מגביר את קצב שריפת אנרגיה. שמן קוקוס (צילום: thinkstock)
מגביר את קצב שריפת אנרגיה. שמן קוקוס (צילום: thinkstock)

 

 

רוצים לשרוף יותר את האוכל ולייצר פחות שומן, הוסיפו מדי יום את סוג השומן ששורף שומן: שמן דגים ושומן קוקוס.

 

האורך כן קובע

 

מסקירת ספרות מקיפה שבוצעה באוניברסיטת פרייבורג שבשוויצריה על הרכיבים התזונתיים שמגבירים את שריפת האנרגיה בגוף ומפחיתים את ייצור השומן, נמצא כי המבנה הכימי הטבעי של חומצות השומן משפיע על ניצול השומן בגוף ועל קצב שריפתו. המלצות הסקירה כללו צריכת מזונות המכילים חומצות שומן אומגה 3 וחומצות שומן שמצויות בשמן קוקוס, שכן אלה מגבירות את קצב שריפת האנרגיה של הגוף ומפחיתות את אגירת השומן בגוף.

 השומן האופייני בתפריט שאנו אוכלים בארץ ובעולם המערבי, מקורו בשומן של בעלי חיים: בשר, דגים, מוצרי חלב, ובשמנים צמחיים - שמן זית, שמן סויה, שמן קנולה, שמן חמניות, שמן תירס, אגוזים ופיצוחים. אחד המאפיינים הכימיים של שמנים אלו שהם ארוכים במיוחד. שמני מאכל אלו מורכבים מחומצות שומן ארוכות שרשרת המכילות בין 14-22 פחמנים. שומן מוצק כמו זה שנמצא בבשר וחמאה הוא שומן רווי, ואילו שמן נוזלי וגם זה המצוי בפיצוחים אינו רווי.

לעומת זאת, בארצות המזרח הרחוק חלק מצריכת השומן האופיינית בתפריט מקורה בשמן קוקוס ובשמן דקל המכילים חומצות שומן עם אורך שרשרת בינונית של בין 6-12 פחמנים. שמנים אלו עשירים בשומן רווי ומרקמם הוא בדרך כלל מוצק בדומה לחמאה. קצב שריפת חומצות שומן רוויות אלו שנמצאות בעיקר בשומן של בשרים, פוחת ככל שאורך שרשרת חומצת השומן גדולה יותר. כלומר, קצב שריפת שומן מבשרים הוא איטי יותר לעומת קצב שריפת שמן קוקוס או דקל. במילים אחרות, אכילת בשרים שמנים משמינה יותר מאכילת שמנים מקוקוס או דקל; זאת, חרף העובדה שכמות הקלוריות שלהם זהה. ההסבר הוא שהקלוריות שנכנסות לגוף מנוצלות בצורה שונה בהתאם למבנה הכימי הטבעי של המזון. מתברר שישנן קלוריות משמינות - וישנן קלוריות מרזות.

 

בארוכים עדיף לא רווי

 

קצב שריפת השומן של חומצות שומן ארוכות שרשרת בלתי רוויות המצויות בשמן זית, שמן סויה, שמן קנולה, שמן חמניות, שמן תירס, אגוזים ופיצוחים למיניהם, שמן דגים, מהיר יותר לעומת קצב שריפת השומן של חומצות שומן רוויות עם אותו אורך שרשרת המצויות בחמאה, בבשר.

 

אז מה כדאי לנו לאכול?

 

חומצות השומן הלא רוויות בעלות השרשרת הארוכה ביותר במזון, המכונות אומגה 3, נמצאות בדגים שונים. הפורל והבורי בריכה הישראלים, הם הדגים העשירים ביותר באומגה 3 בארץ. סלמון אף הוא עשיר באומגה 3.

מחקר שבדק השפעה של תוספת שמנים שונים ארוכי-שרשרת בתהליך הרזייה שנמשך שישה שבועות, מצא שתוספת יומית של 4 גרם שמן דגים בהשוואה לתוספת של 4 גרם שמן חריע (שמן צמחי ארוך שרשרת לא רווי) מגבירה את שריפת השומן, את מסת השריר ואת רמת הורמון הסטרס המכונה קורטיזול. המרזים שצרכו שמן דגים הפחיתו יותר מסת שומן, הגדילו יותר את מסת השריר, וכמו כן רמת הקורטיזול שלהם פחתה - הורמון הסטרס, שמסביר ירידה ברמת המתח המלווה תהליך של הרזיה.

במחקר אחר, שהתמקד בנשים עם סוכרת סוג 2, בדק את השפעת תוספת של 8 גרם שמן חריע המכיל חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה 6 לדיאטה במשך 36 שבועות נמצאה ירידה ברובד השומן הבטני, עלייה במסת שריר, ושיפור מטבוליזם הגלוקוז.  

האם חומצת השומן אומגה 3 משפיעה לטובה גם על הקצב שריפת האנרגיה בילדים? התשובה נמצאת במחקר צ'כי שנעשה בילדים שמנים מאוד בגיל 8-12, שמצא כי ילדים שצרכו אומגה 3 ירדו במשקל בצורה משמעותית יותר מאלה שלא קיבלו את התוספת.

 

כמה קלוריות זה עולה לנו?

 

1 גרם של שמן מכל סוג מספק 9 קלוריות, כלומר כפית שמן מספקת כ-45 קלוריות.

אם אתם רוצים לשרוף יותר שומן העדיפו לאכול לעיתים קרובות דגים עשירים באומגה 3. כמו כן תכננו שתזונתכם תכיל 2-3 כפיות של שמן קוקוס או שמן זית או שמנים רגילים אחרים להגברת קצב שריפת השומן.