הדפסה
לכתבה באתר
"כל כך נהניתי מעשיית הסרט הזה", משתף סטיבן ספילברג הנלהב, "יותר מאשר כל סרט אחר שביימתי מאז 'אי.טי'. למרות שכבר 28 שנים הפרויקט הזה בליבי, למרות שנדרשו שלוש שנים לעשות אותו ולמרות שהשקענו שנתיים בהכנות, זה הכי כיף שהיה לי מזה כמה עשורים, ואני לא בטוח שאני יכול להסביר את זה באופן רציונלי".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
ספילברג מתכוון כמובן לסרטו החדש, "הרפתקאות טינטין", אנימציית אקשן אקסטרווגנטית שנעשתה בטכנולוגיית ה"פרפורמנס קפצ'ר" (הסברים בהמשך), ושיאו המתבקש של סיפור האהבה המתמשך של ספילברג עם הגיבור הג'ינג'י בעל הבלורית המצחיקה של האמן הבלגי הרז'ה."מהרגע שקראתי את ספר 'טינטין' הראשון שלי" הוא מספר, "הוא מעולם לא התרחק יותר מדי מליבי וממחשבותיי. ידעתי שטינטין ואני נועדנו לאיזשהו שיתוף פעולה אינטימי בעתיד".
"הרפתקאות טינטין" הוא שיתוף הפעולה הראשון בין ספילברג לפיטר ג'קסון (במאי טרילוגיית "שר הטבעות"), שניים מהבמאים היצירתיים והבולטים בתולדות הקולנוע, ומדובר בשידוך שנעשה בגן עדן. למעשה, אפשר אפילו לתהות מדוע לקח זמן כה רב עד ששני הטיטאנים האלה שילבו כוחות. את "הרפתקאות טינטין", שאמור להיות הסרט הראשון מתוך טרילוגיה, ספילברג ביים וג'קסון הפיק. את הסרט השני, העתידי, יביים ג'קסון בעצמו וספילברג יפיק, וקיימת האופציה שאת החלק השלישי יביימו ביחד.
למרות שספילברג וג'קסון הגיעו אל טינטין ממקומות שונים לגמרי ובשלבים אחרים של הקריירה, שניהם חולקים את התשוקה לדמותו של טינטין ושותפיו (רב החובל האדוק השיכור, הכלב המגניב סנואי, צמד הבלשים האימבצילים תומסון ותומפסון), ושניהם ראו את הפוטנציאל הקולנועי האדיר של סיפוריו של הרז'ה.
"תבין", צוחק ספילברג, "בכלל לא היו לי ילדים ב־1981, כשקראתי את ספר 'טינטין' הראשון שלי. אחר כך הלכתי ורכשתי את שאר ספרי טינטין, וב־1985 התחלתי לעשות ילדים. בשלב כלשהו גם הם התחילו לקרוא את עלילותיו של טינטין, וכך שמרתי את הרעיון פעיל וחי במשך חצי מחיי הבוגרים".
ג'קסון, מצידו, גדל עם טינטין עוד כילד (הוא צעיר מספילברג בן ה־64 ב־15 שנה) והושפע באופן ניכר מהרפתקאותיו, עוד שנים לפני שהפך לאיש שהביא לקולנוע את ההוביטים ועשה רימייק אדיר ממדים לאובססיית ילדות נוספת שלו, "קינג קונג". כילד קרא ג'קסון את מעללי טינטין שוב ושוב, לעיתים אף תוך כדי מאבק עם הגרסאות המקוריות לספרים שלא הצליח להשיג באנגלית.
ב־1983, מיד אחרי יציאת סרטו "אי.טי", פנה ספילברג לראשונה אל היוצר הרז'ה. הוא זוכר שהרז'ה היה נלהב עד מאוד מהמעבר האפשרי של גיבורו הצעיר אל מסך הכסף. למרבה הצער, נפטר הרז'ה לפני שהשניים הצליחו להיפגש פנים אל פנים, וכל הקשר ביניהם הסתכם בשיחות טלפון. בשלב מאוחר יותר הגשימה פאני רודוול, אשתו השנייה של הרז'ה המנוח, את רצונו, כשהעניקה את הזכויות על עלילותיו של טינטין לספילברג.
"הרז'ה בחר בסטיבן ספילברג כבמאי היחיד שיכול לעבד את טינטין לקולנוע", היא מספרת, וספילברג מוסיף, "תמיד ראיתי את זה ככבוד גדול". גם הוא וגם ג'קסון עבדו צמוד לרודוול במהלך העשייה, ונעזרו במומחיותה בנושא.
"הדבר הכי חשוב עבורנו", מסביר ספילברג, "היה לכבד את זיכרו של הרז'ה ולהגיע כמה שיותר קרוב לגישתו אל פלטת הצבעים והמאפיינים של הדמויות שיצר. היתה אנרגיה בצורה שהעמיד את הדמויות שלו, כאילו הוא מנסה לדחוף 24 פריימים אל תוך תמונה בודדת. זו היתה הגאונות של הרז'ה".
ספילברג היה משוכנע שפיטר ג'קסון הוא הפרטנר הנכון עבורו, אם כי שיחת הטלפון הראשונה ביניהם נעשתה כשספילברג - שבאותו הזמן שקל לביים גרסת לייב אקשן לסיפוריו של טינטין - התקשר לשאול אם חברת האפקטים המיוחדים שהקים ג'קסון תוכל ליצור עבורו בטכנולוגיית הפרפורמנס קפצ'ר את סנואי, כלבו של טינטין.
ג'קסון, שהתרגש מהשיחה ומהפוטנציאל של עיבוד קולנועי אפשרי לילד בעל הבלורית, אמר לספילברג כי אם היה איתו בחדר ברגעים אלה ממש, היה רואה מאחורי כתפו את האוסף השלם של ספרי טינטין. "בוא נצלם את הסרט כולו בפרפורמנס קפצ'ר", הציע לספילברג, שהחליט לשקול את העניין וביקש תצוגת תכלית של הטכנולוגיה. התוצאה כל כך הרשימה את ספילברג, עד שהוא נעתר מיד להצעתו של ג'קסון, ועבודת ההפקה הראשונית על הפרויקט (שעלותו מסתכמת ב־200 מיליון דולר) החלה.
בראיון טלפוני, ג'קסון אומר כי היה נרגש כשספילברג יצר איתו קשר לראשונה בנוגע לרעיון. "למעשה, הוא די דומה לטינטין עצמו: הוא צעיר בליבו, הוא סקרן ביותר והוא מאוד מאוד אוהב הרפתקאות. גם חוש ההומור שלו תואם למה שהרז'ה הביא לדמותו של טינטין. הרז'ה בעצמו אמר פעם, 'אני רואה את הספרים שלי כסרטי קולנוע'. כמה נבואי!".
הרומנים הגראפיים של טינטין נכתבו וצוירו על ידי ז'ורז' רמי הבלגי תחת שם העט "הרז'ה" בין השנים 1929 עד 1976. במהלך 47 השנים הללו זכה טינטין לפופולריות עצומה במגוון תרבויות ולאורך דורות, כשהספרים תורגמו ליותר מ־80 שפות ומכרו יותר מ־350 מיליון עותקים מסביב לעולם.
לתפקידים הראשיים בסרט לוהקו שחקנים משובחים כמו ג'יימי בל ("בילי אליוט") שמגלם את טינטין, ודניאל קרייג (בהפסקה קלה מגילום דמותו של ג'יימס בונד) כארכי־נבל איוואן איוואנוביץ' סכרין, למרות שהרבה מהכיף נשמר עבור דמויות המשנה. אחת מהבולטות שבהן היא סנואי, כלבו הנאמן ורב התושייה של טינטין.
"עבדתי עם כלבים בעבר", צוחק ספילברג, "והם לא תמיד עושים את מה שאתה מורה להם לעשות. סנואי, לעומתם, עשה את כל מה שביקשתי ממנו. אין שום דבר שהוא לא היה עושה בשבילי, ואני אוהב אותו בגלל זה".
ויש את קפטן האדוק, שותפו הקבוע של טינטין וחברו הטוב, רב־חובל שיכור תמידית ובעל נטייה לדרמטיות מבדחת. את האדוק מגלם אנדי סרקיס, מי שספילברג מכנה "גאון" (וכבר הספיק, כאמור, לגלם דמויות ממוחשבות מיתולוגיות לא פחות: גולום ב"שר הטבעות", קינג קונג ברימייק שביים ג'קסון ולאחרונה גם סיזר, הקוף החכם ב"כוכב הקופים: המרד").
"הוא אחד האנשים היצירתיים והצנועים בתעשייה הזאת", ממשיך ספילברג. ואכן, הופעתו של סרקיס מקסימה ומדויקת, עדות לכוח שטמון בטכנולוגיה כשהיא מזווגת עם כישרון.
עבור ספילברג, מדובר בפרויקט אנימציה ראשון. "אף אחד בעולם לא עשה סרט כמו 'הרפתקאות טינטין' קודם לכן", הוא אומר. "לא ידענו בכלל מה הפרויקט הזה ידרוש, עד שהגענו כבר לאמצע הדרך בעשייתו. זה היה שיתוף פעולה בין 60 אנימטורים ועוד 300 מאיירים ואמנים, פיטר ואני ועוד שלושה כותבים. לא היה לי אפילו ויכוח אחד עם פיטר. אני יכול להגדיר אותו כאחד האנשים הכי מעניינים ואקסצנטריים שפגשתי בחיי".
כשג'קסון בניו זילנד מולדתו וספילברג בקליפורניה, ניהלו השניים שיחות קבועות בין שלוש לחמש אחר הצהריים במשך כמה חודשים. "זו היתה התקופה הטובה בחיי מבחינה יצירתית", מספר ספילברג. "לפני שהתיישבתי לדבר איתו הייתי מביט כל הזמן בשעון שלי, כי לא יכולתי לחכות שכבר תגיע השעה שלוש. מצאתי את עצמי יושב בהוליווד ונפגש עם כותבים ומפיקים מוכשרים, וכל מה שאני יכול לחשוב עליו היו השעתיים האלה עם פיטר, בהן ננסה להבין איך לספר את הסיפור".
למרות שחלק מהמבקרים שכבר צפו בסרט העירו על כך, ספילברג לא חושב שספרי טינטין מיושנים מדי או לא מורכבים מספיק עבור הקהל המודרני. "ילדים הם תמיד סקרנים וזמינים לחוויה חדשה. הם אומנם משחקים במשחקי וידאו, אבל גם אוהבים דברים אחרים. תראה אותי: אני משחק במשחקי וידאו, אבל גם הולך לסרטים. יש לי אייפד וכל מיני גאדג'טים אחרים, אבל אני עדיין הולך לתיאטרון. יש מקום להרבה סוגים של בידור".
מה בעצם חדש בטכנולוגיה של הסרט?
"כשאתה מצלם סרט אנימציה דיגיטלי כמו 'שרק', לדוגמה, יש מצלמה שמכוונת למייק מאיירס ויש מצלמה שמכוונת לעבר אדי מרפי. בסרט כמו "צעצוע של סיפור" יש מצלמות שמכוונות על טום הנקס ועל טים אלן. אחר כך האנימטורים לוקחים את החומר הזה ומשתמשים בו כדי ליצור סימונים של איך הפרצופים של הדמויות הממוחשבות הולכים לנוע. טכנולוגיית הפרפורמנס קפצ'ר, לעומת זאת, היא פשוטה, מעודנת ומדויקת יותר. המחשבים שלנו הרבה יותר רגישים לתנועות הפנים של השחקנים. הטכניקה הזו פשוט מספקת אינפורמציה הרבה יותר מקיפה מזו ששחקן ייתן לך בנסיבות רגילות".
אתה חושב שבשלב כלשהו טכנולוגיות מהסוג הזה יחליפו סופית שחקנים בשר ודם?
"לא, בגלל שטכנולוגיה כמו הפרפורמנס קפצ'ר דורשת שחקנים כישרוניים ובעלי ניואנסים יותר מכל דבר אחר. ג'יימי בל מגלם את טינטין, והדמות לא היתה יכולה להיות כפי שהיא ללא כישרון המשחק שלו. הטכנולוגיה הזו נואשת לשחקנים משובחים, כיוון שהיא רגישה אפילו לתנועות הקלות ביותר של השחקן, לכל מצמוץ. הטכנולוגיה מציעה פלוס גדול אחר: גם אם שחקן לא נותן לך בדיוק את מה שרצית ממנו, אתה יכול לשפר את המצב עם האנימציה, לתקן את החומר לפי צרכיך".
כשביים את "פארק היורה", מספר ספילברג, כולם לא יכלו להפסיק לדבר על הטכנולוגיה של הסרט. "הם לא רצו לדבר על הסיפור או על הדמויות, רק על האפקטים הממוחשבים. אבל אחר כך, כשאנשים הלכו וראו את הסרט, הם קיבלו את הדינוזאורים האלה כדמויות בעלילה, ושכחו מהטכנולוגיה. יש לי את אותן ציפיות מ'הרפתקאות טינטין', שאחרי עשר דקות הצופים ישכחו מאיך עשו את הסרט, ופשוט יילכו עם הסיפור".
ספילברג טוען שההתנסות המוצלחת עם האנימציה ב"הרפתקאות טינטין" לא תסיט אותו מעשייתו בקולנוע המסורתי. "אנימציה כזו אומנם נותנת לבמאי שליטה כמעט מוחלטת, וזה נהדר", הוא אומר, "אבל אני עדיין אוהב בעיקר לייב אקשן. מחר בשבע בבוקר אני צריך להתייצב בסט של 'לינקולן'". הפרויקט הבא של ספילברג, שעוסק בחייו ומותו של הנשיא ה־16 של ארה"ב (אותו מגלם דניאל דיי לואיס), מסמן הישג נוסף בתקופה סופר־עמוסה של אחד הבמאים המצליחים והנערצים ביותר בעולם.
בדצמבר יהיה ספילברג בן 65, אבל הוא לא מראה שום סימן של האטה או עצירה. להפך: השנה הפיק שתי סדרות טלוויזיה יקרות ורבות פרופיל ("השמיים נופלים", "טרה נובה"), את החלק השלישי בסדרת "הרובוטריקים" המצליחה ואת "סופר 8", סרטו של ג'יי.ג'יי אברמס, שבעצם מהווה מחווה אחת ארוכה ואוהבת לקריירה המוקדמת של ספילברג, הבמאי שהכי השפיע עליו.
לבד מכך, ובאופן די לא ייאמן, סרט שני בבימויו של ספילברג יגיע אל מסכינו כבר בדצמבר: "סוס מלחמה", אפוס שעוסק בסיפורו של סוס בשם ג'ואי שנקלע למלחמת העולם הראשונה, לוחם עבור הבריטים ואז הגרמנים ומנסה לאתר את בעליו האהובים. בניגוד לחלק גדול מעשייתו של ספילברג בשנים האחרונות, "סוס מלחמה" לא מתהדר בכוכבי קולנוע גדולים, ועיקר מסע השיווק שלו נשען על מעמדו המיתולוגי של הבמאי.
"אני תמיד מלהק את השחקן הנכון לתפקיד הנכון", מגן ספילברג על החלטות הליהוק שלו. "כששיבצתי את טום קרוז ב'דוח מיוחד', לדוגמה, זה היה כי חשבתי שהוא השחקן הנכון ביותר לדמות. כשליהקתי את טום הנקס ל'להציל את טוראי ראיין', עשיתי את זה כי הרגשתי שהוא נולד לגלם את קפטן מילר. שניהם אולי כוכבים גדולים, אבל מבחינתי זה ממש במקרה. לפני הכל, הם שחקנים".
בשנה הבאה צפוי ספילברג לביים פרויקט מסקרן נוסף, דרמת מד"ב בשם "רובופוקליפס", שעוסקת - כפי שמרמז שמה המעולה - בעולם שנחרב אחרי שאינטליגנציה רובוטית מלאכותית קמה על יוצריה ומגייסת לעזרתה את שאר רובוטי העולם המדוכאים. והיו גם שמועות שהוא עתיד לעמוד בראש פרויקט אפי בשם "Gods and Kings", שיתבסס על חייו של משה רבנו.
"אני תמיד מחפש את הסיפור הטוב הבא", הוא אומר, "כי זה האלמנט הכי חשוב עבורי. אני גם לא פוסל רעיונות מהתנ"ך ומההיסטוריה העתיקה, אם אפשר לעצב אותם כסיפורים אפקטיביים מבחינה דרמטית שיכולים לפנות לקהל רחב באופן יחסי". בשלב הזה, מאיצים בו היחצנים שלו לצאת מהחדר לטובת ראיון עם הטלוויזיה הצרפתית. "רציתי לבלות איתך יותר זמן", הוא אומר לי בצער, "אבל אל דאגה: אנחנו נתראה עוד חודש, בסבב הראיונות לכבוד יציאת 'סוס מלחמה'". איש עסוק, כבר אמרנו?
תרגום: יוני בינרט
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס:
- מה דעתכם על הלוק של ג'ולייטה?
