חלה שאפילו ילדים יכולים להכין

הסוד הוא בתפיחה המשולשת. החלה (צילום: אסנת לסטר)

אבא שלי היה יוצא כל בוקר לעבודה (ב"חוות נוי" שליד מדרשת רופין) עם תרמיל צד קטן ובו פירות ושני סנדוויצ'ים ענקיים שאמא הכינה. אני זוכרת היטב את הסנדוויצ'ים האלה: הם היו עשויים מלחם לבן, עגול ושטוח - משהו בסגנון פוקצ'ה, רק שבמקום השמן ועשבי התיבול הלחם היה מפודר בקמח לבן. אמא היתה חותכת את הלחם במרכזו וממלאת אותו בכל טוב: מיונז, נקניקים, עגבניות, מלפפונים ומה לא. כדי לנגוס בסנדוויץ' שכזה צריך היה להתאמן ב"לפתוח פה גדול", ממש כמו שהאמהות אומרות.

עוד בערוץ האוכל של Xnet:

● מרק הירקות המושלם: מדריך להכנת מינסטרונה

● לחמניות רכות ומתוקות: זהירות, זה ממכר!

● פיתות תוצרת בית: גם אתם יכולים

אף על פי שהייתי רק בת חמש, בחופשים אבא לקח אותי אתו לעבודה, שם אהבתי להתרוצץ בין העצים ועציצי הפרחים. בימים כאלה צירפה אמא לתרמיל גם סנדוויץ' קטן עם ריבה בשבילי.

ערב אחד, בזמן שאבא לא היה בבית ואמא רוקנה את התרמיל שלו משאריות האוכל, כבכל יום, היא קראה לי לפתע למטבח. מגוון קולה כבר הבנתי שמצפה לי הפתעה. על הכיסא ליד השולחן הקטן עמד התרמיל של אבא, ואמא סימנה לי באצבעה להיות בשקט ולאט לאט פתחה את חלקו העליון של התרמיל. בתוך התרמיל, ליד שאריות הסנדוויץ' וקצה תפוח, ישב לו מפוחד שפן אפור קטן (שפן, לא ארנב!)

"או שהשפן פשוט נכנס לתיק של אבא בלי שהוא ידע, או שאבא הביא אותו בשבילך", אמרה אמא. "בכל מקרה, כדאי שנמצא בשבילו ארגז". לא הייתי מסוגלת להפסיק להביט על השפן הקטן שכרגע נהייה שלי, ולא היתה מאושרת ממני. מצאנו ארגז ירוק לשפן - שקיבל ממני מיד את השם שפנצ'יק - ושמנו בארגז פיסות עיתון וגם צלוחית למים.

זו היתה חיית המחמד הראשונה שלי!

בלילה שמתי את הארגז ליד מיטתי ומרוב התרגשות בקושי ישנתי. גם כשאני חושבת על כך היום, לא ברור לי מה גרם לשפנצ'יק להישאר ולישון בארגז שליד מיטתי. המשכתי וגידלתי את שפנצ'יק בבית כאילו היה כלב או חתול. הייתי מלטפת אותו דואגת להאכיל אותו ולהחליף לו את הניירות בארגז כל יום. למדתי להפתעתי ששפנים הם חיות נקיות וידידותיות.

עד היום אני מנסה לאתר את המתכון ללחם שאבא היה לוקח אתו לעבודה, ושהיה דומה לפוקצ'ה מפודרת בקמח. אבל אני תמיד זוכרת שבזכות הלחם הזה זכיתי לאושר גדול עם שפן אחד שיצא מתיק האוכל של אבא שלי.

אם אתם מכירים את הלחם שאני מדברת עליו ואולי יכולים לעזור לי למצוא את המתכון, אשמח מאוד לשמוע מכם.

החלה של ילדי הגן

הגננת ענת איידלמן מכינה בכל יום שישי עם ילדי הגן שלה חלות מ-2 ק"ג קמח. ממחצית אחת של הבצק מכינה ענת שתי חלות קלועות שאותן זוללים ההורים והילדים בזמן קבלת השבת; ומהמחצית השנייה מכינים הילדים חלות אישיות בצורות שונות, ולוקחים אותן הביתה.

סוד הטעם של החלות האלה הוא בשלוש התפיחות שעובר הבצק – במקום רק שתיים בדרך כלל.

1 ק"ג קמח

2 כפות גדושות שמרים יבשים

1 כפית מלח

1 כוס סוכר

1/2 כוס שמן

2 ביצים

כ-2 כוסות מים

1 ביצה, טרופה

פרג

1. מתקינים במיקסר את וו הלישה. שמים בקערת המיקסר את הקמח והשמרים ולשים במהירות נמוכה.

2. מוסיפים את המלח והסוכר ולשים עוד 20 שניות.

3. מוסיפים בזה אחר זה, תוך לישה אטית, את השמן והביצים. מוסיפים בהדרגה גם את המים, עד שמתקבל בצק אחיד וקצת דביק (ייתכן שלא תצטרכו להשתמש בכל כמות המים). ממשיכים ללוש כ-10 דקות.

4. מוציאים את הבצק מקערת המיקסר ולשים אותו 3-2 דקות בידיים.

5. משמנים את הבצק מכל צדדיו ומניחים בקערה משומנת. מכסים בשקית ומתפיחים שעה-שעה וחצי (תלוי בעונת השנה), עד שהבצק מכפיל את נפחו.

6. מוציאים את הבצק התפוח מהקערה, מוציאים ממנו את האוויר ולשים אותו 3-2 דקות.

7. משמנים את הבצק ומניחים בקערה משומנת. מכסים בשקית ומתפיחים כחצי שעה.

8. מחממים את התנור ל-180 מעלות.

9. מוציאים את הבצק מהקערה, מוציאים ממנו את האוויר ומעצבים אותו. אם מכינים חלות גדולות: מחלקים את הבצק לשניים, ומחלקים כל אחד מהחלקים לשלושה. יוצרים מששת גושי הבצק נחשים וקולעים מהם שתי צמות רפויות. אם מכינים חלות קטנות: מחלקים את הבצק כראות עיניכם ומעצבים לצורה הרצויה.

10. מתפיחים כ-5 דקות. מברישים את החלות בביצה הטרופה ומפזרים עליהן פרג. מתפיחים 15-10 דקות נוספות (החלות לא אמורות להכפיל את נפחן).

11. אופים 40-35 דקות, עד שהחלות מזהיבות וקיסם שננעץ במרכזן יוצא יבש. אם מכינים חלות קטנות זמן האפייה קצר משמעותית - 12-10 דקות. לכן, כדאי להשגיח עליהן היטב בזמן שהן בתנור כדי שלא יישרפו.

אסנת לסטר מגישה את התוכנית סיר לשבת , המשודרת ברדיו קול רגע בכל יום שישי ובערבי חג ב-11:00