הדפסה
לכתבה באתר
>> צפו בכל התוכניות של ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT
שבע שנים עברו מאז התנתק דודי בלסר ממותג האופנה קסטרו מן ומהקיר ההוא בנתיבי איילון, עליו התנוסס בגאון עם המבט החודרני בעיניים וקוביות הבטן שגרמו לכולנו להתאהב בו. כשאני מברר אם נותרו לו בארון זיכרונות מהתקופה ההיא, הוא מספר שאולי ישנם פריטים בודדים בצ'ימידן שנותר נעול בדירת חבר בלונדון, ממנה שב לישראל לפני כשנה. יש שיראו בזה סגירת מעגל כמעט מתבקשת.
בקאט חד לחייו העכשוויים בישראל, בלסר, 34, הוא יזם אופנה טרי, שהקים לאחרונה יחד עם הדוגמנית בר רפאלי ושותפים נוספים את חברת ההלבשה התחתונה under.me, שמציעה פריטי בייסיק טובים בשלושה צבעים: שחור, לבן, אפור. באופן לא מפתיע, אלו הם הצבעים שמהם מורכבת גם המלתחה האישית שלו.
"סגנון הלבוש שלי מאוד אקלקטי", מעיד בלסר על עצמו. "אני מאוד אוהב לשלב בין פריטי מעצבים לפריטי וינטג' ורשתות אופנה. יש בי גם צד נוסף, של בגדי שוק או שכונה. סמרטוטים, בקיצור. לרוב הסגנון הוא לא צעקני או רועש, ויש לי נטייה לבחור פריטים סולידיים באיכות טובה. בעיקרון, אני מעדיף לא למשוך תשומת לב ושהבגדים לא יהיו בולטים מדי".
לדבריו, הלבוש מהווה עבורו מעין טרמוסטט של מצבים. "אני אוהב להתאים את עצמי מבחינת הלבוש לאירוע שאליו אני הולך. זה צריך להיות מדויק - לא להיות אנדר דרס, ומצד שני גם לא אובר דרס, שזה לפעמים הרבה יותר גרוע. היכולת הזאת להתאים את הלבוש למקום ולזמן גורמת לי להרגיש יותר בנוח".
העבודה כדוגמן פיתחה את החוש האופנתי שלך?
"בוודאי. כשאתה עובד כדוגמן בחו"ל זה גם די שואב אותך. אתה נהיה מאוד מודע לבגדים, למעצבי אופנה, לאופנה בכלל. אני מאמין שמשהו חלחל בסוף".
איפה אתה עושה שופינג?
"בעיקר בלונדון ובניו יורק, וגם באינטרנט. מאוד חשוב לי לערבב בין מותגים לווינטג'. כמישהו שמתעסק היום באופנה, אני מגלה כמה למותג יש כוח, וזה גם משהו שמאוד משחרר אותך מהתלבטויות. אם אתה רוכש בגד של מארק ג'ייקובס לדוגמה, סביר להניח שתיראה בסדר, שאתה בכיוון הנכון".
והיום אתה מרגיש שאתה בכיוון הנכון? אחרי שעזבת את הדוגמנות והלכת ללימודי מנהל עסקים, היה מפתיע למצוא אותך חוזר לאופנה מהדלת האחורית.
"יש לי המון הערכה לאופנה. בלימודי המאסטר שלי גיליתי את העוצמות הכלכליות שעומדות מאחורי כל מותג. אני חייב להודות שזה די שבה אותי. כבעל מותג, היום אני מאמין שיש לי מוצר חזק מאוד, ובקרוב אנחנו גם נרחיב את הקולקציה, המגוון והגזרות. יש למה לצפות".
אחרי שהתוודענו אליו דרך ראיונות ותמונות, הנה מה שהבגדים בארונו של בלסר מספרים עליו.
מעיל גשם שחור של Olmar and Mirta "רכשתי אותו בסוהו בניו יורק לפני חמש שנים, בחנות קטנה של פריטי One of a Kind. זה מעיל שחור ומאוד אנונימי, שאתה רואה שהושקעה בו המון מחשבה. הוא עלה לי בזמנו 800 דולר, ועד היום הוא אחד הפריטים היקרים ביותר שיש לי בארון".
תחתוני טראנק של under.me "אלו תחתונים מהסדרה הראשונה של under.me ואני יכול להעיד שלקח לנו הרבה זמן עד שמצאנו את הגזרה והבד הנכונים. אישית, אני תמיד מעדיף בוקסר צמודים או את דגם 'בריף' שהוא קצר יותר. אגב, אני תמיד הראשון שמודד את התחתונים במותג. תקרא לזה דוגמן התחתונים. וזה שלב מאוד חשוב בתהליך. דע לך שלא פשוט למצוא תחתונים טובים בארץ לגברים. קלווין קליין זה לא תמיד נגיש, בטח בישראל".
חולצה מכופתרת של פראדה בצבע תכלת "זאת מזכרת מצילומי אופנה שעשיתי לפני כשבע שנים למגזין אופנה צרפתי לגברים. בתקופה ההיא עבדתי יפה מאוד בפריז. עשיתי קמפיינים לקנזו, נינה ריצ'י, סוניה ריקל. החולצה היא אחד השרידים שנותרו לי מעולם האופנה, כפי שחוויתי אותו בזמנו".
ז'קט מחויט של דולצ'ה וגבאנה "בתקופה שעבדתי כמתמחה בתחום איכות הסביבה במשרדי האו"ם בניו יורק, נדרשתי לקוד לבוש מחויט. גיליתי שאני צריך ז'קט טוב לכל האירועים הרבים וקבלות הפנים שהוזמנתי אליהם. הז'קט של דולצ'ה וגבאנה שרכשתי אז בניו יורק מלווה אותי תקופה ארוכה, ועד היום אני חורש עליו".
בגד ים של המעצב טוד בייקר "רכשתי אותו בשדה התעופה הית'רו, בדרך לחופשה בקוסטה ריקה. מאז אני תמיד שמח לפגוש אותו, כי אני טיפוס של ים ומאוד אוהב כל מה שקשור לתרבות בילוי של ים וחופים. הייתי שמח אם היה לי יותר זמן בשביל זה".
טי שירט אפורה של under.me "אני איש של ג'ינס וטי שירט. לחולצה הזו יש גזרה טובה ובד איכותי, והיא מסוג הפריטים שעם הזמן הופכים ליותר ויותר נעימים על הגוף. גם לפני under.me תמיד העדפתי ללבוש חולצות טי בצבע אחיד. אני מניח שכשאתה דוגמן או דוגמנית, מחוץ לשעות העבודה יותר נוח לך להתלבש בבייסיק נוח. יש לך כבר מספיק ביטחון בבגד, ואתה לא מחפש לגנוב את ההצגה איתו, אלא להיפך – אתה מחפש בגד משוחרר. ובסופו של דבר, מה יותר נוח מטי שירט".
מכנסי ג'ינס של Guess "מכנסי הג'ינס האלו הם הפריט האחרון שרכשתי בלונדון. עבדתי שם במשרד מדיה גדול, עם קוד לבוש מחויט. בדרך כלל הייתי מגיע לעבודה בחליפה או בז'קט מחויט. תמיד היה מרענן לחזור למכנסי הג'ינס, שליוו אותי בעיקר בסופי השבוע, כסוג של סטנדרט".
סריג חום של ברשקה "הקרדיגן הזה היה החבר הכי טוב שלי בלונדון. חצי מהשנה הטמפרטורה בלונדון נמצאות באזור האפס, ובזמן שחייתי שם הייתי חייב סריג מאסיבי, נוח ומחמם".
