הדפסה
לכתבה באתר
בתי כנסת, כפי שכל ילד מפוהק המטייל עם הוריו בין אתרים היסטוריים בחו"ל יודע, אינם בנויים כמו כנסיות. בדרך כלל, הם אינם מרשימים כמותן ובנויים בצניעות רבה יותר, כמו ביקש הארכיטקט להדגיש את הרוח ולא את החומר. אך סיור בין בתי הכנסת העתיקים בעולם מגלה עולם מרתק של סיפורי גבורה: סיפורן של קהילות ומבנים שעמדו אל מול מאות שנים של אנטישמיות, חורבן והרס. שנים של בנייה סבלנית ודקדקנית ואז בנייה מחדש, באותה הסבלנות, לאחר שהכל הוחרב. מקרקוב דרך ניו יורק ועד ברצלונה: באיזה בית כנסת תגלו השראה בקפיצה הבאה שלכם בחו"ל?
עוד טיולים בעולם
בית הכנסת הישן, קרקוב
בית הכנסת הישן בקרקוב, ברובע קז'ימייז' העתיק, הוקם במאה ה-15 והוא בית הכנסת העתיק ביותר שעדיין עומד על תלו בפולין – הישג מרשים, בהתחשב בהרס שזרעו הנאצים כשפלשו למדינה ב-1939. עד שמגפי הוורמאכט הלמו ברחובות העיר הדרומית, בית הכנסת שקק חיי קהילה עשירים, והיווה מרכז רוחני וחברתי בקהילה היהודית הגדולה.
איש לא בטוח בתאריך הקמתו בית הכנסת, אך ידוע כי ב-1570 הוא חודש ושופץ על-ידי הארכיטקט האיטלקי מתאו גוצ'י. מאז, נחשב הבניין לנקודת ציון חשובה בארכיטקטורה הידהודית האירופאית. גוצ'י חידש את בית הכנסת ברוח צבאית להפליא, והבניין הישן נחשב לאחד מ"בתי הכנסת המבוצרים" הפזורים באירופה: צריחים בעליית הגג, וקירות עבים מלבנים עם עמודים תומכים כדי לעמוד במצור או התקפה, אם יבואו.
אמצעי הזהירות של גוצ'י לא סייעו לקהילה בעת הפלישה הנאצית. אלה בזזו את הכנסיה, ואת כל עבודות האמנות ופריטי הדת לקחו עמם. הנאצים השתמשו בכנסיה כמחסן תחמושת וב-1943, 30 פולנים נטבחו על-ידם בין כתליו של המבנה הקדוש. כיום, ניצבת מצבת זיכרון לנרצחים מול בניין בית הכנסת.
למה לבקר? עבודות השיקום לאחר סיום המלחמה ארכו שלוש שנים, והסתיימו ב-1959. כיום, בית הכנסת הוא מוזיאון המתמקד בהיסטוריה של יהודי קרקוב. האוסף כולל פריטים ליטורגיים, ספרי תורה עתיקים ובדים, צלחות, כלים ושופרות, כמו גם תצלומים, מסמכים ופרטי אמנות.
שווה לדעת: "רשימת שינדלר" צולם ברובו ברובע קז'ימייז', בו ממוקם כזכור בית הכנסת. הרובע זוכה לעדנה מאז סוף שנות ה-90 ושופע מבנים היסטוריים, הן יהודים והן נוצרים.
איפה: 24 Szeroka street, קרקוב. לפרטים וסיורים בבית הכנסת וסביבתו לחצו כאן.
בית הכנסת המרכזי, ניו יורק
קהילת "אהבת חסד" נהנית מאחד מבתי הכנסת היפים והוותיקים ביותר בארה"ב: בית הכנסת המרכזי בשד' לקסינגטון בניו יורק נבנה ב-1872 בסגנון המורי, שזכה לפופלאריות רבה באמצע המאה-19. ההשראה לסגנון זה הגיעה מצפון אפריקה והאנדלוסים, והוא מתאפיין בנטיפי אבן מדורגים, קשתות פרסה, כיפות, אשנבי ירי, קשתות מחודדות, חצרות ואריחים מעוטרים. כפי שאפשר כבר להסיק, מדובר בארכיטקטורה דרמטית למדי, שבהתחשב בסגנונם הצנוע של רוב בתי הכנסת, זכתה למחלוקת בקהילה בעת בנייתו.
למה לבקר? ב-1975 זכה בית הכנסת לסטטוס של "ציון דרך היסטורי לאומי", והיום הוא מהווה מרכז תפילה וחיי חברה ב"עיר היהודית" ביותר של אמריקה הצפונית. ניתן ליהנות מסיורים מודרכים בבית הכנסת פעם בשבוע ולשמוע את סיפור הצלתו המרתק משריפה שאיימה לכלותו ב-1998. הגג נהרס לגמרי, ורק רגישות הכבאים לייחודו של הבניין הצילה את מאפייניו. כיום, כהוקרת תודה, ניתן לראות לוחיות שיש בקיר המזרחי המוקדשות למאמצי הכבאים.
שווה לדעת: מיקומו של בית הכנסת הוא חלום לכל תייר (ובוודאי מושא קנאה ללא מעט ניו יורקים שהיו רוצים להתגורר במנהטן). הוא מסחרי ברובו, וכולל אתרי שופינג שקשה לחשוב על ביקור בתפוח הגדול בלעדיהם.
איפה: 652 Lexington Avenue at 55th Street.
בית כנסת אגודת הקהילות, פריז
מומלץ שביקור במארה, הרובע ההיסטורי, התיירותי והשוקק של פריז, יכלול גם את בית הכנסת ברחוב פווה (Pave). זה נבנה בסגנון האר-נובו ב-1913 על-ידי הארכיטקט הקטור גימאר, אחד מהמשפיעים ביותר על הזרם שקידש אלמנטים מהחי והצומח ואת גוף האישה.
"אגודת קהילות" הוקם על-ידי יהודים אורתודוקסים ממוצא רוסי ופולני, שגם מימנו את בנייתו של בית הכנסת במלואה. בערב יום כיפור, 1941, הבניין פוצץ על-ידי כוחות הכיבוש הנאצים, יחד עם שישה בתי כנסת נוספים בעיר. הוא נבנה מחדש וזכה לסטטוס של "מונומנט היסטורי" על-ידי הממשלה הצרפתית.
למה לבקר? כל ביקור ברובע המארה על המוזיאונים והגלריות שבו, הסמטאות הביניימיות והבוטיקים, בתי הקפה השוקקים וגני טווילרי, לא יהיה שלם בלי ביקור של אוהבי האר-נובו בבית הכנסת המיוחד הזה. העיטורים מעולם הצומח, השנדלירים, מעקי הברזל והספסלים – את הכל עיצב הקטור גימאר, שזהו הבניין בעל האופי הדתי היחיד שתכנן ועיצב.
איפה? rue Pavé 10, Marais.
בית הכנסת הגדול, פריז
ב-1802, כשנפוליאון העניק לאחיו במתנה אחוזה ב- Rue de la Victoire בפריז, הוא לא חלם שתהפוך ברבות הימים לבית הכנסת הגדול ביותר בבירה. בנייתה של הכנסייה על אתר האחוזה החל ב-1867, והסתיים שבע שנים טובות לאחר מכן. הסגנון הקלאסי נשבר עם עיטורים ביזנטיים ובכניסה חרוט פסוק מבראשית כ"ח, פסוק י"ז: "ויירא ויאמר: מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".
למה לבקר? כמו מרבית בתי הכנסת הגדולים והמיוחדים באירופה, גם זה חולל והפסיק לשמש כבית תפילה במלחמת העולם השנייה. בית הכנסת חודש ושופץ לאחר המלחמה, ונפתח מחדש ב-1967. המבקרים בו היום יהנו מבניין מרשים ומלא הוד, שבו בחר אלפרד דרייפוס להינשא ב-1890 ללוסי, בטקס שניהל הרב הראשי של צרפת. מאוחר יותר, אותו רב יצא להגנתו של דרייפוס.
איפה? 44 Rue de la Victoire. לפרטים לחצו כאן.
בית הכנסת קורל הגדול, סנט פטרבורג
בית הכנסת השני בגודלו באירופה החל את דרכו בנבכי הביורוקרטיה: ב-1869 הסכים הצאר אלכסנדר ה-2 להעניק לקהילה היהודית בעיר הבירה דאז את אישור הבניה הנכסף. זה החליק בגרונו של הצאר ביתר קלות בזכות אביו של מנהיג הקהילה היהודית בעיר, שהיה אחד מהספקים הגדולים לצבא הצאר.
רק לקבוצה קטנה של יהודים הותרה השהות בבירה: חיילים משוחררים, אקדמאים, סוחרים מהגידלה העליונה, אמנים וטכנאים. ההגבלות על הבנייה היו חמורות: אסור היה לבנות ליד כנסיות, או על כבישים ודרכים שנחשבו "צאריות", כלומר בשימוש הממשלה. מותר היה לבנות את בית הכנסת עד לגובה של 47 מטרים בלבד, בדומה לכנסיות שבעיר (לשם השוואה, ארמונו של הצאר בעצמו התנשא לגובה של 23 מטרים, ויתר הבניינים הגבוהים ממנו נשאו ערך אסטרטגי צבאי).
בית הכנסת נבנה בסגנון המורי עם נגיעות ביזנטיות, אך כלל בסוף גם מוטיבים ערביים. ב-1893, 24 שנה לאחר שניתן אותו אישור מיוחל, נפתח בית הכנסת לקהל הרחב.
סיפורו בית הכנסת משקף את התקופה הסוערת שעברה על רוסיה במאה ה-20. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הפכו פרנסי הקהילה את המבנה לבית חולים בעל 100 מיטות, שקיבל פצועים מכל דת. לאחר המהפכה ב-1917, ולאחר שקהילה איבדה רבים שהיגרו מרוסיה, ספג בית הכנסת מכה נוספת: חשבונות הבנק שלו הוגבלו בהוראת הממשלה, וזו הודיעה על פירוק ופיזור הקהילה היהודית בסנט פטרבורג.
במלחמת העולם השניה, הופגז בית הכנסת על-ידי הכוחות הגרמנים, אך מבנה בית החולים שרד.
למה לבקר? עשורים ארוכים של רדיפות על רקע דתי, שתי מלחמות עולם ויחס עוין מצד ממשלות שונות, הפך את בית הכנסת של סנט פטרבורג ל"ציון דרך היסטורי לאומי" ומוסד ארכיטקטוני בעל שם. ב-1999 תרמה לו משפחת ספרא חמישה מליון דולרים, ובין 2000 ל-2005 בוצעו עבודות שיפוץ נרחבות במבנה. החלל המרכזי שבו יכול להכיל 1,200 מתפללים – כולל שלושה חללים של "עזרת נשים".
איפה: 2 Lermontovskii Prospekt.
בית הכנסת העתיק, ברצלונה
סיפורו של אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באירופה מזכיר סיפור מתח עמוס קודים. במשך מאות בשנים שימש המבנה למגוון מטרות, ומצא את ייעודו המקורי רק ב-2002, אז נחנך רשמית כבית כנסת. כיום, נעשה בו שימוש רק לאירועים חגיגיים כגון חתונות ובר מצוות.
ארכאולוגים מעריכים את בנייתו במאה השלישית או הרביעית לספירה, אך רק בימי הביניים הוא זכה להרחבה משמעותית. במאה ה-14, היה זה הרשב"א (הרב שלמה בן אברהם אבן אדרת, שנחשב לאחר מגדולי החכמה בספרד) שניהל את בית הכנסת והקהילה ביד רמה. בסופה של מאה זו, עם השמדתם של יהודי ברצלונה, עבר הבניין לשמש למספר מטרות – אף אחת מהן לא מזכירה את מטרתו המקורית.
סיפור הצלתו של בית הכנסת מתחיל ב-1987, עת פילולוג ספרדי צעיר עקב אחר מסלולו של גובה מסים במאה ה-14, שבין רישומיו מציין בית כנסת גדול אליו הגיע בברצלונה. עבודתו הובילה את מיגל יפה, ראש האיגוד הקטאלני בברצלונה ואחד מהכוחות המניעים העיקריים להצלת בית הכנסת, להבחין כי המבנה המסתורי נבנה תחת "דרישות דתיות": המבנה פונה לירושלים, ויש בו שני חלונות. יפה קנה את המבנה ב-1995, והחל לעסוק בשיפוץ וחידוש המבנה.
למה לבקר? בית הכנסת הגדול, שנפתח לקהל הרחב ב-2002, ממוקם בכיכר סנט ג'ומה שברובע הגותי, אולי המהנה והמתויר ביותר בעיר. ב-2005, בית הכנסת לבדו משך אליו 20 אלף מבקרים. ב-2003, זוג קנדי היה הראשון "לחנוך" את המבנה בחתונתם – החתונה האשונה שהתקיימה בו מזה 600 שנה. בבית הכנסת ספר תורה בן 500 שנה.
איפה: לפרטים לחצו כאן.
בית הכנסת הישן-חדש, פראג
בית הכנסת הישן-חדש בבירה הצ'כית הוא העתיק ביותר הפועל היום באירופה. בנייתו הושלמה ב-1270, והוא אחד מהבניינים הראשונים בפראג שעצוב בסגנון הגותי.
למה לבקר? המבקר בבית הכנסת המרשים יעלה תשע מדרגות עד לפרוזדור שבו דלת. זו נפתחת לאולם כפול שבו שישה חללים מקומרים, עמוס בפרטים קטנים ומרהיבים. על הטימפנון עיצוב שמשלב בין 12 גפנים ו-12 אשכולות ענבים, המסמלים את 12 שבטי ישראל. שני עמודי ענק תומכים בארבע חללים מכל צד, שלהם שני חלונות גותיים מגל צד – ובסך הכל 12. שימו לב גם לבימה מעליהם מוקראים ספרי התורה: בבסיסה חוזר מוטיב 12 הגפנים. 12 החלונות, הפונים לכיוון הבימה, מושווים לעתים למבנה של מקדש שלמה.
שימו לב גם לדגל האדום בסמוך לעמוד המערבי: במרכזו מגן דוד, ובמרכז המגן דוד – ציור של כובע מסורתי מהמאה ה-15. שניהם תפורים בעדינות בזהב אמיתי. הטקסט של "שמע ישראל" המוצג לראווה, עשוי גם הוא באותיות מזהב - מתנה שהעניק הקיסר הרומי פרדיננד ה-3 ליהודים כאות הוקרה על תרומתם למאמץ ההגנה על פראג במלחמת 30 השנים.
שווה לדעת: האגדה מספרת כי גוף "הגולם מפראג" (יצר כפיו של המהר"ל מפראג במאה ה-16) שוכן בעליית הגג. זה, כך לפי האגדה, הביא למותם של הנאצים שניסו להחריב את בית הכנסת בזמן כיבושם את העיר. בין אם מדובר באגדה ובין אם באמת, הרי שזהו אחד מבתי הכנסת הגדולים היחידים שחמקו מידיהם של הכובשים בזמן מלחמת העולם השניה. עליית הגג, אם תהיתם, סגורה למבקרים.
איפה: Marlet 5.
>> חוזרים להתפלל בסוהו, אחרי מאה שנים
