>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

רייצ'ל זו היא לא רק אחת מהנשים המשפיעות ביותר בתעשיית האופנה האמריקאית, היא גם קלישאה מהלכת על שתיים – כפי שמוכיח פרק הבכורה בעונה הרביעית של סדרת הדוקו-ריאליטי "רייצ'ל זו". מי שהכתירה את עצמה ככוהנת האופנה של כוכבות הוליווד הצעירות ואשר חולשת על קבוצת מדיה גדולה, עסקי סטיילינג חובקי עולם, מותג אופנה הנושא את שמה, ובחירות הלבוש של קמרון דיאז, ג'ניפר גארנר וקייט הדסון – היא בעיקר אישה עם טעם אופנתי מפוקפק וקול בלתי נסבל, שסגנון חייה הראוותני הפך כבר לפרודיה.

 

 

 

 

לרגל עלייתה של העונה הרביעית הערב בישראל (HOT3, 19:00), יצאנו לחקור כיצד הפכה מסטייליסטית בינונית לאייקון אופנה משפיע שעל פיו יישק דבר. מהחברות עם ניקול ריצ'י, דרך האישומים במתן תרופות הרזייה ללקוחותיה, ועד הקולקציה החדשה שהיא חושפת במהלך העונה הרביעית של סדרתה – כך הפכה רייצ'ל זו לכוכבת אופנה בעשרה צעדים פשוטים. רוצות גם? שננו, הפנימו, ואולי תהפכו להיות הרייצ'ל זו הבאה.

 

 

רייצ'ל זו ב-2005. זיהתה את המשיכה של התקשורת לנערות בהפרעה (צילום: gettyimages)
רייצ'ל זו ב-2005. זיהתה את המשיכה של התקשורת לנערות בהפרעה (צילום: gettyimages)

 

 

צעד ראשון: קחי כל עבודה כסטייליסטית, גם אם רק בעבור חופן דולרים

 

בשנת 1996, כשהיא באמצע שנות ה-20 לחייה, החלה זו לעבוד כסטייליסטית במגזין YM לבנות הנעורים. YM הוא בדיוק מסוג המגזינים שתעשיית האופנה לא סופרת, אבל מתבגרות צעירות עם טבעות בשיניים אוהבות לקרוא. זו, מתוכננת ומחושבת, הלבישה במסגרת עבודתה במגזין כוכבות נוער כמו בריטני ספירס וג'סיקה סימפסון – רגע לפני שהפכו למפלצות התהילה שהן היום. הקשרים שיצרה בתחילת הדרך שימשו אותה מאוחר יותר לשדרוג הקריירה מסטייליסטית פשוטה בהפקות אופנה, למלבישה הראשית של כוכבות הוליווד.

 

פרודיה על רייצ'ל זו

 

 

 

צעד שני: רכשי לך חברות ידועניות והחלי להלביש אותן, תמורת 6,000 דולר ליום עבודה

 

בעולם שבו דוגמנית-על דורשת עשרת אלפים דולר ליום צילום (ע"ע לינדה אוונגליסטה), גם סטייליסטית יכולה לבקש סכום דמיוני בין ארבע ספרות כדי לקום מהמיטה ולבחור בגדים. זו זיהתה כבר בשנת 2003 את המשיכה המתעוררת של מגזיני הרכילות לווייט-טראש החדש של אמריקה: מיורשות עשירות (פריס הילטון), דרך בנות של אגדות מוזיקליות (ניקול ריצ'י), שחקניות קולנוע אנורקטיות (מישה ברטון) ונערות בהפרעה עם התמכרות קלה לחומרים קשים (לינדזי לוהן). לפי השמועות, הן משלמות בין 4,500 ל-6,000 דולר ליום, כדי שזו תסגנן להן מלתחה. למרבה השמחה, עם לוהן וריצ'י היא כבר הספיקה להסתכסך מאז, ומאיתנו נחסכות הזוועות האופנתיות שבהן נהגה להלביש אותן.

 

 

עם מישה ברטון ב-2006. מחיר שירותי סטיילינג ליום: 6,000 דולר (צילום: gettyimages)
עם מישה ברטון ב-2006. מחיר שירותי סטיילינג ליום: 6,000 דולר (צילום: gettyimages)

  

 

צעד שלישי: הכחישי כל שימוש בסמי מרץ, סמי הרגעה, תרופות הרזייה, ואפילו ריטאלין

 

בשנת 2007 צצו שמועות שטענו כי זו מעניקה ללקוחותיה קוקטיילים של תרופות הרזייה כדי לכווץ אותן למידה אפס – משאת נפשן של הכוכבניות הצעירות בהוליווד. המראה השדוף של זו עצמה לא נסתר מעיני התקשורת הבינלאומית, ששבה וטוענת כי היא סובלת מהפרעת אכילה. זו יצאה להגן על כבודה, ובראיון לרות לה פרלה מהניו יורק טיימס הגיבה לדברים: "אני מרגישה כמו שמרגיש ילד כשההורים שלו מענישים אותו על משהו שהוא לא עשה", אמרה. "בחיים שלי לא נגעתי בסמים. והאדם היחיד שאמרתי לו לרזות הוא אמא שלי".

 

 

''בחיים שלי לא נגעתי בסמים'' (צילום: gettyimages)
''בחיים שלי לא נגעתי בסמים'' (צילום: gettyimages)

 

 

צעד רביעי: הפכי למפורסמת כמו הלקוחות שלך, ואפילו יותר

 

סריקה של תמונות ארכיון מהעשור האחרון מגלה כי הרבה לפני שגדי אלימלך התפרסם כסטייליסט של נינט טייב, זו עשתה את זה ביג טיים. מצולמת עם לינדזי לוהן, חבוקה עם אן האתווי, יושבת בצמוד למישה ברטון בתצוגת אופנה. אור הזרקורים שהופנה ללקוחותיה המפורסמות החל להאיר גם על הסטייליסטית שלצדן. בתעשיית האופנה, לעומת זאת, אוהבים פחות את הפוקוס התקשורתי על זו. "מזעזע לראות סטייליסטית שמפורסמת כמו הלקוחות שלה", אמר בראיון הסטייליסט וויין סקוט לוקאס, שהלביש את ג'נט ג'קסון ואת מריל סטריפ. "בשביל סטייליסטית כמוה, להתרחק מהתפקיד העיקרי שלה, שהוא לטפל בלקוחות, ולחפש באופן פעיל את המצלמות – זאת נשיקת מוות".

 

 

עם מארק ג'ייקובס ב-2008. החיבוקים לא עזרו כשאיחרה לתצוגה (צילום: gettyimages)
עם מארק ג'ייקובס ב-2008. החיבוקים לא עזרו כשאיחרה לתצוגה (צילום: gettyimages)

 

 

צעד חמישי: היי חברותית! בעיקר כלפי מעצבי אופנה

 

מייקל קורס, קרל לגרפלד, מארק ג'ייקובס, יו ניים איט. החברות הקרובה של מעצבי אופנה עם זו תורמת לשני הצדדים: המעצבים ובתי האופנה מרוויחים את אהדתה של הסטייליסטית כלפי פריטי הלבוש שלהם, ומשם פתוחה בפניהם הדרך אל כוכבות הוליווד ואירועי השטיח האדום. ומה יוצא לזו מזה? חוג חברים נוצץ ובעל השפעה, ומקום טוב בשורה הראשונה בתצוגת האופנה שלהם. מצד שני, זה לא תמיד עבד לה. בפברואר 2008, במהלך שבוע האופנה בניו יורק, איחרה זו לתצוגה של מארק ג'ייקובס ונאלצה להישאר בחוץ. עדי ראייה סיפרו אז כי היא נראתה צועקת ומקללת את השומרים שסירבו להכניס אותה לתצוגה שכבר החלה. לאנה ווינטור זה לא היה קורה. מה שמעביר אותנו ישר לצעד הבא.

 

 

''אני יותר משפיעה מאנה ווינטור'' (צילום: gettyimages)
''אני יותר משפיעה מאנה ווינטור'' (צילום: gettyimages)

  

 

צעד שישי: לכלכי על קולגות! אבל רק לא על אנה ווינטור, אוקיי?

 

"אנה ווינטור היא אחת הגיבורות שלי, אבל אומרים שאני משפיעה יותר ממנה. ווג לא משפיע על עסקיו של מעצב. אבל אם דגמים של מותג לא מוכר יופיע על סלב בצהובון, המעצב יהפוך לשם הכי חם תוך שבוע". כך אמרה ב-2007 רייצ'ל זו, וכיוונה היישר אל ראש הפירמידה של האופנה האמריקאית: האישה עם תספורת הבוב הנודעת – עורכת מגזין ווג האמריקאי, אנה ווינטור. על טעויות, כידוע, משלמים. ימים ספורים לאחר שצוטטה זו מפקפקת ביכולותיה של ווינטור, בחרה סוכנות Magnet שטיפלה בה עד אז להפסיק את ההתקשרות איתה.

 

 

עם הבעל רוג'ר ברמן. סגנון חיים ראוותני להחריד (צילום: gettyimages)
עם הבעל רוג'ר ברמן. סגנון חיים ראוותני להחריד (צילום: gettyimages)

 

 

צעד שביעי: כתבי ספר, וגרמי לכולם להאמין שהוא לא פחות חשוב מהתנ"ך

 

באוקטובר 2007 השיקה זו את הספר Style A to Zoe: The Art of Fashion, Beauty & Everything Glamour – מדריך האופנה מאל"ף עד ת"ו של רייצ'ל זו לחיים יפים, אופנתיים ובעיקר, זוהרים יותר מהחיים האפורים שלכם. מי שהשתכנע לרכוש את הספר בן 192 העמודים, זכה בתצלומים של לינדזי לוהן בשמלת בוהו-שיק וינטג' של הלסטון, בתמונות של זו בשורה הראשונה של שאנל, בטיפים והנחיות כמו "מה לארוז לחופשה בקריביים?", "איזה אביזרים שווה לשלב במלתחה?", "כיצד לבחור שמלת ערב לאירוע יוקרתי?", ועוד מיני תופיני סטייל, שהקשר בינם לבין רוב אזרחי העולם קלוש בהחלט. זה לא הפריע לספר להפוך לרב מכר עולמי. פוליצר, לעומת זאת, היא לא קיבלה.

 

 

הקולקציה של רייצ'ל זו. עוצבה בדמותה (צילום: gettyimages)
הקולקציה של רייצ'ל זו. עוצבה בדמותה (צילום: gettyimages)

 

 

צעד שמיני: השיקי קו אופנה

 

מאחורי כל סטייליסטית מצליחה יש כוכבת מצליחה יותר. אבל גם חלום, קטן או גדול, לעצב בעצמך את הבגדים שבהם תלבישי את לקוחותייך. לאחר ששימשה כיועצת קריאטיבית למותגים האמריקאים גאפ והלסטון, העונה הרביעית של The Rachel Zoe Project תוקדש לחשיפת ליין האופנה הראשון בעיצובה של זו. מי שיצלח את הפרק הראשון, שבו היא יורה מדי דקה בקצב של תת מקלע את המילים Buyer ו-Editors, עלול לקבל רושם שלפניו מעצבת בעלת חזון, אג'נדה, שפה עיצובית והמון כישרון. בפועל, אנחנו צופים באישה שנהנית יותר מהתהילה והרצון להתקבל אל הגילדה של מעצבי האופנה, מאשר מתהליכי העיצוב עצמם. הקולקציה עוצבה בצלמה ובסגנון הלבוש של לקוחותיה: שיקי, סקסי, מעט בוהמייני, כזה המקרין זוהר מזויף שנראה לא אמין במקרה הטוב וכמו זארה-קוטור במקרה הרע.

 

 

בראד גורסקי. מעוזר אישי למתחרה (צילום: gettyimages)
בראד גורסקי. מעוזר אישי למתחרה (צילום: gettyimages)

 

 

צעד תשיעי: הפכי לפאג האג

 

הפרק הראשון של העונה הרביעית מוקדש לדבר החשוב מכל. לא, לא לבדיקות ההיריון המתקדם של זו וגם לא לחיפוש דירה בעבור המשפחה הגדלה (תפקיד אותו היא מפקידה בידי אחת מעוזרותיה), אלא לחיפוש אחר עוזר אישי שישמש גם כסטייליסט נאמן. זו, המתאוששת מעזיבתו של עוזרה בראד – שהחליט לפצוח בקריירה עצמאית, השיק תוכנית משלו וגנב לה את דמי מור – מחפשת עובד חדש. דרישות התפקיד: רצינות, אחריות, סגנון אישי, חריצות ויכולת לעבוד תחת לחץ בזמן קצר. דבר נוסף, רצוי שתהיה הומו. בפרק הראשון מתלבטת זו בין פאשניסטה צעירה בת 24 עם ניסיון מוכח ויכולות עבודה מומלצות, לבין ג'רמייה, בחור צעיר, נאה וחובב גברים, ללא ניסיון מוכח בתחום האופנה. ברור לכם במי היא בחרה, כן?

 

 

  (צילום: gettyimages)

 

 

צעד עשירי: השיקי תוכנית ריאליטי

 

עם ממוצע של למעלה ממיליון צופים לפרק, תוכנית הריאליטי של רייצ'ל זו היא אחת מתוכניות הנישה הנצפות בערוץ בראבו. פרק הבכורה של העונה הרביעית, ששודר בספטמבר בארצות הברית, רשם שיא של 1.26 מיליון צופים. מהו סוד הסדרה? שילוב בין אופנה, סלבס מהשורה הראשונה, חיי מותרות זוהרים, שופינג ללא הכרה, בעל אימפוטנט רגשית שמנסה לבקש ממנה לעבוד פחות, ורייצ'ל זו אחת – קטנה, קולנית, מפוצצת בבוטוקוס וטעם אופנתי מפוקפק. יש מי שמכנה אותה "טראש", יש אנשים שזה מספק אותם. אותנו זה בעיקר משעשע.