אתמול בבוקר נודע כי בית האופנה הצרפתי לנוון מצטרף לזירת בגדי הילדים, וישיק קולקציה ראשונה בעיצובו של אלבר אלבז לילדות באביב-קיץ 2012. קולקציית הילדות הראשונה תכלול 25 פריטים במידות 10-4, שישמרו על רוח קולקציות המבוגרים של בית האופנה דרך תרגום פריטי רדי-טו-וור למידות קטנות והקפדה על האיכות הגבוהה ותחושת המותרות של לנוון. למעשה, זו אינה הפעם הראשונה שבית האופנה מעצב לילדים – כשנוסד ב-1909 צבר מוניטין דרך עיצוב בגדי אמהות וילדות, אך ב-1935 הוחלט להתמקד באוכלוסיה הבוגרת והעיצוב לילדים הופסק.

 

החדשות על לנוון מצטרפות לידיעה שהתפרסמה בשבוע שעבר, כי בית האופנה האיטלקי מארני מעצב קולקציית ביכורים לילדים לסתיו-חורף 2011-12. במקרה הזה, אפשר לשער כי בית האופנה יצלח בבטחה את הטרנספורמציה למידות פטיט, שהרי סגנונם של בגדי מארני הולם בהחלט גם את הדור הצעיר. אבל לנוון ומארני הם רק דוגמאות בודדות לטרנד שהולך ומתעצם. חלוצי העיצוב לילדים פרצו כבר בעשור הקודם: דולצ'ה וגבאנה הקימו את קו הילדים ג'וניור ב-2001; בית האופנה קלואה, כמו גם המעצבים ג'ון גליאנו ופיליפ לים, החלו לעצב לילדים ב-2007; ואילו ברברי ודיור קפצו על הרעיון מיד אחריהם.

 

 

סטלה מקרטני קידס

 

 

הגל הגדול ביותר של הטרנד, זה שבישר מעבר לכל ספק כי מדובר בעידן חדש בעולם המותרות, הגיע ב-2010. בשנה זו הכריזו מעצבי על מוכרים, בזה אחר זה, כי הם נכנסים לנישת הילדים, ואף השיקו ברובם את הקולקציה הראשונה באירוע ה-Pitti Immagine. ברשימה המכובדת הזו נמצאים פנדי, סטלה מקרטני ופול סמית. גוצ'י, לעומת זאת, יצר את קולקציית בגדי הילדים הראשונה שלו לקיץ 2011 והשיק אותה בחנויות הדגל החשובות של בית האופנה – במילאנו, לונדון, ניו יורק, לוס אנג'לס, הונג קונג וטוקיו. את הרשימה סוגר מעצב האופנה ז'אן פול גוטייה, אשר מתחיל בעיצוב קולקציית בגדי תינוקות המצטרפת לקולקציית הגוטייה ג'וניור שהוא מעצב כבר כמה שנים.

 

אז איך הפכו הילדים ליעד אטרקטיבי עבור מעצבי ובתי האופנה? ומדוע בוחרים צרכנים כה רבים לרכוש במחירים שערורייתיים בגדים שיכולים לשמש את ילדיהם לזמן מוגבל בלבד? התשובות לכך מגוונות. המעצבים, מצדם, מגוללים סיפורי אהבה לעולם הילדים המופלא: אחת, אמא לארבעה ילדים, יודעת לזהות מה רצונם; השנייה הפכה לסבתא ורוצה לפנק את נכדתה; והמעצבת השלישית היתה בהריון כשהגתה את הרעיון. אך יש גם סיבה נוספת החזקה כנראה יותר מכל – המיתון, זה שפקד את העולם המערבי וטלטל את שוק היוקרה. ביחד עם המשבר הכלכלי השתנו גם הרגלי הצריכה, וכרגע ניכרת העדפה של פריטי בייסיק נגישים שישרדו תקופה ארוכה על פני גחמות עיצוביות חד פעמיות. העולם השתנה, וגם אסטרטגיית העיצוב-שיווק של המעצבים. קהל היעד הצעיר הפך לתיבת האוצר שמשיגה מזומנים רבים בזמן קצר.

 

 

פול סמית ג'וניור

 

 

בעוד רבים מההורים מונעים מעצמם פריטי יוקרה מתוך תחושת בזבוז, הם עדיין מרגישים בנוח להשקיע בבגד "איכותי" לילדיהם. בדרך זו הילדים משמשים כמעין פלקט זוהר למעמדם של ההורים, מבלי שאלה ירגישו מנקרי עיניים. ואומנם תמחור פריטי הילדים גבוה מאוד, אך הוא עדיין אינו מגיע לזה של קולקציות המבוגרים – כך מתפקדים הבגדים גם כשער כניסה עבור החולמים על חיי מותרות. הסיבה האחרונה נעוצה כנראה בילדים עצמם, שפיתחו נהייה אחר בגדי מעצבים ומותגי יוקרה. הפנטזיה להתלבש כמו ההורים הפכה לברת הגשמה, ואפילו מעיל הטרנץ' המפורסם של ברברי כבר אינו רק נחלת המבוגרים.