הדפסה
לכתבה באתר
עוף עם תפוחי אדמה בתנור הוא מאכל שכולו תחושת ביתיות ונוסטלגיה. כשהייתי ילד והחיים היו פשוטים וצפויים יותר, העוף הצלוי עם תפוחי אדמה שהכינה אמא בכל יום שישי היה עוגן קבוע בשבילי. לכל אחד מבני המשפחה היה חלק אהוב: יש מי שהעדיף חזה, אחרים התקוטטו על הפולקע והיו גם יודעי ח"ן שהבינו שהכנפיים הן החלק הטוב ביותר בעוף. איש לא אהב את הגב.
לכאורה, מדובר במאכל פשוט: עוף, כמה תפוחי אדמה, תנור - ויש ארוחה מפוארת. אבל הדברים מורכבים מעט יותר. עוף צלוי הוא מאכל שכרוכה בו דילמה נצחית: מה עדיף - בשר עסיסי עם עור רך מעט, או עור פריך ושחום עם בשר יבשושי משהו? הבחירה בין השניים תפצל לעד את מחנה חובבי התרנגולות הצלויות. גם בסוגיית תפוחי האדמה אין תמימות דעים. יש האוהבים תפוחי אדמה רכים וספוגי טעמים ממיצי הצלייה של העוף, ויש הדורשים פריכות מוחלטת מהתפודים העולים על צלחתם. בשורות הבאות אציג בפניכם את מרבית השיטות, הטיפים והטריקים שיעזרו לכם להכין עוף מושלם (או לפחות מושלם לטעמכם) עם תפוחי אדמה בתנור.
עוד מדריכים של גיא רובננקו:
איך לבחור את העוף?
רוב האנשים פשוט קונים עוף באטליז שבסופרמרקט. עם נוחות קשה להתווכח, אבל מי שרוצה עוף מושלם יצטרך להשקיע קצת יותר מאמץ, ואולי גם כסף.
בישראל פועלים כמה מותגים שמתיימרים לגדל את התרנגולות שלהם ללא תוספת הורמונים, אנטיביוטיקה ושאר מרעין בישין. באופן אישי לא מטרידה אותי צריכת המוקסיפן של התרנגולות, אבל אפילו אני מעדיף שהתרנגולות שלי יגדלו בתנאים ראויים, בעיקר בגלל הטעם. עוף שחי בתנאים טובים, בלי לחץ מיותר ובלי הלעטה בהורמונים של גדילה, יהיה פשוט טעים יותר. רק שימו לב: התרנגולות האלה גם קטנות יותר - משמע יקרות יותר - וכשמחשבים לכמה מנות הן יספיקו יש להביא בחשבון את גודלן הזעיר (או יותר נכון את גודלן הטבעי, בניגוד למפלצות שגדלות בלולים מתועשים).
עניין נוסף שיש לו חשיבות מכרעת הוא הטריות. עופות קפואים שהופשרו יהיו בהכרח פחות טעימים מעופות טריים שבושלו קרוב ככל האפשר לשחיטה. מי שטעם עומד בראש מעייניו יסור לשוק הקרוב לביתו, יגלה מהם מועדי השחיטה ויקנה את תרנגולותיו סמוך ככל האפשר למועדים אלה. השילוב המושלם, כמובן, היא תרנגולת מגידול אורגני שזה עתה נשחטה – דבר שלא קל להניח עליו את היד במציאות הנוכחית.
שלם או בחלקים?
האם כדאי לצלות את העוף כשהוא שלם או מפורק? התשובה אינה חד-משמעית. עופות צלויים בשלמותם נראים נהדר. נוסף על כך, העור שלהם נותר שלם – כך שהוא מגן על הבשר מחשיפה לחום ישיר ושומר על עסיסיותו. החיסרון העיקרי הוא הקושי בשמירה על דרגת עשייה אחידה של העוף: כשצולים עוף שלם עד למידה שבה החזה נותר עסיסי, חלקים כמו הירכיים אינם צלויים מספיק. הפתרון הוא להפוך את העוף כמה פעמים בזמן הצלייה – אך גם פעולה זו לא תניב צלייה אחידה לחלוטין.
אגב, אם קניתם עוף שלם – כדאי לכם לקנות גם מספרי עוף, שיעזרו לכם לפרק את הציפור בקלי קלות לאחר הצלייה.
לעומת זאת, צליית עוף מפורק מביאה לייבוש הבשר. עם זאת, הדבר יאפשר לכם להשתמש רק בחלקי העוף שאתם אוהבים.
להוציא מהמקרר לפני?
בספרים רבים נטען שחשוב מאוד לא להכניס לתנור חם עוף קר שזה עתה יצא מהמקרר. אני מודה: לאחר עשרות ניסויים לא מצאתי הבדל בין טעמו של עוף שנצלה כשהוא קר לבין עוף שנצלה לאחר ששהה מחוץ למקרר כחצי שעה. כמו כן, בשר שנשמר בקירור עד להכנתו יהיה בריא יותר - החום והלחות ששוררים בארץ, בייחוד בקיץ, אידיאליים להתפתחות חיידקים.
ייבוש: כדאי, בשביל הפריכות
כדי לקבל עור פריך ככל האפשר חייבים לשמור את העוף יבש. לכן, לפני שמכניסים אותו לתנור יש לייבש אותו היטב בעזרת מגבות נייר. אם יש לכם זמן, כמה שעות לפני הצלייה הניחו את העוף בצלחת במקרר כשהוא לא מכוסה – האוויר היבש שבמקרר ייבש אותו מעט. אל תשכחו לייבש אותו גם באמצעות מגבת נייר לפני הצלייה.
שימון: לא לחסוך בשמן זית
יש לשמן מעט את התבנית ואת העוף עצמו לפני הצלייה – רצוי בשמן זית. מי שלא שומר על כשרות יכול למרוח חמאה ברווח שבין עור התרנגולת לבשר, בעיקר באזור החזה שנוטה להתייבש. מי ששומר על כשרות – שיימנע בבקשה ממרגרינה. שמן זית הוא תחליף טעים, בריא וראוי בהרבה.
תיבול: הכי בסיסי, הכי טעים
ניתן לתבל את העוף במגוון רחב של תבלינים. אני ממליץ להסתפק במלח ובפלפל שחור כדי לקבל טעם נקי ככל האפשר.
השקיית העוף שומרת על עסיסיות הבשר (צילום: thinkstock)
השקייה בנוזלי הצלייה: תלוי בטעמכם
השקיית העוף בזמן הצלייה בנוזלים שנקווים בתחתית התבנית היא מנהג ידוע – אך כזה שמעורר שוב את דילמת העור הפריך מול הבשר העסיסי. אם רוצים עור פריך לגמרי יש להימנע לחלוטין מהשקיית העוף בנוזלי הצלייה שבתבנית. מצד שני, השקייה תכופה תעזור לשמור על בשר עסיסי. אני ממליץ להשקות פעם, או לכל היותר פעמיים.
השקיית העוף מתבצעת באמצעות מזלף לרוטב - כלי שנראה כמו טפטפת תרופה ענקית, ומאפשר שאיבת נוזלים מתחתית התבנית.
הפיכת העוף: מספיקה פעם אחת
כדי שהעוף ייצלה בתנור באופן אחיד יש להפוך אותו במהלך הצלייה. מתכונים רבים מורים לעשות זאת ארבע פעמים: מתחילים את הצלייה כשהעוף מונח על גבו; לאחר רבע שעה משכיבים אותו על הצד, כך שהכנף פונה מעלה; לאחר רבע שעה נוספת הופכים אותו על צדו השני, כף שהכנף השנייה פונה מעלה; ולאחר עוד רבע שעה מניחים אותו שוב על גבו – עד לסוף הצלייה.
מהניסיונות הרבים שערכתי עולה כי כדי לקבל צלייה אחידה מספיק להפוך את העוף פעם אחת: מתחילים את הצלייה כשהוא מונח על גבו, ולאחר כרבע שעה הופכים אותו – כך שהגב פונה כלפי מעלה.
חום נמוך או גבוה?
צלייה אידיאלית של בשר, כזו ששומרת על העסיסיות שלו, צריכה להתבצע בטמפרטורות נמוכות. מצד שני, עור פריך מצריך חום גבוה. הפתרון הוא לשלב בין השניים. יש שתי גישות: האחת גורסת שיש להתחיל את צליית העוף בחום גבוה ולסיים אותה בחום נמוך; והשנייה טוענת שההפך הוא הנכון, ועדיף לבשל את העוף כמה שעות בחום נמוך מאוד - ולאחר מכן לצרוב אותו בחום גבוה.
השף הבריטי הסטון בלומנטל צולה את העוף בתנור בחום של 60 מעלות במשך 6-4 שעות. בתום הצלייה העוף מבושל ועסיסי, אך עורו חיוור. כדי לקבל עור פריך ושחום הוא מחמם כמות גדולה של שמן ומטגן את העוף בשלמותו מכל צדדיו עד שהעור הופך לפריך. כך העוף גם רך ועסיסי – וגם פריך. זו שיטה נהדרת, אבל לא ממש פרקטית. מסיבה זו, רוב השפים מציעים שיטות שבהן מקבל העוף בתחילת הצלייה מכת חום עזה - שעוזרת להשחמת העור - ולאחר מכן נצלה בחום בינוני, לריכוך הבשר.
השף רפי כהן משתמש בשיטה דומה: ראשית הוא מטגן את העוף בשומן אווז בחום נמוך יחסית, כך שהבשר מתבשל, ולאחר מכן הוא שולה את העוף מהשמן וצולה אותו בחום גבוה. השף הבריטי ג'יימי אוליבר מעדיף שיטה מקובלת יותר, שבה מתחילים את הצלייה בחום גבוה וממשיכים אותה בחום בינוני.
בכל מקרה, זכרו כי כל תנור מתנהג אחרת - ושיש תנורים יעילים יותר ויעילים פחות. לכן, רוב הסיכויים שתצטרכו לעשות כמה ניסיונות לפני שתגיעו למסקנות חותכות ביחס לטמפרטורה האידיאלית שבה עליכם לצלות את העוף.
איך יודעים שהעוף מוכן?
קיימות שלוש שיטות עיקריות. בראשונה פשוט מבצעים בבשר חתך עמוק ורואים אם הוא מוכן או לא. הבעיה היא שלאחר החיתוך העוף ייאבד נוזלים ויהיה פחות אסתטי. בשיטה השנייה דוקרים את העוף בעזרת שיפוד באזור שבו הבשר עבה, למשל החזה. עוף שאינו מבושל מספיק יגיר נוזל ורוד. עוף שבושל יגיר נוזל שקוף. הבעיה בשיטה זו היא שגם נוזל שקוף אינו מעיד בהכרח על כך שהבשר מבושל לגמרי.
השיטה הטובה ביותר היא שימוש במדחום לבשר, שאותו יש לנעוץ בחלק הפנימי של הירך, קרוב לחזה, בלי שהוא ייגע בעצם. יש להחדיר לתוך הבשר את המדחום כולו - ולעשות זאת לפני תחילת הצלייה. כשהחום הפנימי של העוף מגיע ל-80 מעלות – הוא מבושל דיו.
בחנויות בישול ובחלק מהאטליזים נמכרים שני סוגים עיקריים של מדחומים: רגילים ודיגיטליים. המדחומים הרגילים נראים כמו נעץ גדול שבראשו לוח עם שנתות. הם עמידים בחום, כך שפשוט נועצים אותם בבשר לפני תחילת הצלייה ומכניסים אותם אתו לתנור. מחירם הנמוך (פחות מ-100 שקל) ונוחות השימוש בהם הופכים אותם לעדיפים בעיני. המדחומים הדיגיטליים מורכבים מקופסה שאליה מחובר באמצעות חוט מוט מתכתי, שאותו נועצים בבשר. הם אינם עמידים בחום, כך שכדי למדוד את טמפרטורת העוף יש לפתוח מדי פעם את התנור ולנעוץ אותם בבשר. המחיר (כ-200 שקל ויותר) והשימוש הלא נוח הופכים אותם לפחות מומלצים.
אחרי הצלייה: סבלנות
לאחר שהעוף יצא מהתנור יש לתת לו לנוח כמה רגעים לפני החיתוך. אם צליתם עוף שלם כדאי להשכיב אותו על החזה, כדי שהמיצים ייזלו לחזה ויעשו אותו עסיסי יותר.
_____________________________________________
באילו תפוחי אדמה להשתמש?
בעולם קיימים אלפי זנים של תפוחי אדמה. באירופה מקפידים לרשום לצד כל אחד מעשרות הזנים שנמכרים בסופרמרקט לאיזו מטרה וטכניקת בישול הם מיועדים - ומהם אחוזי העמילן והחומר היבש שהם מכילים (נתונים שמשפיעים על מרקמם ועל משך הבישול).
בישראל, למרבה הצער, יש בעיקר שני זנים: אדום ולבן. למרות מאמצי השיווק של המגדלים סיווג הזנים עדיין לא ממש תפס, וקשה לדעת באיזה זן מדובר. לצורך הכנת הכתבה בדקתי את שני הסוגים. תפוחי האדמה האדומים הניבו תוצאות פריכות יותר מאחיהם הלבנים, אבל גם אלה הציגו תוצאות טובות.
החיתוך: הרבה שפיצים
כדאי לחתוך את תפוחי האדמה לחתיכות קטנות יחסית, כדי שיתבשלו מהר ובאופן אחיד. כדי לקבל פיסות פריכות במיוחד רצוי לחתוך אותם לחתיכות מרובות זוויות – ה"שפיצים" הופכים לפריכים בזמן האפייה, ולכן כדאי שיהיו כמה שיותר מהם.
לבשל לפני הצלייה?
כדי שתפוחי האדמה לא יהיו שחומים מבחוץ אך קשים מבפנים יש לבשל אותם לפני האפייה. בשיטה זו, תפוחי האדמה כבר יהיו רכים כשיוכנסו לתנור – כך שכל מה שנשאר לעשות זה ליצור להם קרום פריך.
לפני הבישול יש להשרות את תפוחי האדמה החתוכים במים במשך כרבע שעה. הדבר יגרום לכך שחלק מהעמילן שבהם ייצא - מה שיתרום לפריכות (כדי להיפטר מכמה שיותר עמילן, כדאי להחליף את המים באמצע ההשריה).
זמן הבישול משתנה בהתאם לזן תפוחי האדמה ולכיריים שבהן משתמשים – הכלל הוא שיש להפסיק את הבישול כשהתפודים רכים ואפשר לנעוץ בהם בקלות סכין.
לאחר הבישול יש לסנן את תפוחי האדמה ולהניח להם להתייבש לגמרי. אם מבשלים את תפוחי האדמה במי מלח, אין צורך להמליח אותם בתבנית.
עם העוף או בלעדיו?
תפוחי אדמה שנצלים יחד עם העוף באותה תבנית סופגים את טעם הבשר - וזה יתרון ברור. מצד שני, יש סיכוי שבארוחה ישתתפו גם צמחונים, או שתפוחי האדמה יהיו מוכנים לפני העוף – ויתייבשו עד שהצלייה שלו תסתיים. לכן, לדעתי, רצוי לעשות הפרדת כוחות ולצלות את תפוחי האדמה בתבנית נפרדת – לפחות במשך חלק מזמן האפייה.
כדי שתפוחי האדמה יספגו בכל זאת את טעם הבשר אפשר לצלות את העוף מעליהם כשהוא מונח על רשת. הבעיה היא שכך אי אפשר יהיה להשקות אותו במיצי הצלייה.
קיימת שיטה נוספת להספגת מיצי הצלייה בתפודים: כ-25 דקות לאחר הכנסת תפוחי האדמה לתנור, מעבירים את העוף ומיצי הצלייה שלו לתבנית תפוחי האדמה ומשיכים בצלייה עד שהעוף מבושל ותפוחי האדמה שחומים.
מתי להכניס לתנור?
כדי שלתפוחי האדמה יהיה קרום פריך, יש להניח אותם בתבנית אפייה שחוממה מראש. משמנים את התבנית בנדיבות, מכניסים אותה ל-20 דקות לתנור – ורק אז שמים בה את תפוחי האדמה. מחזירים מיד לתנור, לא לפני שמנערים את התבנית כדי לצפות את התפודים בשמן החם מכל הצדדים.
_____________________________________________
השורה התחתונה
כאמור, הדילמה הבסיסית היא בין הרצון לקבל בשר עסיסי לבין הרצון ליהנות מעור פריך. בזמן הכנת הכתבה בדקתי כמה שיטות צלייה, שחלקן התבררו כלא מתאימות למטבח הביתי.
השיטה של הסטון בלומנטל כוללת, כזכור, צלייה ארוכה בחום נמוך מאוד והשחמה בשמן לוהט לסיום. לפני הצלייה בלומנטל משרה את העוף במי מלח ולאחר מכן טובל אותו באמבט מים רותחים כדי להגביר את פריכות העור. בנוסף, הוא מזריק לתוך הבשר חמאה שהושחמו בה כנפי עוף. אין ספק שמדובר בשיטה עילאית, אבל למי יש כוח לעבוד כל כך הרבה בשביל עוף צלוי.
בשיטת המלח הגס מלהיטים בסיר בישול המון מלח גס יבש, מעבירים אותו בזהירות לתבנית לוהטת, מניחים עליו את העוף - ושולחים לתנור. המלח אמור לתפקד כמו אבן שקולטת חום - והתוצאה צריכה להיות דומה לצלייה בטאבון. מעבר לעובדה שהתעסקות עם מלח גס שמגיע לטמפרטורות מבהילות היא עניין שדורש זהירות רבה, התוצאה הסופית יבשה ואין בתבנית טיפת רוטב - שכן כל מיצי הצלייה נספגים במלח.
לבסוף נבחרו שלוש שיטות, שלכל אחת מהן יתרונות:
השיטה של השף תומס קלר: פריכות מירבית
הדבר החשוב ביותר בשיטה של השף האמריקאי הוא ייבוש העוף. לא משקים את העוף בזמן הצלייה, לא מוסיפים לו שומן - וצולים אותו בחום גבוה של 230 מעלות במשך כ-60-50 דקות, כשהוא מונח על גבי רשת. בניסיון הראשון התקבל עוף פריך למדי – אך לא מבושל מספיק. בניסיון השני הארכתי מעט את זמן הצלייה. התוצאה: עור פריך באופן יוצא דופן, אבל בשר מעט יבש. לסיכום: שיטה שמתאימה לחובבי העור הפריך שאינם מוטרדים מבשר מעט יבש.
שיטת הבישול המוקדם במים: עסיסיות מירבית
לצורך בדיקת השיטה הזאת השתמשתי בטכניקה סינית, שבה מבשלים את העוף כ-5 דקות במים רותחים ולאחר מכן משאירים אותו בסיר. כשהעוף פושר מוציאים אותו מהמים, מנגבים היטב ומכניסים לתנור שחומם לחום גבוה מאוד (240 מעולות). מורידים מיד את הטמפרטורה ל-200 מעלות וצולים את העוף כשעה. התוצאה היא עוף עסיסי מאוד, עם עור שחום - אך לא פריך מאוד.
השיטה של השף ג'יימי אוליבר: הטוב מכל העולמות
ג'יימי אוליבר מגיש מתכון סטנדרטי, שבו מכניסים את העוף לתנור שחומם לחום גבוה מאוד של 240 מעלות. מיד לאחר שמכניסים את התבנית לתנור מנמיכים את הטמפרטורה ל-200 מעלות. צולים את העוף כ-80 דקות, ומדי פעם משקים אותו עם נוזלי הצלייה. התוצאה היא עוף עסיסי במידה, עם עור פריך למדי. שיטה סטנדרטית ופשוטה שמניבה תוצאות ראויות.
_____________________________________________
עוף עם תפוחי אדמה בתנור – בלי קיצורים
הערה כללית לגבי זמני צלייה וחום: כל תנור מתנהג אחרת, כך שאי אפשר לתת מתכון מדויק שיתאים בדיוק לכל תנור ותנור. לכן, כדאי להכיר היטב את תכונותיו של התנור שיש בבית. כמו כן, מידת העשייה היא עניין של טעם אישי. יש מי שאוהבים עוף עסיסי ויש כאלה שחייבים שהבשר יהיה מבושל לחלוטין – ואז עוד קצת. לכן, הזמנים שניתנו במתכון הם בסופו של דבר הערכה.
מרכיבים
4-3 מנות
- 1 עוף במשקל בינוני, רצוי אורגני וטרי ככל האפשר
- 8-6 תפוחי אדמה אדומים בגודל בינוני
- שמן זית
- מלח
- פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה
- קולפים את תפוחי האדמה. חוצים אותם לאורך ואחר כך לרוחב לקבלת רבעים. משרים את הפלחים במשך רבע שעה בקערה גדולה עם הרבה מים. באמצע ההשריה מחליפים את המים.
- מוציאים את תפוחי האדמה מהקערה, מעבירים אותם לסיר ויוצקים עליהם מים קרים עד שהם מכוסים לחלוטין. מוסיפים מלח (1 כף מלח לכל ליטר מים), מביאים לרתיחה ומבשלים ברתיחה עד שאפשר לנעוץ בתפודים סכין בקלות. מסננים את תפוחי האדמה ומשאירים אותם במסננת כדי שיתייבשו.
- מחממים תנור לחום גבוה מאוד (240 מעלות). משמנים קלות תבנית אפייה לא גדולה, שתכיל את העוף כך שיישאר סביבו כמה שפחות מקום.
- מייבשים היטב את העוף בעזרת מגבות נייר. ממליחים ומפלפלים את חלקו הפנימי של העוף. משמנים קלות את הידיים בשמן זית ומורחים את העוף באופן אחיד בשמן. מניחים את העוף בתבנית כשהחזה פונה כלפי מעלה. ממליחים ומפלפלים אותו. אם משתמשים במדחום לבשר, נועצים אותו כעת - בחלק הפנימי של הירך, קרוב לחזה, בלי שהוא ייגע בעצם. יש להחדיר לתוך הבשר את המדחום כולו.
- משמנים בנדיבות תבנית אפייה גדולה ומניחים בצד.
- כשהתנור חם, מכניסים לתוכו את התבנית עם העוף ומיד מורידים את הטמפרטורה ל-200 מעלות (אם לתנור שלכם אין מצב טורבו, רצוי שהתבנית עם העוף תהיה בחלקו העליון והתבנית עם תפוחי האדמה בחלקו התחתון. אם לתנור יש מצב טורבו – מיקום התבניות אינו חשוב).
- לאחר 15 דקות מוציאים את התבנית והופכים את העוף כך שהחזה פונה כלפי מטה. משקים את העוף עם מיצי הצלייה ומחזירים לתנור. מכניסים לתנור גם את תבנית האפייה השנייה, שאותה שימנו קודם.
- כעבור 15 דקות מוציאים את התבנית המשומנת, מניחים בה את תפוחי האדמה ומנערים בזהירות, כך שהם יצופו בשמן מכל הצדדים. מחזירים את התבנית לתנור וממשיכים לצלות את העוף ותפוחי האדמה עד שהם מוכנים – כ-40-30 דקות. בזמן הצלייה מנערים מדי פעם את התבנית עם תפוחי האדמה.
- אם רוצים שתפוחי האדמה יספגו את טעמי העוף, כ-25 דקות לאחר הכנסת תפוחי האדמה לתנור מוציאים את שתי התבניות מהתנור, מעבירים את העוף ואת מיצי הצלייה שלו לתבנית תפוחי האדמה (מניחים אותו כשהחזה פונה מעלה) וממשיכים לצלות עד שהעוף מבושל ותפוחי האדמה שחומים.
- מוציאים את התבניות מהתנור ונותנים לעוף להתקרר כמה דקות כשחזהו פונה כלפי מטה – הדבר יאפשר לנוזלים לזלוג מטה בתוך הבשר ולהפוך את החזה לעסיסי יותר.
עוף עם תפוחי אדמה בתנור – בלי סיבוכים
מרכיבים
4-3 מנות
- 1 עוף במשקל בינוני, רצוי אורגני וטרי ככל האפשר
- 8-6 תפוחי אדמה אדומים בגודל בינוני
- שמן זית
- מלח
- פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה
- מחממים תנור ל-180 מעלות.
- משמנים בנדיבות תבנית אפייה.
- קולפים את תפוחי האדמה. חוצים אותם לאורך ואחר כך לרוחב לקבלת רבעים. מסדרים את תפוחי האדמה בתבנית ומכניסים לתנור למשך כחצי שעה, עד שתפוחי האדמה מתחילים להתרכך.
- מוציאים את התבנית מהתנור ומעלים את הטמפרטורה ל-240 מעלות. משמנים קלות תבנית אפייה לא גדולה, שתכיל את העוף כך שיישאר סביבו כמה שפחות מקום.
- מייבשים היטב את העוף בעזרת מגבות נייר. ממליחים ומפלפלים את חלקו הפנימי של העוף. משמנים קלות את הידיים בשמן זית ומורחים את העוף באופן אחיד בשמן. מניחים את העוף בתבנית כשהחזה פונה כלפי מעלה. ממליחים ומפלפלים אותו.
- כשהתנור חם, מכניסים לתוכו את התבנית ומיד מורידים את הטמפרטורה ל-200 מעלות.
- צולים את העוף במשך 15 דקות, מוציאים את התבנית והופכים אותו, כך שהחזה יפנה כלפי מטה. מחזירים את שתי התבניות לתנור וממשיכים לצלות את העוף ותפוחי האדמה עד שהם מוכנים – כ-40-30 דקות.
כרעי עוף בתנור עם תפוחי אדמה
מרכיבים
4-3 מנות
- 6 כרעי עוף
- 8-6 תפוחי אדמה אדומים בגודל בינוני
- שמן זית
- מלח ופלפל שחור גרוס
אופן ההכנה
- קולפים את תפוחי האדמה. חוצים אותם לאורך ואחר כך לרוחב לקבלת רבעים. משרים את הפלחים במשך רבע שעה בקערה גדולה עם הרבה מים. באמצע ההשריה מחליפים את המים.
- מוציאים את תפוחי האדמה מהקערה, מעבירים אותם לסיר ויוצקים עליהם מים קרים עד שהם מכוסים לחלוטין. מוסיפים מלח (1 כף מלח לכל ליטר מים), מביאים לרתיחה ומבשלים ברתיחה עד שאפשר לנעוץ בתפודים סכין בקלות. מסננים את תפוחי האדמה ומשאירים אותם במסננת כדי שיתייבשו.
- מחממים תנור לחום גבוה מאוד (240 מעלות). משמנים קלות תבנית אפייה ומסדרים בה את הכרעיים ואת תפוחי האדמה בצפיפות. בוזקים מלח ופלפל שחור על תכולת התבנית.
- כשהתנור חם, מכניסים לתוכו את התבנית ומיד מורידים את הטמפרטורה ל-200 מעלות.
- כעבור כ-20 דקות מוציאים את התבנית והופכים את הכרעיים. ממשיכים לצלות את העוף ותפוחי האדמה עד שהעוף מבושל ותפוחי האדמה שחומים – כ-40-30 דקות. מדי פעם מנערים פעם את התבנית.
- מוציאים את התבנית מהתנור ומניחים אותה בצד למשך כמה דקות לפני ההגשה.
