המומחים שלנו מונים 10 דברים רומנטיים שזוגות טריים עושים (וזוגות ותיקים לא), ומסבירים למה כדאי להחזיר אותם לרפרטואר.

 

>> בואו להיו חברים של Xnet בפייסבוק

 

פיתוי קטלני

מפסיקים לנסות לעורר זה את זה

 

פעם, רגע לפני שאהובך היה מופיע לפתחך המחשוף היה מעמיק מעצמו, טיפות בושם היו מוצאות את דרכן אל מאחורי תנוכי האוזניים העדינים, והגברים היו ממלמלים מילות אהבה, מתלבטים בבחירת משפט מפתה במיוחד.

 

"מאחר שאנחנו בטוחים שבן או בת הזוג יהיו פה גם מחר ומחרתיים, אנחנו מאבדים או מזניחים את המיומנות לפתות ואת הרצון לכבוש את הפרטנר, את ליבו ואת מה שסביבו", אומר ד"ר אריק שכטר, מומחה לרפואת משפחה וסקסולוג מחיפה. "כבר לא משתמשים במבט החמדני, הרומז, המפתה. מזניחים את ההופעה החיצונית.

 

פחות מטפחים את הגוף. כבר לא מודאגים משיער הרגליים ומקו הביקיני. כבר לא קונים לבוש סקסי, להזדמנויות מיוחדות במיטה. לא מתאפרים, לא שמים בושם לקראת הכניסה למיטה. למשרד מתלבשים בהקפדה ובהידור. בבית לובשים טרנינג מימי התיכון שכבר חלפו לפני חמש עשרה שנה".

 

חיזור גורלי

כבר לא מחזרים – וחבל

 

כמה השקענו בתהליך החיזור בימי הרווקות העליזים? כמה תכנון וציפייה דרוכה, ואיזה עונג מרטיט חשנו כשנענינו בחיוב?

 

"בזוגיות עם ותק לא מחזרים, כי חושבים שזה לא נחוץ – וזה כל כך לא נכון", ממשיך ד"ר שכטר. "החיזור יצא מהרפרטואר, עד כדי כך שכאשר הגבר מביא פרחים, האישה חושבת שהוא רוצה לפצות על בגידה. כבר לא מפתיעים זה את זה במתנות קטנות. כבר לא יוצאים בספונטאניות לסרט או למסעדה.

 

"אבל החיזור בזוגיות הוא חלק מהצורך האנושי. כשחוזרים מהאינטימיות שנוצרה סביב ארוחה מפנקת עם כוס יין, הדרך אל המיטה הרבה יותר נעימה, ישירה ומלהיבה".

 

"חבל מאוד, שהחיזור הולך לאיבוד, כי הוא השלב שמביא להתעוררות מינית – בעיקר אצל נשים אבל לא רק", אומרת מירי קייזרמן, מטפלת מינית מוסמכת. "חושבים שאחרי שהתחתנו, אנחנו כבר פטורים ממלאכת החיזור. ומאחר שהמרכיב הזה הולך לאיבוד, מתפלאים למה לנשים יש פחות חשק לסקס. אבל לעתים גם הגבר נמצא בתקופה רעה וחלשה בחייו, והיה רוצה שהאישה תחזר אחריו, תעורר אותו, תשדר לו שהוא רצוי ונחשק. החיזור זו מיומנות שרצוי לא לאבד אותה אף פעם".

 

בחר בי!

לא נותנים לבן הזוג תחושה שהוא מיוחד

 

"מה שיוצר את תחילת הקשר היא התחושה ש'בך בחרתי מכל השאר, אותך אני אוהב/ת, אליך אני נמשך/כת, כי את/ה היחיד/ה והמיוחד/ת'", אומרת ד"ר אסנת בארי גרינשפן, מטפלת משפחתית, זוגית ומינית מוסמכת. "אבל אחרי זמן מה, כבר לא מחמיאים. מתמקדים בנקודות החיכוך ובביקורת, ולא אומרים יותר מה טוב בבן או בבת הזוג, מה מרגש אותנו, מה אנחנו אוהבים אצלם".

 

מרשה אלנטק, מטפלת זוגית ומינית ומוסמכת מכרמיאל, מוסיפה: "בגלל הצורך להרגיש בטוחים זה בזה, המסתורין הולך לאיבוד. אף אחד מהצדדים כבר לא שומר על חלקת האלוהים הקטנה שלו. הכול גלוי ומונח על השולחן. תחושת הסוד נעלמת".

 

קשור אותי, אהוב אותי

מפסיקים לנסות לחדש במיטה

 

"כבר לא לוחשים מילות אהבה באוזן", אומרת ד"ר בארי-גרינשפן. "כבר לא מנסים לחדש עם משהו לא מוכר, כי כל רעיון חדש יגרום להרמת גבה חשדנית: 'מאיפה למדת את זה? מי הכניס לך לראש רעיונות כאלה?' הרצון לחדש קיים, אבל הפחד הוא זה שמפעיל את הזוגות הותיקים, ומונע מהם להציע מלכתחילה.

 

"מה שהיה לגיטימי, רצוי ומבורך כשרק הכרנו וכל אחד הביא את המטען שלו מיחסים קודמים, הופך למטריד ולמדאיג כאר אנחנו כבר מכירים את השטיקים של האחר".

 

תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים

כבר לא מפנים זמן לסקס

 

"בתחילת הקשר, אנחנו נותנים הרבה אפשרות והזדמנות ליחסי מין". אומרת מרשה אלנטק. "ככל שעובר הזמן, כבר לא מתאמצים שזה יקרה. לשמור על תדירות סבירה של יחסי מין, זה פחות ופחות בראש שלנו. העייפות, תשומת הלב שנדרשת כדי לגדל את הילדים, לטפח את הקריירה – כל אלה עולים גבוה יותר בסולם העדיפויות. כי הרי אם לא נעשה סקס היום, אנחנו נהיה כאן ונוכל לעשות את זה גם מחר, מחרתיים, ובשבוע הבא או בחודש הבא. וכך התדירות מצטמצמת עוד ועוד".

 

שם המשחק

 מוותרים על משחק מקדים

 

"עוד משהו שהולך לאיבוד זה המשחק המקדים", ממשיכה אלנטק. "ניגשים ישר לעניין. לא טורחים להיראות סקסיים. לפעמים אפילו לא מתקלחים לפני סקס. רק רוצים לעשות 'וי' על המטלה, וללכת לישון".

 

ד"ר שכטר: "כבר לא עושים מעשים קטנים וחמודים זה בשביל זה. אין שיחות טלפון מרמזות, אין קריצות המובנות רק לבני הזוג, ולא הקודים המוכרים רק להם. מפסיקים לשתף זה את זה בהצלחות, ואין מה לעשות – להצלחה יש המון סקס אפיל.

 

"ועוד דבר: גבר חוזר הביתה אחרי יום עבודה. בבית הוא מוצא את האישה המטפלת בשלושה ילדים. הוא חושב שרק הוא עבד כל היום, אבל היא מתמודדת עם ערימה של כביסה, עם ילדים מעצבנים ועם יתר מטלות הבית. נכון, זה סטריאוטיפי לתאר את זה כך, אבל למרבה הצער המצב בדרך כלל מצדיק את הסטריאוטיפ.

 

"אם הגבר היה לוקח חלק משמעותי בעבודות הבית, זה היה יכול להיות יופי של משחק מקדים. גבר שעושה עבודות בית זה סקסי מאוד".

 

אפקט הפרפר

כבר אין פרפרים בבטן

 

"הכול כבר מוכר וידוע", אומרת אלנטק. "אין פרפרים בבטן, שימלאו את הגוף בהורמונים ובאדרנלין. אין את תחושת הגילוי וההרפתקנות המשותפת, הניסיון לחקור יחד משהו חדש. גם תחושת הסוד המשותף והחד פעמי מתפוגגת. כבר לא מנסים לגלות משהו מהעבר, שעוד לא ידענו זה על זה. לא מגלים זה לזה את הפנטזיות".

 

"לפעמים מתעוררים פרפרים בגלל מישהו אחר ולא בן הזוג", אומרת ד"ר בארי-גרינשפן. "אבל לא מדברים על זה כמו שדיברנו בתחילת הקשר. בגלל הצורך בנאמנות, מסרבים להעלות על השולחן את סוגיית האלטרנטיבות. עצם הדיבור על נאמנות, האפשרות להרהר בה, לערער עליה, מעורר מחדש ריגושים וצורך לכבוש שוב.

 

"זה גורם לבני הזוג להבין ששום דבר לא מובן מאליו. אבל למרבה הצער, השיח הזה לא מתרחש".

 

הורים במשרה מלאה

שמים את הילדים בראש סדר העדיפויות

 

מירי קייזרמן, מטפלת מינית מוסמכת: "לא רק הארוטיקה מתמעטת, אלא גם האינטימיות. כבר לא מתפשטים זה מול זה (ובוודאי שלא מנסים להתפשט בחושניות מדליקה). כבר לא ישנים סמוך זה לזה, אלא תופסים מרחק נוח. כבר לא יוצאים יחד רק כדי לדבר, לשתף, לרגש, לעניין.

 

"מעמידים את הילדים בראש סדר העדיפויות ושוכחים שאנחנו קודם כל זוג. וזה הפסד מבשר רעות לעתיד. כי כאשר הילדים יעזבו את הבית, כבר לא כל כך יהיה לנו זה את זה בשביל הביחד, וזה מהווה מוקש לקשר הזוגי".

 

דבר אליה

התקשורת הזוגית מצטמצמת

 

"בזוגיות ארוכה מדברים עניינית, כדי לפתור בעיות טכניות של יומיום, אבל לא משתפים בקשיים רגשיים ונפשיים", אומרת מירי קייזרמן. "לא עושים הפסקה במטלות היומיום כדי לספר מה מציק לי, מה הייתי רוצה שישתנה בזוגיות שלנו, באינטימיות שלנו, במיניות שלנו".

 

נשיקה צרפתית

לאן היא נעלמה, לעזאזל?

 

זוכרים את הפעולה המתוקה הזאת של הצמדת פיות? איך התלבטנו בשלבים הראשונים כמה לפסק את השפתיים? לאיזה עומק להחדיר את הלשון? אם מותר לשלב קצת שיניים? ואיך דאגנו שריח הפה שלנו יהיה נעים ורענן? כמה חיכינו לטעום זה את זה? לאן הלך, לעזאזל, כל הטוב הזה?

 

"כן, הנשיקה הצרפתית היא עשייה מינית שהולכת לאיבוד די מהר אחרי שהקשר תופס ותק", אומרת ד"ר בארי-גרינשפן. "הנשיקה מפה לפה היא ביטוי משמעותי מאוד לבניית הארוטיקה הזוגית. למה זה נעלם? אין לזה הסבר. זו עובדה. המין הזוגי הופך יותר ויותר ממוקד מטרה, מרוכז באיברי המין – וכל המסביב פשוט נושר בדרך".

 

לסיכום: בלי נשיקות צרפתיות, חיזור פתייני, חידושים, רומנטיקה, שיחה פשוטה או דיבור סקסי במיטה, איך יהיו לנו פרפרים בבטן? ואיך נוכל כל יום מחדש, לבחור באהבה? אם תנסו לא לתת לדברים האלה להיעלם, אומרים לנו המומחים, נכונות לכם עוד שנים ארוכות של אהבה במצב טוב, כמו חדשה.

 

מיקוד חושי

 

נכון שאין פתרונות קסם, אבל מירי קרייזמן גילתה לנו שיש עשייה קטנה ומתוקה שיכולה לענות כמעט על כל הפרמטרים שהלכו לאיבוד. מדובר במה שהמומחים מכנים "Sensate Focus", או בתרגום: מיקוד חושי זוגי, שזה אמצעי לחידוש האינטימיות.

 

הוראות הפעלה:

 

בכל פעם אחד מבני הזוג נוגע בשני בכל הגוף, להוציא שדיים ואברי מין. בפקודה!

 

שלב ראשון, בלבוש מלא: צד א' מענג את החלקים הגלויים של צד ב', מנסה עליהם כל מיני נגיעות, ליטופים, שריטות קלות בקצות הציפורניים, הנחת כף יד על העור רק כדי לחמם את המקום ולהעביר אנרגיות של אינטימיות.

 

צד ב' יכול באותו זמן להתמקד בתחושות שלו בשקט, בעיניים עצומות. לחלופין הוא יכול לתת משוב מילולי – לרמוז איזה סוג של מגע נעים לו, נעים במיוחד, או לא מתאים. כך או כך, בסוף התרגיל צריך לדבר על החוויות, ולשתף מה היה טוב ומה פחות.

 

שלב שני, הבגדים נושרים: אפשר להמשיך את הפינוקים בערום או כמעט בערום, לפי קצב ההתקדמות ומידת הפתיחות ביניכם. כמובן, בפעם הבאה צד ב' יהיה האקטיבי, ויעניק הנאות דומות לצד א'.

 

הרעיון הוא לא להגיע ליחסי מין עם חדירה, אלא דווקא להמחיש כמה הגוף שלנו כולו צמא למגע, לעינוג ולפינוק – ולא רק אברי המין והשדיים, שברוב עצלותנו צמצמנו אליהם את מה שאנחנו מגדירים כמין.

 

** השתתפו בהכנת הכתבה: ד"ר אריק שכטר, מומחה לרפואת משפחה וסקסולוג, חיפה; מירי קרייזמן, מטפלת מינית מוסמכת; ד"ר אסנת בארי גרינשפן, מטפלת משפחתית, זוגית ומינית מוסמכת; מרשה אלנטק, מטפלת זוגית ומינית מוסמכת, כרמיאל.

___________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בלאשה: