רון ארד זכה במדליית העיצוב של לונדון

המעצב רון ארד הוא הזוכה השנה במדליית העיצוב של שבוע העיצוב בלונדון, ובכך הוא הופך לזוכה החמישי בפרס זה. המדליה מוענקת לזוכים על "מצוינות, כישורים והישגים שהוצגו על ידי מעצב שנתן השראה לאנשים ברחבי העולם בעזרת דמיון, איכות והאימפקט של עבודותיהם", כהגדרתו של יושב ראש הפסטיבל, סר ג'ון סורל. בנאום קבלת הפרס אמר ארד, שנסחף בהצהרת אהבה לעירו הנוכחית, כי "אני לא יכול לדמיין את עצמי עושה את מה שאני עושה בשום מקום אחר בעולם". בשיחה עם Xnet הוא התייחס היום (ה') לזכייה.

מה המשמעות של קבלת פרס כזה מהעיר שבה אתה חי?

"היום עיצוב הוא נושא מרכזי וחשוב, מדברים על זה וסביב זה כל הזמן, אבל כשהגעתי ללונדון ב-1973 זה היה כמו להגיע למדבר של עיצוב. לא היה לי מקום להצטרף אליו, בניגוד למשל למילאנו, אם הייתי נוסע אליה. הייתי צריך להמציא את המקצוע שלי. אבל הייתה פה קרקע פורייה, מעין נווה מדבר. היו בלונדון שאריות של המהפכה התעשייתית, דבר שאיפשר לי לעסוק בתעשייה ומסורות עשייה. לונדון גם הייתה ערב-רב של תרבויות, ובתור זר היה לי קל להתחבר אליה".

ארד ורבים אחרים, ביניהם זוכי העבר של המדליה של שבוע העיצוב בלונדון - כמו האדריכלית זאהה חדיד, מעצב האופנה פול סמית', מעצב המוצר מארק ניוסון והמעצב-האדריכל תומס הד'רוויק - הפכו את לונדון למרכז העיצוב העולמי שהיא היום, בעלת משקל ותהודה גדולה ברחבי הגלובוס. אך ארד אינו נלהב לדרג את עירו בטבלאות כאלה ואחרות: "עיצוב זה לא כמו כדורגל, אי אפשר למקם משהו כזה בטבלה. זה הכל אנשים בסופו של דבר, ומקומות שמתחיל לקרות בהם משהו ויש בהם אנרגיה מסוימת מושכים אליהם אנשים יוצרים. ללונדון יש היתרון שזה מקום שיוצר תהודה, וגם יש בה בתי ספר טובים מאוד לעיצוב".

מכל מה שעשית עד היום, מה לדעתך השפיע יותר מכל על זכייתך?

"12 השנים שלי ברויאל קולג' הם משהו שאני יכול לכמת. הם ההשפעה הגדולה שלי על העיר הזאת. אני חושב שבזמן הזה נתתי אומץ לאנשים אחרים לפעול, הצלחתי לייצר תרבות חדשה, אחרת ממה שקיבלתי כשהתחלתי. אני חושב שנוצר שם בשנים האלה מקום יותר פלורליסטי ופתוח. עברתי 12 שנים בלי להגיד לאף אחד מה לעשות אפילו פעם אחת".

ומה דעתו של המעצב על מה שהוא רואה השנה בפסטיבל העיצוב לונדון? "שמח בלונדון, יש אווירה טובה", הוא אומר, "אבל אני לא חש שיש בשורה חדשה. הדבר היחיד שקורה זה הרבה טפיחות על השכם וחלוקת מדליות לכל מיני אנשים".

לאתר של רון ארד