הדפסה
לכתבה באתר
ביקורת קשה מוטחת בהנהלת האקדמיה הירושלמית "בצלאל" סביב התנהלותה בפרשת הקמת הקמפוס החדש במגרש הרוסים, כפי שהיא נחשפה כאן בחודשים האחרונים (תקציר הפרקים הקודמים: כאן,
כאן ו
כאן).
אם בשבוע שעבר היה נדמה שהסיפור הוכרע סופית,
לאחר שהנהלת "בצלאל" בחרה במשרד האדריכלים היפני היוקרתי SANAA לתכנן את הקמפוס, מתברר כעת שהמצב אינו כה פשוט. לידי Xnet הגיע מידע חדש על אופן הבחירה, המאיר באור בעייתי את התהליך, ואף עשוי להביא לביטול ההחלטה על המשרד הזוכה ולעיכובים בפרויקט. Xnet חושף את השאלות, סעיף אחר סעיף. עדכון: תגובת המל''ג לממצאים בסוף הכתבה: הוגשה תלונה הנבדקת כעת מול בצלאל.
(1) במקום מכרז: מי אישר?
כפי שפורסם, הנהלת בצלאל החליטה לזנוח את התוכנית של המשרד הטורקי-גרמני "סטודיו", שזכה בתחרות בין-לאומית פומבית לתכנון הקמפוס החדש, ופיטרה למעשה את האדריכלים הזוכים. לאחר מכן הוחלט בבצלאל לבחור אדריכל חדש לקמפוס באמצעות הליך שאינו מכרז.
ואולם, בצלאל הוא מוסד להשכלה גבוהה וכפוף למועצה להשכלה גבוהה. תקנות חובת המכרזים להתקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה קובעות, כי אפשר שלא לקיים מכרז על ביצוע עבודה או רכישת שירותים, למעט בהתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור שיש בתכנונו עניין אדריכלי-ציבורי.
אין ספק שבתכנונו של הקמפוס החדש של בצלאל יש עניין אדריכלי-ציבורי עצום. תעיד על כך התחרות רבת-המשתתפים בשלב הראשון, ההחלטה של העירייה להתנגד לזכייה, ההתעניינות התקשורתית בשלב הנוכחי, הטענות העזות מצד אדריכלים ואף מורים בבצלאל בעקבות החלטת ההנהלה, וכמובן הבחירה הנוכחית באדריכלי-על מפורסמים.
עם זאת יש לציין, כי החוק אינו חד-משמעי בסעיף הבא: "מכרז להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבורי אשר יש בתכנונו עניין אדריכלי-ציבורי, יכול שייעשה לפי סדרים וכללים שייקבעו בידי ועדת המכרזים". וכך, לכאורה, ועדת המכרזים יכולה להחליט שהיא נוהגת לפי סדרים וכללים אחרים, ומחליטה על פורמט אחר של התמודדות. אך האם התכנסה ועדה כזו? נשיא בצלאל סירב להשיב. פרוטוקולים, עד היום, לא התפרסמו.
(2) הזדמנות שווה או עדיפות ברורה לזרים?
סעיף 39 בתקנות חובת המכרזים מציע רשימת קריטריונים לבחירת אדריכל, ובראש הרשימה מופיע שכר הטרחה הנדרש. סביר להניח שעלות ההעסקה של משרד אדריכלים בינלאומי זוכה פרס פריצקר ומהמובילים בעולם, כמו SANAA, יהיה גבוה משמעותית משכר הטרחה שיקבל אדריכל ישראלי – אולי עד כדי פערים של מיליוני דולרים. אך במקרה של בצלאל, לא התנהל הליך של מכרז כאמור, ולכן גם אמות המידה הללו לא התקיימו.
ההנהלה, לאחר שביטלה את זכיית המשרד הקודם, פנתה בתחילת חודש מאי ל-13 משרדים – 5 משרדים כוכבים בחוץ לארץ, ועוד שמונה ישראלים - והזמינה אותם להשתתף בהליך בחירה סגור. במסמכים שנשלחו אל המשרדים נכתב במפורש, כי בחירת האדריכל תתבסס על פרסים וניסיון; גובה שכר הטרחה, כך נכתב, אינו קריטריון שלפיו תיעשה הבחירה. שלושה מתוך ארבעת משרדי האדריכלים הישראליים שהעפילו לשלב השני בהליך, החליטו לא להתמודד בעצמם: הם חברו למשרדים בינלאומיים ובכך ויתרו על עצמאותם.
חובת המכרזים מחייבת שקיפות, והייתה מחייבת את הנהלת בצלאל לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת המכרזים ואת השכר שסוכם עם צוות האדריכלים הזרים והישראלים. במקרה כזה, אפשר היה להבין מדוע נבחר אדריכל זר לתכנן את מוסד הדגל של לימודי האדריכלות בישראל, ומדוע החליטו רוב המתמודדים המקומיים לא לצעוד לבדם.
אגב, מי החליט שיזומנו דווקא 13 משרדים, ולא כל מספר אחר? נשיא בצלאל, פרופ' ארנון צוקרמן, סירב להשיב. פרוטוקולים של ועדת הבחירה או פורום אחר שקיבל החלטה כזו, עדיין לא פורסמו.
(3) פרשת שופטים
בוועדה הנוכחית לבחירת האדריכל השתתפו, בין השאר, שתי דמויות דומיננטיות: נשיא בצלאל, פרופ' צוקרמן, והנשיא לשעבר של האוניברסיטה העברית, פרופ' חנוך גוטפרוינד. השניים השתתפו גם בצוות השופטים בתחרות שהתקיימה ב-2007, זו שבחרה בהצעה שבוטלה בדיעבד.
לנוכח ההחלטה שבוטלה, העיכובים שנוצרו (התחרות התקיימה ב-2007) וההפסדים הכרוכים בקידום התוכנית ובפרסים כספיים, עולה תהייה מדוע שוב שולבו שני שופטים שהיו שותפים להחלטה ההיא גם בוועדה החוזרת, במקום לפנות את מקומם למקבלי החלטות חדשים.
(4) יש אדריכל בוועדה?
בשונה מהתחרות המקורית שבה השתתפו בוועדת השופטים אדריכלים בעלי שם בינלאומי, ובראשם משה ספדיה, בסבב הנוכחי לא היו כמעט מתכננים פעילים. למעט ארנה אנג'ל ויובל יסקי, לא היו שאר חברי צוות השופטים בעלי תואר אדריכל; אנג'ל עצמה אינה מזוהה עם אדריכלות אלא עם עולם הנדל"ן וקביעת המדיניות. היא, אגב, לא הופיעה ברשימת חברי ועדת הבחירה שחולקה למתמודדים; רק בשלב מאוחר יותר היא צורפה לוועדה, בדיעבד.
זאת ועוד: שניים מחברי הצוות הם אנשי נדל"ן (אנג'ל, שכיהנה עד לא מכבר כסמנכ"לית "שיכון ובינוי", והקבלן הרצל חבס). האדריכלים לא יכלו, אפוא, לתת את הטון בוועדת הבחירה הזו.
(5) הפתעה במערכה האחרונה
בבצלאל העדיפו אדריכל בינלאומי בשני הסבבים של הבחירה. אלא שכעת עלולה הנהלת בית הספר, שתלוי בכספי ציבור, להתמודד עם מאבק משפטי בינלאומי. ל-Xnet נודע כי באחרונה הגיש משרד האדריכלים הגרמני "סטודיו",
שזכה בתחרות הראשונה שנערכה ב-2007, מכתב לעמותת האדריכלים במטרה לברר באופן משפטי את גובה התעריפים והפיצויים המגיעים לו לאחר שהעסקתו הופסקה על ידי בצלאל. הנושא נמצא בבדיקה אצל היועץ המשפטי של עמותת האדריכלים.
כדי שלאדריכלים הזוכים-המפסידים לא תהיה עילה לתביעת פיצויים, עליהם היה לשגר כתב ויתור על זכייתם בפרויקט. נשיא בצלאל, פרופ' צוקרמן, לא השיב לשאלות Xnet אם אכן הגיע לבצלאל כתב ויתור כזה, ואם האקדמיה קיבלה כעת דרישה לפצות את "סטודיו".
פרופ' ארנון צוקרמן, נשיא בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב, לא השיב ספציפית לשאלות מפורטות של Xnet בכתבה זו, ושיגר את התגובה הבאה: "האקדמיה פעלה ותמשיך לפעול על פי חוק ובהתאם להחלטות הגופים המוסמכים מטעמה". לשאלת Xnet, מי הם "הגופים המוסמכים" הללו, סירב צוקרמן להשיב.
תגובת המל''ג בעקבות הממצאים בכתבה
דובר המועצה להשכלה גבוהה, שרון אחדות, מסר: "על המוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם, לפעול בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2010, ואין המועצה להשכלה גבוהה מוסמכת לאשר חריגה מהן. תלונה בעניין התקבלה במשרדנו לפני ימים ספורים ואנו בודקים אותה מול המוסד".
