי בנייה מתקדמים ועתיד להיחנך עד סוף השנה. על הפרויקט מופקד משרד האדריכלים מוטי בודק (אדריכלים אחראיים: אדריכל אייל פורמנסקי ואדריכל דן שפירא).

>> לכתבה בראש השנה אשתקד: הפרויקטים של תשע''ב