הדפסה
לכתבה באתר
הצעתו של האדריכל הישראלי דניאל זרחי, לחידוש מבנה אקדמי בעיר ההולנדית איינדהובן ולהסבתו למעונות סטודנטים, זכתה בשבוע שעבר בתחרות התכנון יורופאן (EUROPAN),
זרחי חולק את הזכייה עם שותפו להצעה, האדריכל הספרדי פדרו פניה.
מאחר שהתחרות הזו פתוחה רק לאדריכלים עד גיל 40, היא מהווה מקפצה לצעירים, ובמקביל מאפשרת לגורמים באירופה לקבל הצעות לפרויקטים של חידוש עירוני. יורופאן מתקיימת מדי שנתיים וזו הייתה הפעם ה-11 שנערכה, כשבמסגרתה 49 תחרויות ב-17 מדינות באירופה. כמעט 2,000 הצעות הוגשו לתחרויות השונות.
הבניין שנדרש לטיפול ניצב בלב קמפוס אקדמי, שאותו תיכנן בשנות ה-50 האדריכל ההולנדי ס. י. ון אמבדן (S. J. van Embden), בסגנון דומה לזה ששלט בישראל באותה עת, תוך שימוש בבטון ובקירות-מסך זכוכית. כשלב ראשון הציעו זרחי ופניה להסיר את החסמים הפיזיים והתפקודיים שהוקמו בקמפוס במשך השנים, כדי לאפשר תנועה חופשית בסביבת הבניין.
השלב השני של ההצעה ניגש לטפל במבנה עצמו, המתנשא לגובה 58 מטר וכולל 14 קומות. שנים רבות הוא איכלס את הפקולטה להנדסת חשמל, וכעת מתכוונת האוניברסיטה להסב אותו למגורי סטודנטים. בהצעתם בחרו זרחי ופניה לכבד את השפה האדריכלית המקורית והצנועה, המאפשרת לדבריהם גמישות. מאחר שהבניין המקורי עשה שימוש באסבסט, נדרשת הסרה של כל מחיצות הפנים והותרת הקונסטרוקציה המתאפיינת במודול קבוע.
דימוי עכשווי עם ערכים סביבתיים
כדי לאפשר את הסבת הבניין למגורים, יצרו השניים נסיגה של כמטר מקו החזית המקורי. כתוצאה, נוצרה חזית כפולה לבניין. כפילות זו איפשרה מרפסת קטנה לכל אחת מיחידות המגורים, ובאופן זה הודגשה ושוכללה השפה המקורית של הבניין לכדי דימוי עכשווי תוך שילוב ערכים סביבתיים. כך, לדוגמה, איפשרה הנסיגה הצללה על החזית בימות הקיץ, ובימות החורף ניתנת המרפסת לסגירה ויוצרת מרחב ביניים בין החוץ לפנים, השומר על חום הבניין ומסייע בהפחתת השקעת אנרגיה בחימום החדרים.
350 חדרי המגורים קטנים במיוחד, בהתאם להגדרות התחרות, ולכן חילקה ההצעה את קומות הבניין לאשכולות תלת קומתיים, כשכל אשכול מקושר בגרעינו באמצעות מדרגות רחבות במיוחד היכולות לשמש גם כטריבונות לישיבה ושיחה. אזור זה, ששימש בעבר כחדרי מעבדות ומחסנים המנותקים מאור ואוויר טבעי, הפך בהצעה לאזור מפגש המעודד אינטראקציה בין הסטודנטים. הודות לחזית הכפולה, נוצרו אזורים שמעודדים יציאה למרפסת חיצונית המחדירה אור ואוויר פנימה.
סדר החדרים עצמם מגדיר את האזורים המשותפים, ובאמצעותם נוצרים מגוון חללים בגדלים שונים המאפשרים מגוון פעילויות ברמות אינטימיות שונות - החל מקריאה ואכילה ועד למפגשים חברתיים מרובי משתתפים. זרחי משווה את המערכת שיצר, המורכבת מחדרים ומרחבים ציבוריים, ליחסים המתקיימים בעיר: "כפי ששורות הבניינים מגדירות כיכר ורחוב, כל מספר חדרים מגדירים את החלל המשותף".
את ההשראה הוא שאב מעבודתו של הצייר ההולנדי תיאו ון-דוסברך, מייסד תנועת "דה-סטייל" ההולנדית, "קומפוזיציה 9 אופוס 18" (Composition IX, opus 18) - על שמה נקראה גם ההצעה שהוגשה לתחרות. אותו ציור מציג אוסף של מלבנים לבנים, כחולים וירוקים שיחד יוצרים מערך חללים זורם, המזכיר תוכנית חדרים או מבנים בעיר צפופה. זרחי ופניה "תלו" עבודה אחרת של ון-דוסברך באחת מהדמיות הפרויקט, המציגה את החלל המשותף ששאב ממנה את ההשראה המקורית.
השופטים שיבחו את ההצעה, כאחת הבודדות שהצליחו השנה לשלב חידוש לבניין קיים תוך התאמתו לסביבה ולמערכת התנועה בקמפוס. לדברי השופטים, "ההצעה מצליחה ליצור עיצוב שלם שבו נראה כי כל דבר ניצב בדיוק במקום הראוי לו".
האם הפרויקט יתממש?
זרחי מסביר שהמעבר לביצוע אינו פשוט. "האוניברסיטה נלהבת", הוא אומר, “אך מחפשת מימון חיצוני שלא ייפול על כתפיה. אני חושב שהם יבצעו ואני מקווה שאנחנו נהיה אלה שנתכנן אותו", הוא מציין, אך מדגיש כי גם אם אדריכל אחר יזכה בפרויקט, לעצם ההתמודדות בתחרות יש חשיבות עצומה: "בשונה ממה שנהוג בישראל, באירופה התמודדות בתחרויות היא חלק בלתי נפרד מחייהם המקצועיים של סטודנטים ואדריכלים צעירים. קיימת ההזדמנות להציע פתרונות רדיקליים, לחדד רעיונות ולפתח שפת הגשה והצגה של פרויקט. כך גם אפשר לפרוץ וליצור קשרים, שלאדריכל צעיר קשה מאוד ליצור".
זרחי (31), בוגר המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, הוא נצר לשושלת אדריכלים ישראלית. סבי-אביו היה האדריכל זאב רכטר (היכל התרבות, בנייני האומה), סביו הוא האדריכל משה זרחי (מלון הילטון תל אביב, מרכז רפואי שיבא בתל השומר) והוריו הם האדריכלים דוד וענת זרחי (מגדל עתידים, מרכז רפואי ויצמן בתל אביב).
לתחרות הזו הוא ניגש עם פדרו פניה (28), שאותו הכיר בעבודתם במשרד האדריכלים השווייצי הרצוג ודה-מרון, שם השתתף בין השאר בתכנון מבני המנהלה של חברת התרופות רוש בבזל. קודם לכן עבד במשרדו של רם קולהאס (OMA). מאז סיים את לימודיו, הספיק להשתתף עם הוריו במספר תחרויות ישראליות ובהן תכנון בניין בצלאל במרכז העיר, עיריית חולון (מקום שלישי) וחידוש קריית הממשלה בירושלים (שלב הגמר).
