זה כלום לעומת התכנית להרוס את ליפתא - כדי להרחיב עוד כביש, ויער ירושלים - כדי לסלול עוד כביש. למי שזה לא ברור, בסוף הכל יהיה פקק אחד גדול. כבישים זה לא הפתרון. ירושלים הפכה לעיר מכוערת של אספלט ומסריחה מזיהום אוויר. עצוב מאוד. אם היה ראש עירייה נורמלי, ולא מנותק, אפשר היה לייצר תחבורה ציבורית ולשמור על אופי העיר הייחודי - כמו שעושים בערים רבות בעולם (לאו דווקא המערבי).

אם אתה חושב שעוד כביש ימנע פקקים אתה טועה. זה רק יביא עוד מכוניות. להאמין ברכבים פרטיים זה להיתקע אי שם במאה הקודמת. מי שמאמין בקדמה יודע שהפתרון זה תחבורה ציבורית.

הכביש מתוכנן ומבוצע ברמה הגבוהה ביותר. אחרי הגנון והפתוח הנופי יהיה כביש יפה ובטוח. פקקים וזהום מכערים את הנוף ,כך בגרסתו הקודמת של הכביש. חבל שלא עובדים במשמרות כדי לזרז. כתבה של אוי אוי אוי

עשו עבודה מדהימה, משלב שיפור תעבורתי עם חווית הרי ירושלים

קשקשנים. הכביש מסוכן במקום לקדש רעיונות הזויום תקדשו חיים. כמה נהרגו בסיבובים המסוכנים? כמה חולים מתו באמבולנס מבית שמש שנתקע בעליה לבית חולים בהדסה?
כמה זיהום אוויר נוצר במשך שעות של פקקים כי מישהו המציא "חווית עליה לירושלים" שמתם לב כיצד יש חסידי איכות הסביבה שנוסעים בגיפים מזהמים גרים בצמודי קרקע וטוענים טענות הזויות
כל הארגונים האלה ניזונים מכספי "תרומות" וצריכים להוכיח "עשייה" כלומר התנגדות לכל דבר... אחר כך לא מבנים איך מחיר הדירות עלה כאשר תוכנית נתקעת שנים בועדות עקב התנגדות של גופים.
ונא לא לבלבל יש בהחלט מקום לשימור והגנה על ערכי טבע אבל הבעיה שהאיזון הלך לאיבוד...מתנגדים לכל דבר .כל עץ קדוש אפילו אם אפשר במקום לנטוע 50 אחרים .
שימו לב ערכי השימור יותר קדושים ממקומות קדושים...

ראשית, השינוי הקודם היה כנראה די בתחילת שנות השבעים.
שנית, עכשיו קצת מאוחר מדי לבוא ולהתלונן. התכניות היו ידועות כבר לפני כן.
שלישית, אברהם שקד הוא אחד האידיוטים שאחראי לביזיון. אם היו מעלים את גשר מוצא למעלה, ומעמיקים את מהנהרות הייתה פגיעה נופית קטנה בהרבה בערוץ הקסטל ובקסטל הקטן ופחות שיפועים, אבל אברהם שקד התנגד. ככה זה כשיש צמר גפן במקום מוח.
רביעית, התכנון במדינה שלנו הוא מוטה מכוניות (ואנחנו עוד נצטער על זה), וזו אחת הדרכים להעביר מכוניות בין העיר הגדולה לבין כרך הענק בשפלה. ככה זה.
חמישית, לא חושב שהיו אלטרנטיבות הרבה יותר טובות. לבנות בואדי קומה שנייה של הכביש? להעביר את הכביש למנהרה?.
שישית, מנהרת הקסטל היא בת שלושה נתיבים לכל כיוון בלבד. אנחנו עוד נצטער על זה.
שביעית, עדיף להרוס את הואדי במסלול הזה במקום עוד כמה מסלולים אחרים (443, כניסה דרומית וכו').
שביעית. עדיף גשר אקולוגי. חבל שלא עשו כמה נוספים (ושלא מנהרו את החתך בהר ליד קרית יערים).

כולם רוצים להרגיש שהם נוסעים בתוך גדרות, מחסומים, הרים מבותרים, מינימום עצים (אולי איזה שיח גזום ככה מדי פעם). אין ספק, הכיבוש עושה את העבודה. כולנו צבא

נוף זה דבר נחמד אך מתגמד לעומד הצרכים ההכרכיים של המדינה במערכת כבישים יעילה!!! אם השאלה היא בין ויתור על נוף לבין פקק יום יומי מדכה...עדיף לותר על הנוף (וכך חושבים 90% מהישראלים)

לא רכבת ולא כלום. שום סיבה להיות שם

אם כל הכבוד לנוף האדם הוא היותר חשוב מבין השנים. אין ספק שאנו צריכים לדאוג לנוחות האדם לפני העצים. ואם המחלפים הנהדרים הללו יקצרו את הדרך לירושלים זה יהיה פשוט נפלא. ותודה למדינת ישראל ולסולל בונה.

תמיד יש את המתלוננים שמחפשים בכוח מה לא טוב. כפי שנאמר פה, תלכו ברגל דרך היער. בהצלחה.

אבן ירושלמית והשתלבותו תצלח.

שונאת לנסוע לשם. פקק בדרך, פקק בעיר. הנסיעה בתחבורה ציבורית לעיר נסבלת, אבל בתוך העיר האוטובוסים על הפנים ונהגי המוניות שודדים, ההליכה ברחובות מסוכנת. זוועה.

כך שהכל היה חשוף במשך רוב ההיסטוריה. לא שווייץ ולא נעליים. רק הנטיעות של היהודים במאה ה20 הפכו את האזור למיוער.

המדינה קטנה, כמות המכוניות גדלה אז צריך עוד כבישים, זה טבע האדם..
פעם ת"א היתה פרדסים אז מה..

לעלות לירושלים מצומת שמשון דרך כישלון הכביש הכי יפה צר ומפותל
ממש כמו פעם

אם תרצו לעלות לירושלים דרך כביש יותר "רומנטי", הכוונה מיוער אפשר לנסוע דרך הכביש של נס הרים או דרך הכביש ברמת רזיאל, כביש ירושלים תל אביב היה חייב להתפתח ולגדול

בחו"ל אפשר לסוע מאות קילומטרים בכבישים צרים, בנוף פסטוראלי שאינו מופרע בשלטי פרסומת - לסוע בטבע.

סלילת הכבישים החדשים בארץ מושתת כולה על יישור הרים וגבעות, ושנה אחרי הסיום - הכביש גלי כמו ים סוער

בטח כולם הגיעו דרך וויינט. כץ קובר את כל המדינה תחת אספלט ובטון, הכל כשר במירוץ שלו לצמרת. תעשו בבקשה כתבה כזו על רכבת העמק, גם בפרויקט הזה יש הרבה אלמנטים מיותרים ודורסניים.

והרבת דווקא נוסעת במהנרות הכי ארוכות בארץ אז מה הבכי והיללות

לא מתגעגע להגיע לת"א דרך סיבוב 7 האחיות, לא מתגעגע למצור על ירושלים, לא מתגעגע לסיבובים המשוגעים בעלייה לירושלים. ולא רוצה לנסוע במשוריינים. נתגעגע לעתיד. לקידמה ולכביש שישרת אותי. בכיינים, הביתה.

כל הכבוד לשלמה אהרונסון, מבכירי ומנהיגי אדריכלי הנוף בארץ, שידע תמיד לשלב את הנוף בסביבה ואת הסביבה בנוף. ידע והבין את צרכי התחבורה ולא נכנע לגחמות ירוקות, רובן לשווא ופופוליסטיות. עיקר הצלחתו, בכביש מס' 1, היתה, לא רק במעלה לירושלים, אלא גם באיזור בן שמן, שם עזר בתכנון הכביש, תוך פיצולו לשני מסלולים נפרדים, כדי להגן על עצי זית עתיקים, זאת ,כאשר ניתן היה לעשות זאת מבחינה מרחבית וגם באיזור לטרון, שם ניתן היה לשמר את עודפי החציבה בגבעה מלאכותית שהצמיחה צמחייה וכיום לא נראה, שהיא מעין " מלאכותית ". גם בשער הגיא ישנה גבעה, הקרוייה עד היום " תל מ.ע.צ ", בתוך פארק רבין, שכולה פרי איסוף עודפי עפר מעבודות הסלילה.
לא בכדי קרוי הכביש " כביש מספר 1 ", למרות שהוא חריג מתורת מיספור הכבישים.אכן כך הוא ומכל בחינה ולשלמה אהרונסון חלק רב בכך, איש חזון ,ירוק אמיתי - בניגוד ל" עסקני הירוק " ותלמידיהם ,שאינם רואים את העיקר בתחבורה, בטיחות, כלכלה תעבורתית וכלכלה בכלל, תוך ידע בשימור העבר ושילוב בדרישות הרבות, להן נדרש כביש.
לעושים במלאכה ברכת הדרך ובהצלחה, גם תודה.

״משהו בתחושת הכביש המתפתל נפגם״ ״הפרה בוטה של עיקרון העליה בוואדי״ ושאר חירטוטים של אדריכלים בשקל, שלא מבינים שהמטרה של התכנון הוא לשרת בני אדם. אמיתיים כאלה שצריכים להגיע לעבודה בבוקר, ולא איזה אידיאל אסתטי דימיוני

היכן שאתם רואים ירוק יצמחו עצי ברוש מרהיבים. ומתחת לגשר הרכבת יהיה נוף שיעצור את נשמת הנוסעים ברכבת כשיעברו על הגשר.
אתם לא מבינים כלום.

"נוף" בפני עצמו הוא מושג די עני:
1. גשר אקולוגי אולי "זר" לנוף, אבל הוא תורם למגוון החי. הוא שומר על עושר הטבע במקום, לא כל דבר צריך להימדד באיכות גלויה/ סלפי.
2. לא כל גשר מכוער מטבעו. הגשר של הרכבת מספיק גבוה כדי להיראות זר מספיק- הזרות הזאת יכולה להעשיר את ה"נוף" (להבדיל מטבע).
3. חוויה- אוסף חוויות של כניסה ויציאה ממנהרות, נסיעה על גשרים ונסיעה על דופן, מעשיר את האופן הו ה"נוף" נחווה, את נקודות המבט של האדם. בנוסף ה"נוף" חוזר להיות מקשה אחת ולא "מבוקע" באמצעות כביש. בין אם בחווית הנוסעים אך בעיקר בהתנהלות בעלי החיים הנעשית יותר גמישה לאחר סילוק הפרעת הכביש בחלק מהמקומות (כאשר הכביש מורחק מפני השטח, בין אם במנהור או בגשרים). ה"נוף" חוזר להיות יחידה אקולוגית גדולה יותר.
4. הפגיעה בנוף קשה הרבה יותר בבנייה על הרכסים. את הבנייה הזאת לא ניתן להעלים במנהור או בגשרים. היא תכתים את ה"נוף" לתקופה ארוכה. כל שכונה כזאת נזקקת לכבישים ותשתיות נוספות שהורסות את המרקם של הנוף. אך הכותרת בוחרת להתמקד דווקא בכביש 1.
* כל זה לא אומר שצריך "לרכך" את הפגיעה שנוצרה לאחר שייפתח הכביש. לשקם את הטבע (ולא רק במובן ה"נוף" השטחי) ואת הטופוגרפיה ככל הניתן. ולהעשיר שוב את סביבת המחייה של החי.