מה ?

היתה כל כך חיונית,חמודה ודומיננטית בתכניות הטלוויזיה לילדים.אני צופה בקליפים ומזדעזע מהמהירות שבה אתה נרקב בתוך גופך הזקן, ולא מצליח להבין איך הכל חלף, ללא שוב.והשיא של יום הולך ויום בא הוא הטיול לסופר

או יותר נכון ארץ אוכלת קשישיה.
בעבור ג'יפון סיגרים שמפניות ומיטה במטוס

יפה מבחוץ ומבפנים

פג תוקף מהר מאוד זמנם של ענקים...

וגם של האיש הפשוט (מגיל 40 - גיל כה צעיר - פחות הזדמנויות תעסוקתיות... הזוי!)

גדלתי על זרעים של מסטיק

יפה כשהייתה כפי שאני זוכרת אותה מהטלויזיה הלימודית בשנות השבעים. מאחלת לה שמחה, שלווה ובריאות. צודקת לגבי איזכור המייסדים בחגיגות המאה.

מרמור, בוגדנות והזנחה הורית.
הרס דמותה החביבה מזרעים של מסטיק.
מסתבר שהכל היה משחק.
מייאש.

עם הנסיון שלך, עם היכולות שלך יש לך תפקיד חשוב. תפקיד שיתן לך סיפוק עצום ויעניק חיים ושמחה לאחרים.
תתנדבי במועדוני קשישים, לספר,להקריא..... כל מה שאת יודעת ככ טוב.
את כל מה שהשקעת ותת לילדים ולצעירים תתני כעת לזקנים. הם ודאי ייהנו ממך.
גם את תהני מכל רגע.
בהצלחה.

לא מעט אנשים בגילאים מבוגרים מבינים שעשו טעות (גם אם לא יודו בכך) והעמידו את הקריירה שלהם לפני המשפחה. הם הביאו לילדים בן או בת או יש כאלו שגם לא מתוך בחירה וכעת בגיל מבוגר הם נותרים בודדים (עצוב לקרוא על כך) ללא משפחה תומכת ואוהבת. בסופו של דבר, הקהל שאוהב ומפרגן, בסוף ההצגה הולך הביתה והמעריצים שמפרגנים וטופחים על השכם גם הם הולכים כל אחד לענייניו ואז הגיבור/ה מבינים בערוב ימיהם שאולי היתה זו טעות שלא בנו משפחה גרעינית גדולה יותר.
חבל!!!
לא טוב היות האדם לבדו.

יש לך עוד דברים לעשות בעולם, מחכים לך

מצאת הזדמנות לפרוק את פיסת הרכילות הלוהטת הזו מעל לבך - כל הכבוד. שמחה בשבילך, כנראה אין לך הרבה הזדמנויות לאושר.

את אישה יקרה ואהובה

היה מקסים וליווה את ילדותי המוקדמת.

אנחנו, ילדינו, שכנינו, ילדיהם, כולם מעריצים את דליה הרבה בזכות "זרעים של מסטיק" האלמותי. כמובן שאנחנו שמחים גם בכל שאר הדברים שדליה המופלאה עשתה. איך מגיעים אלייך דליה? אנחנו רוצים להזמין אותך אלינו, לתת לך אזרחות כבוד של הבניין, להכיר אותך ולהוקיר.

בגילה אם צלולה ובריאה יחסית צריכה לשמוח על כך..היתה שחקנית טובה

כל פעם מדברים עלזה ולא עושים כלום.
המדינה חייבת לתמוך ולפעול למען שאותם אומנים ותיקים שנתנו לנו רגעי אושר יוכלו להמשיך להופיע אם הם רוצים ויכולים.

גם לי הפריע לקרוא על המתנה שאבא שלה קיבל מקק"ל. בזמן שאחרים נזרקו במעבדות בפריפריה, היא גדלה בבית רחב ידיים במרכז תל אביב. הנה עוד הוכחה לאי שוויון חברתי.

חבל ועצוב שבארץ אין מספיק כבוד ויחס למבוגרים
הן מבחינת קצבאות ביטוח לאומי והן מבחינת המקום שאנו נותנים לזקנים בחיינו
אנו עובדים, מגדלים ילדם, הילדים גדלים, אחר כך עוזרים להם עם הנכדים ואז אחרי שעשינו למען כולם, אנחנו נשארים לבד בודדים ומתים

גם כיום בגיל קצת יותר צעיר משלך אני מתענגת על הקולות והצלילים מתקליטך זרעים של מסטיק .הנכדות שלי נהנות מהתקליט.חסרים לנו אומנים בסדר גדל שלך.תודה לך דליה יקירה.

מתגעגעים אליך מאוד