הדפסה
לכתבה באתר
>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
בסוף השבוע שעבר זכה בוגר שנקר מארק גולדנברג, 27, בשני פרסים מרכזיים בתחרות הבינלאומית למעצבים צעירים ITS, המתקיימת בעיר טריאסטה שבאיטליה, זו השנה ה-11. בעבר זכו בתחרות בפרס היוקרתי של חברת דיזל, מנותנות החסות בתחרות, בוגרי שנקר עינב צוקר ונירן אבישר. גולדנברג, שסיים בשנה שעברה את לימודיו בשנקר כאחד הסטודנטים המבטיחים במחזורו, עם הקולקציה Woven Bird, קטף את פרס הכישרון המבטיח ע"ש מגזין ווג איטליה, שיעניק לו ראיון בגרסה המקוונת של המגזין וחשיפה של תיק עבודותיו; וכן את פרס ההמצאה המבטיחה על סך 5,000 יורו, מטעם חברת המיתוג הגרמנית Avery Dennison. את הפרס השני קיבל גולדנברג על תוויות בגדים ייחודיות שיצר, ובעוד מספר חודשים ייצא למינכן, שם ישתתף בתערוכה של החברה ובהשתלמות בת שבועיים. "אני מאוד מקווה לבנות לעצמי שם קשרים", הוא מספר עם חזרתו ארצה מהתחרות. "לאחר שהקולקציה קיבלה חשיפה טובה בישראל רציתי באז בינלאומי. הגעתי לתחרות במטרה למצוא לעצמי עבודה, לחשוף את עצמי לשוק האירופאי ולהציג את הפרויקט לקהל הרחב".
עוד לפני שהגיע לתחרות גולדנברג כבר זכה בפרס DVF על שם המעצבת האמריקאית דיאן פון פירסטנברג, על סך 1,000 דולר (בפועל הוא קיבל סכום כפול, לאחר שתדלנות של בית הספר) וסטאז' בן תשעה חודשים בבית האופנה, ממנו שב לאחר שלושה חודשים בלבד. בנוסף, הוא קיבל את התואר Best Graduate Collection 2011 מאתר האינטרנט החשוב Lookk.com. כל אלה בזכות קולקציית הגמר שהציג, אשר כבשה את לב המבקרים ואנשי התעשייה. את ששת הדגמים שהציג בהשראת ציפורים ופסלי החוטים של האמן נחום גאבו, יצר במכונת אריגה ביתית בדירתו שבפתח תקווה, והם נראו כמבנים תלת-ממדיים, מעין שילוב בין ציפורים צבעוניות לאובייקטים מעולם האווירונאוטיקה. בביקורת על עבודתו כתבנו בשנה שעברה כי "המפגש בין הליך עבודה מסורתי ותצורה סופית עתידנית יצר מחזה מרגש שלא ניתן היה להתעלם מאיכויותיו".
אבל כידוע, עם פרסים ומחוות לא קונים במכולת. על אף כישרונו הניכר של גולדנברג, בשלושת החודשים האחרונים הוא עובד בחברת האופנה הרוסית "סלא", הפועלת מדרום תל אביב ומשווקת אופנת קז'ואל ברחבי רוסיה. האם לא ניצל נכון את ההזדמנויות שקיבל, או שכישרון בלבד לא מבטיח עבודה בתעשיית האופנה המקומית? "אני אדם ששמח בחלקו ובאמת מוקיר תודה על ההזדמנויות הנפלאות שנקרו בדרכי, אבל חבל שהחברות הישראליות בארץ לא יודעות כיצד לחטוף ולטפח כשרונות צעירים. עצוב מאוד לגלות שלא משנה כמה אתה מוערך בארצות הניכר, פה בארץ תתקבל באדישות מוחלטת", הוא אומר בייאוש. "זאת הסיבה לכך שכל כך הרבה כישרונות מחפשים את מזלם באירופה וניו יורק, כי כאן בארץ הצעות העבודה מגיעות מעט מדי - מאוחר מדי".
השבוע מספר גולדנברג כי לאחר שחזר עם שני פרסים מכובדים מחו"ל, החלו מתדפקים על דלתו מספר מותגים מקומיים עם הצעות לשיתופי פעולה. כולם נענו בשלילה. "אני צריך עבודה מסודרת, לא שיתופי פעולה", הוא אומר מפוכח. "אני מגלה מיום ליום שהעולם המסחרי הוא עולם שונה משנקר. לא משנה אם אתה סטודנט מצליח או לא. החיים מכתיבים מציאות אחרת, ויש גם הרבה אינטרסים פנימיים ודילים שסוגרים".
איך זה שקסטרו לא קפצו עליך?
"בקסטרו לא היה מקום פנוי עבורי. ארץ קטנה".
הוא קטן מידות, פניו עדינות, ונדמה כי הוא עלול להישבר במשב רוח חולף. אבל במפגש איתו מתגלה טיפוס החלטי וממוקד מטרה, ששוקל את מילותיו בקפידה ולא מסתנוור מהבטחות. גם לא מסטאז' בן תשעה חודשים אצל פון פירסטנברג, לכאורה חלומו של כל פרח אופנה טרי - עבודה באטלייה של אחת ממעצבות האופנה הפופולריות בעולם, הממוקם בלב ההתרחשות האופנתית של ניו יורק. "להיות סטאז'ר זה עניין יקר", מסביר גולדנברג את הסיבה להחלטתו לעזוב את הסטאז' לאחר שלושה חודשים. "לא שילמו לנו שכר דירה וגם לא הוצאות נסיעה, וממאה דולר לשבוע אי אפשר באמת להתקיים".
אז ויתרת על החלום בגלל כסף?
"סטאז' אפשרי רק אם אתה מגיע עם כסף מהבית. ממה ששמעתי סביבי, הסינים והיפנים שמגיעים עם כסף מהבית, דוחפים את עצמם לסטאז'ים ואחר כך גם מקבלים עבודה קבועה. במקום מסוים, זה צובט. אתה מגלה שהמסננת לא פועלת על פי כישרון, אלא על פי מצב כלכלי. אני מאמין שאם בתי אופנה יעניקו ויזות עבודה מסודרות ושכר הוגן, הם ירוויחו, כי הם יקבלו את הסטודנטים המוכשרים ביותר - ולא רק את אלה שיכולים לאפשר את זה לעצמם כלכלית".
מנגד, המעצבים טוענים כי המתמחים נחשפים לידע שאי אפשר לכמת בכסף.
"הרגשתי שללא גב כלכלי הלחץ שהופעל עליי היה הרבה יותר גדול. הייתי צריך להוכיח את עצמי מהר יותר, ממוקד יותר ועם אפס טעויות. כשאני חושב על זה היום, אני רואה בזה יתרון: כי זה מחזק וממקד אותי. וכשאגיע לנקודה קריטית בחיים, אני אדע למצוא את ההזדמנות הנכונה כך שתשפיע על העתיד שלי באופן טוב יותר".
גולדנברג זוכה לתמיכה גדולה מבית: משפחתו תומכת בו באופן עקבי, ושותפו, הראל שרון, מטפל ביחסי הציבור ומשמש עבורו כמשענת ביטחון. "הוא יודע איך לדייק אותי", מוסיף גולדנברג, שבימים אלו החל לשקוד על פיתוח עיצובי חדש, יחד עם מעצב תכשיטים צעיר ופרובוקטיבי, שאת שמו הוא מסרב לחשוף בשלב זה.
איזה טיפ תיתן לעשרות הבוגרים הטריים שיצאו בחודש האחרון ממחלקות האופנה בארץ?
"עקביות, עקביות, עקביות", הוא שב וחוזר בטון מדיטטיבי. "והדבר החשוב ביותר - לדעת להתבטא באופן מילולי. גם אם יש לך את הפרויקט הכי מחורבן, אם תדע לדבר עליו טוב ותקסים את השופטים בהסברים ובקסם אישי - זה יקדם אותך. כי כישרון בלבד לא מספיק כדי להצליח".
