בתמונת הכותרת, קטנה עליה בשתי מידות.

זוג הורים שמחליטים לנתק את הילדים שלהם מהחיים וסוחבים אותם איתם. ילדים והורים לא אמורים להיות יחד 24 שעות ביממה, גם בני זוג לא. בין השורות ברור שהיה שם גם סבל ומועקה. לילד קטן זה כיף, לגדול זה סיוט (להיות עם ההורים).

החלטות בסדר גודל כזה, צריכות להתקבל "כל אחד בזמנו החופשי". במילים אחרות,
תנו לילדים לסיים את השירות הצבאי, ואז שיחליטו אם הם באמת רוצים מסע כזה,
ובעיקר - עם מי לנסוע.

רואים שנהניתם.
וגם, נפאל נראית נקיה (לפחות איפה שהצטלמתם)
לא כמו הטינופת בהודו.

זה הזמן להתערות בחברת השווים ולהתחיל להתרחק מההורים.

תקראו עשרות כתבות על משפחות ש"עשו את זה";
הן מתייחסות לאתגרים, מצוקות, מריבות אך נפתח להם/ן פתח ולרוב חוזרים מגובשים יותר, אוהבים, מעריכים וחכמים (שנה בעולם נותנת הרבה יותר מאשר שנה בבי"ס).

הלוואי עליי בתור נערה שהייתה לי את האפשרות והלוואי שתהיה לי אפשרות עם המשפחה שלי!

הורים אגואיסטים

יש להורים חלום? שיגשימו אותו בלי לפגוע בילדים.
להיות הורה זו מחוייבות

הם החליטו מתוך מחשבה אגואיסטית שאומרת "אנחנו יודעים מה הכי טוב בשבילכם" וכפו על הילדים שלהם את התבנית של איך שלגעתם צריכה להראות חופשה.
פשוט גועל נפש.
שניה של מחשבה אם הייתם משקיעים פה וכמה דקות הקשבה לצאצאים האומללים שלכם

צאו מהסרט.
סתם משועממים מחפשי צומי

בטח הרגישו נורא "מיוחדים" , נראה מיותר למרות שלהפסיד שנה בבתי הספר בארץ יכול להיות גם יתרון

הלוואי עלינו..

כדי שנהיה שלמים עם עצמנו ומאושרים אנחנו צריכים להגיע לפסגות העולם.. ממש לא. החיפוש האמיתי אחרי טוב הוא פנימי לגמרי. כדאי לצאת, כדאי לטייל.. אבל הפיכה של זה למשאת חיים נראית לי יותר כבריחה

קראתי את הכתבה בעניין רב, לטעמי התנסות מרתקת.
מראות, ארועים, פגישות עם אנשים , מפגש עם הטבע שילווה אתכם לתמיד ויהי רק שלכם.
עם כתבתם יומן מסע ותפרסמו אשמח מאוד לקרוא.
לטעמי החלטה מדהימה בזמן מתאים בחיים {גיל הילדים וההורים}
כל הכבוד !

חוסר אחריות של הורים שמסרבים להתבגר

תודה על השיתוף ועל הכנות בתיאור הרגעים המאתגרים יותר בטיול כזה.. ממה שסיפרתם נראה שהצליח לכם בענק ועברתם כולכם תהליך משמעותי ומקרב. מקווה להיות במקומכם בעוד כמה שנים :)

יצירת חוויות משותפות זו דרך נהדרת ! כל הכבוד להורים האלו ! מצדיעה .

הלוואי עלי כאלה הורים וכזה טיול עם המשפחה