הדפסה
לכתבה באתר
הטלפון במשרדי אדריכלות רבים לא הפסיק לצלצל בחודש פברואר השנה. כחלק ממסקנות דו"ח טרכטנברג, בעקבות המחאה החברתית של הקיץ שעבר, נחקק חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש, ואנשי המקצוע נקראו לתרום את חלקם למערכה מורכבת: בניית כ-1,500 גני ילדים ברחבי הארץ, חלקם באופן מיידי כדי שייפתחו בשנת הלימודים שמתחילה כעת. בחלק מהעיריות החליטו להיחפז ולבנות מיידית (בדרך כלל להאיץ בנייה של מבנים מתוכננים ממילא), ובאחרות התהליך לקח זמן ממושך יותר - ימים יגידו אם ההמתנה הזו תביא למבנים טובים יותר בטווח הארוך.
>> ואיך נראים גנים ובתי ספר מעוררי השראה ברחבי העולם? הצצה פנימה
המדינה הטילה על הרשויות המקומיות לממש את החוק בתוך שלוש שנים אמנם, אך הנבחרים המקומיים נלחצו – אולי משום שמדובר בשנת בחירות - והציבו את העוסקים במלאכה בתוך סד זמנים צר במיוחד. לכל גן הקציב משרד החינוך 675 אלף שקלים, וכל עירייה - בהתאם ליכולותיה - הוסיפה תקצוב משלים.
בסיור ברחבי הארץ, שבוע אחד לפני פתיחת שנת הלימודים, מתגלים אתרי בנייה בלתי גמורים שצריכים להסתיים במהירות הבזק, ומתברר גם שתהליך הבנייה המואץ לא תמיד הותיר זמן לחשיבה מעמיקה. יש תחושה "ששמו את הטיח לפני הקירות", אומר בחיוך מהוסס האדריכל שוקי שושני, שתיכנן גן ילדים בגבעתיים שייחנך ביום שני הקרוב.
תכנון גן ילדים נשמע לכאורה כחלומו הרטוב של כל מתכנן, וכשמתבוננים על גני ילדים ופארקי שעשועים בעולם נראה שהשמיים הם הגבול. אלא שהמציאות הישראלית לא מותירה הרבה מקום לפרשנויות יצירתיות. טרם שרטוט הקו הראשון על מסך המחשב, נאלצים האדריכלים לשנן חוברת תקנות מייגעת המכילה אוסף חוקים המגדירים את שטח הגן (128 מ"ר) ואת שאר חלליו, את שיעור הפתחים והחלונות ביחס למבנה, את השיפוע בחצרות ואפילו את גודל ארגז החול בחצר - 9 מטרים מרובעים, קובעת ההמלצה. וכמובן, על כל ילדי ישראל נגזר לחיות בתוך גדר מתכתית אפורה וגבוהה המקיפה אותם. למראית עין, היצירתיות היחידה באה לידי ביטוי בחומרי הגמר, במעטפת ובצבע.
ימים יגידו האם המשימה הלאומית הזו תוכתר בהצלחה, או שמא תותיר בנוף הבינוי הישראלי המצולק מפגעים נוספים. מה הצליחו האדריכלים לעשות? הנה הצצה לגני ילדים שייחנכו בשבוע הבא, ומבט מקדים על גנים שייפתחו בשנה הבאה:
נתניה: גן טרכטנברג הראשון
בקצה שכונת מגורים מבודדת, על רקע בלוקי מגורים טיפוסיים, ניצבת תיבה לבנה. בניין הקומתיים הזה נראה כמוסד ציבורי רשמי: בשונה מרוב הגנים בישראל, שהם חד-קומתיים ואינם מנצלים את שטחי הציבור היקרים והמעטים הפזורים בעיר, כאן מדובר במבנה דומיננטי ודחוס.
על התכנון אמון משרד האדריכלים גוטמן-אסיף. בייעודו המקורי, הבניין היה אמור לשמש כמעונות יום, אך לאחר שכ-90% מהקירות כבר נבנו הוחלט על שינוי מרחיק לכת בגלל סערת המחאה ותוצאותיה. המעטפת נותרה בעינה - "תוך מלחמה על האדריכלות ועל המקצוע", מצהיר גוטמן – כך שכאן בעצם הוכרז מבחינה היסטורית "גן טרכטנברג הראשון".
הייעוד המקורי והחזות מהווים יתרון, שכן כיתות הגן שונות זו מזו ואינן חלק מפס הייצור האופייני. את עיצוב החזיתות מדמים האדריכלים לעשיית מוצר אוריגמי, והמראה המחורר מושג דווקא בשל הרתיעה של גוטמן מהחלונות המזוגגים הסטנדרטיים, שאותם בחר לדחוק למישור הקיר הפנימי כשמערכת של קורות "מרחפת" במקביל. למרות זאת נעשו שינויים פנימיים, התאמת חללים והתאמות בחצרות, לפי הפרוגרמה שדרש משרד החינוך.
בקומת הקרקע ארבעה גנים. החלל המרכזי נראה מלמעלה כצלב ומייצר חללים משותפים לילדים, ובקצוות מפוזרים חדרי פטיו המחדירים אור טבעי. בקומה השנייה שתי מרפסות גדולות המשמשות כתקרת המפלס התחתון. בעירייה נרתעו בתחילה מהמפלס העליון, אך מורות החינוך המיוחד התלהבו מהחללים האינטימיים: הניתוק היחסי מהווה יתרון מבחינתן.
זהו גן הילדים הראשון שגוטמן מתכנן. את ההתנסות הוא מתאר כאמביוולנטית, ואת התהליך הוא מגדיר כ"מתיש ומעניין". הוא מתרעם על כך ש"האדריכלים לא בוחרים את הצעצועים ולא את החומרים, ויועצי הבטיחות והנגישות דומיננטיים מהם", מה שהקשה עליו למצוא את הערך המוסף, שמבחינתו מתבטא בעיקר בחללים המשותפים.
מעיריית נתניה נמסר: "הרשות המקומית ניסחה תוכנית תלת-שנתית והקימה גוף ייעודי לגיל הרך. לקראת שנת הלימודים הקרובה נוספו 24 כיתות גן, 10 נוספות ייבנו עד תום השנה האזרחית ולקראת שנת תשע"ד 40 נוספות. יש כיתות שהוסבו לכיתות גן, בבתי ספר יסודיים כמו 'יבנה' ו'בארי', והעיר נותנת מענה לכל הילדים בגיל 4 ולכל הילדים בגיל 3 המתגוררים בשכונות מוחלשות".
דרום תל אביב: גן ילדים בלב שכונת מהגרים
בלב שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, על צומת הרחובות ראש פינה ויסוד המעלה, ניצב כעת מבנה חד קומתי צנוע שנבנה במהרה בחודשים האחרונים, ועץ דקל מעטר את חזיתו. חזיתו הרשמית אינה חושפת את ייעודו, אך בין המבנה החדש לבניין המגורים הסמוך עובר שביל צר, שממנו ניתן להציץ לחצר הנסתרת ולגלות שאכן מדובר בגן ילדים.
המבנה מורכב משתי כיתות גן ובתוכניתו נראה כאות ר', המהווה חיץ בין השכונה לפנים הגן. לא מדובר בצירוף מקרים סתמי: "זהו מבנה ציבור, וילדים מבחינתי הם כמבוגרים ולכן המבנה צריך להיות מכובד", מסביר האדריכל הלל שוקן (אדריכלית אחראית: אפרת ברדז'יק). הילדותיות, לדבריו, מושגת באמצעות הממדים הקטנים. המבנה צבוע בגוונים בהירים, וניכרים לעין הקורות וקירות הבטון החשוף. הדופן האחורית של הגן שקופה יותר, ושורת עמודים עגולים מלווה אותה.
לא ניתן להתעלם ממיקומו של הגן באחד האזורים הדליקים ביותר בעיר מבחינה חברתית ופוליטית, ויש להדגיש שזו יוזמה של העירייה עוד בטרם נחקק החוק החדש. "זהו צעד מבורך", אומר שוקן, "שמצביע על העובדה שהעירייה לא מזניחה את אזוריה החלשים". האדריכל שאף להימנע מגדר ומסורגים על החלונות, אך נאלץ לציית לתקנים. "אני חש שנאת מוות לאלמנטים האלה, אני חושב שהאמריקניזציה והסטנדרטיזציה השתלטה עלינו לגמרי וזה הפך לטירוף של ממש. תקני הבטיחות חזקים מהמבנה", מתרעם שוקן.
מעיריית תל אביב יפו נמסר: "בשנה האחרונה נבנו 37 כיתות גן ברחבי העיר. 2,998 ילדי טרום- חובה ילמדו השנה בגנים, והעירייה מתכננת בניית 100 כיתות גן במסגרת יישום המלצות דוח טרכטנברג בשנתיים הקרובות".
בת ים: מעדיפים לחכות כדי לתכנן מהלך עירוני
כשהאדריכל ארז אלה מסביר על גני הילדים שהוא מתכנן בבת ים, הוא מצביע על הסכימה העירונית שעומדת להתחדש בשנתיים הקרובות בעוד 40 כיתות גן על פני 16 מבנים חדשים. לעומת מרבית העיריות שנחפזו להקים גנים, כאן המהלך שונה: צוות המשרד פתח במחקר עם היוודע החוק החדש, מיפה את השכונות, בחן את השטחים הפנויים ואת צרכי התושבים, ובדק כמה כיתות גן נדרשות. בניית מספר רב של מבני ציבור נראתה כהזדמנות אורבנית שאין להחמיץ. לכן הוחלט שהגנים לא ישמשו רק את הילדים אלא את התושבים בכלל, וגגות המבנים ישמשו גם כמגרשי טניס או כדורסל, קולנוע פתוח, ספרייה או גג ירוק. "חשבנו חמש שנים קדימה ולא נחפזנו בנתינת פתרון מיידי", אומר אלה.
(ראו סדרת הדמיות בסוף הכתבה)
בבת ים, עיר צפופה שבה מנסים לקדם התחדשות עירונית, הוחלט שהגנים ימוקמו ב"קו אפס" (צמוד למדרכה) ושאת הגדר המוסדית תחליף חזית הבניין. קו הקונטור יהיה שונה - מתעגל, ישר או ריבועי - בהתאם למישור הסמוך. לכל אחד מהמבנים תוכנן גרם מדרגות קשתי מבטון שמוביל לקומה עתידית. האדריכלים בחרו להשתעשע בתקנות המגדירות את כמות הפתחים, ובחרו למקם חלק משמעותי מהחלונות במרוכז על אחת החזיתות. האם זאת תהיה הצלחה אורבנית או ניסיון כושל? נצטרך לבחון את הגנים עוד כשנתיים.
מעיריית בת ים נמסר: "השנה ייפתח גן חדש אחד ו-15 נוספים ייפתחו בשנה הבאה, מתוך 40 גנים הנמצאים בתכנון. ניתן דגש לטיפול במרחב הציבורי תוך תכנון עתידי וניצול מרבי של השטח והוספת קומות. ההורים שביקשו לרשום את ילדיהם בשנה הקרובה שולבו באופן מיטבי במסגרות הקיימות".
גבעתיים: עד הדקה ה-90
השבוע, ערב פתיחת שנת הלימודים, הצבע על הקירות באשכול הגנים ברחוב המעורר בגבעתיים בקושי התייבש, ואנשי המקצוע עמלו על הנחת קורות הדק במרפסת. חלונות האלומיניום הצבעוניים והמבטיחים, הנראים בהדמיות, טרם הותקנו כשביקרנו כאן.
את המבנה, המשתרע על פני שלושה מפלסים, החלו לבנות לפני ארבעה חודשים. בגלל השיפוע התלול אפשר להיכנס מקומת הרחוב לכל אחת משלוש הכיתות (טרום-חובה וכיתת חינוך מיוחד). החלל הרב-תכליתי הממוקם במפלס התחתון ישמש גם הוא, בינתיים, ככיתת גן. בשונה מהפרוגרמה של משרד החינוך, הכיתות גדולות קצת יותר (150 מ"ר).
הצבעים שנבחרו לחזיתות, לקירות הפנימיים, לארונות המטבח ולמשקופים, חירור החזיתות והתקנת החלונות העגולים בשירותים נועדו לשוות מראה ילדותי, מסביר האדריכל שוקי שושני. הוא מציין, כאמור, שתהליך הבנייה היה מואץ: "המדינה הגדירה משימה לאומית והיא גובה מחיר באיכות הביצוע. כששנת הבחירות המקומיות ברקע ופוליטיקאים רוצים 'לעשות טוב' לבוחרים מתגבשת סיטואציה בעייתית". אדריכל אחרא של הפרויקטי: דרור סומברג.
מעיריית גבעתיים נמסר: "הוקמו תשעה גני ילדים - במבנים שלא נעשה בהם שימוש תקופה ארוכה והם הופכים לאשכול גנים, ובמבנים חדשים שהוקמו. קיים סיכוי שחלק מהגנים ילמדו במבנים זמניים למשך מספר שבועות עד להשלמת מבני הקבע".
לעומת הפרויקט החפוז בגבעתיים, מתכנן צוות המשרד של שושני אשכול גנים מרווח בכפר שמריהו שייפתח בשנת הלימודים הבאה. "פרויקט עם הרבה חלומות ותיאוריות", לדבריו. על התוכניות שוקדים האדריכלים זה ארבע שנים, כך שהליך התכנון ממושך פי ארבעה מזמן הביצוע. המתחם ישתרע על פני 1,200 מ"ר ויכלול מרכז טיפולי ושירותי רווחה קהילתיים. כאן, באחד היישובים היוקרתיים בישראל, לא חסכו בזמן ובהוצאה הכספית על חומרי הגמר.
חיפה: כשהטופוגרפיה הופכת ליתרון
הפרוגרמה הנוקשה מקבלת תפנית בבירת הצפון. שם התנאים הגיאוגרפיים מכתיבים את האדריכלות. לפני כארבעה חודשים פנתה עיריית חיפה לזוג האדריכלים סמדר ודני רז וביקשה שיתכננו ארבע כיתות גן ברמת אלון. הקומפלקס מחולק לארבע "אצבעות" הנתלות מצלע ההר ומרחפות מעל לקרקע, כשרצפת הגן מקרה את החצר, והכניסה לכל אחד מהגנים עצמאית (הדמיות נוספות בסוף הכתבה).
לצוות המשרד "סימפטיה לילדים קטנים", מעיד רז, והם השתדלו לעמוד בלוח הזמנים הדחוק תוך דיאלוג עם תושבי השכונה. לדעתם, הסביבה איפשרה להם להשיג תוצר מיוחד. בקצה כל כיתה חלון גדול שמשקיף לטכניון, ומתייחס בצורניותו לכפר המשתלמים שנחנך שם אשתקד (בתכנון גבי שוורץ וגידי בר אוריין).
- גם בעבור צמד האדריכלים שחר לולב ועודד רוזנקאיר (So arch),
שפועלים בעיקר בזירת התכנון הפרטית, הייתה זו הזדמנות לתכנון מבני ציבור. "החוק מעניק לנו את ההזדמנות לתרום לסביבה הציבורית, מבלי שעומד לרשותנו תקציב של בית פרטי", אומר לולב.
שתי כיתות הגן שהם מתכננים מצטרפות לכיתה קיימת, שבה אלמנטים בצבע אדום, והזהות הנפרדת ניתנת להן באמצעות רכיבי מתכת שנצבעים בכחול ובאדום. לכל גן כניסה אוטונומית, והם מחוברים ב"מפרק". הטופוגרפיה נוצלה ליצירת טרסות: גדר האבנים שהוקמה בחזית הרחוב מזכירה זאת. לתקנות של משרד החינוך מצטרפות התקנות המקומיות שמחייבות חיפוי קשיח. כדי לטשטש את המראה הכבד, השתמשו האדריכלים בחומרים בהירים שיונחו בצורה אופקית לקרקע.
מעיריית חיפה נמסר: "על מנת לתת מענה לכל הילדים פועלת העירייה לפתיחתם של 64 גני ילדים חדשים. 21 מתוכם ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה - שניים במבנים חדשים והיתר במבנים שנמסרו בעבר לעמותות ציבוריות והוחזרו לשימוש העירייה תוך התאמתם לייעודם המקורי. 43 גנים נמצאים בשלבי תכנון, תוך רצון לסיים מספר רב לקראת שנת הלימודים תשע"ד".
לולב מתגאה בגן ילדים עתידי, שהוא מתכנן בקרית ביאליק, אמור להיפתח בשנה הבאה (הדמיות בראש העמוד ובסוף הכתבה). גם כאן נעשה ניסיון להתחמק מהגדר המוסדית. קיר הגן מקביל ואלכסוני לרחוב, את החזיתות חיררו בריבועים קטנים שמשרים מראה קליל על הקירות האטומים, ובין הדופן שפונה לרחוב לדופן כיתות הגן יוגדר מעבר מקורה בפרגולה. כדי לייחד כל גן, הם ייבנו במפלסים שונים ואחת הכיתות תרחף מעל לפרופילי פלדה. בין שתי החצרות תפריד גדר עץ, ובהיקפן ימוקמו טריבונות מחופות עץ.
אורנית: ליווי אינטימי ביישוב קטן
הבנייה המואצת של גני הילדים אינה פוסחת גם על היישובים הקטנים, ולעתים היא מזמנת יתרונות מבחינת הדיאלוג עם הרשות. האדריכלים נילי ואייל בן עיון מתגוררים באורנית, ובחודש מארס החליטה מחלקת ההנדסה המקומית לקדם תוכניות לבניית כיתות גן חדשות. מכיוון שהמתכננים הם חלק מהקהילה, ההליך התכנוני מול המועצה היה צמוד.
התוצאה: מבנה מלבני המכיל כיתות גן זהות, שדפנותיו מלוות בסככות מחוררות בעיגולים בגדלים משתנים. הכניסה סומנה בחגיגיות באמצעות נטיעת עץ מילה ירוקת עד, המוקף בספסל בטון ומעליו פתח תואם. הגננות (שאחת מהן אדריכלית) ביקשו מהאדריכלים חופש להציב את הצעצועים לפי טעמן, ונענו. כל כיתת גן מורכבת מחלל מרכזי פתוח שמאפשר לגננות תצפית על הילדים המשחקים במתחם. את שני הממ"דים, שבדרך כלל מעמיסים טרחה על המתכננים, הפרידו האדריכלים מהחלק המרכזי של הגן ואיחדו אותם לקובייה חיצונית.
איריס קופל, ראש מדור הגיל הרך ביישוב, סבורה שהחוק "תפס אותנו יחסית מוכנים". התרחבותו הטבעית של היישוב אילצה ממילא לתכנן כיתות גן חדשות, אף שהתוספת של חמישה גנים במערכת המונה 17 גנים בלבד הייתה "מירוץ נגד הזמן" לדברי קופל.
